משתמשת:Sojod abomokh/טיוטה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Sojod abomokh.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Sojod abomokh.

למידה מבוססת פרויקטים או למידה מבוססת בעיות (באנגלית, Project Based Learning ,Problem Based Learning או 'PBL' ) היא שיטת לימוד שבה תלמידים לומדים על נושא דרך פתרון בעיות או דרך עבודת חקר על נושא מסוים (פרויקט).

רקע ומטרות עריכה

מטרת השיטה היא להקנות ללומדים ידע, יכולת פתרון בעיות, פיתוח למידה מותאמת אישית, יכולות שיתוף פעולה והנעה עצמית. למידה מבוססת בעיות היא סגנון של למידה פעילה, תוך עבודה בקבוצות התלמידים (בדרך כלל 6-10 תלמידים)[1] מגלים מה הם כבר יודעים, מה עליהם לדעת ואיך לגשת למידע הנחוץ שעשוי להוביל לפתרון הבעיה. מטרת המורה (שמכונה לרוב מנחה או מדריך) היא להקל על הלמידה על ידי סיוע, הכוונה ופיקוח על התהליך. על המנחה לבנות את ביטחון התלמידים על מנת שיוכלו להתמודד עם הבעיות ולעודד תלמידים, ובד בבד להוסיף לאתגר אותם, ולהרחיב את הבנתם. המורה המנחה לא מלמד אלא רק מדריך אותם כיצד לעבוד. גישה זו מהווה שינוי משיטות חינוך מסורתיות, שלרוב מבוססות הרצאה. אף חדרי הלמידה הנהוגים בלמידה מבוססת בעיות שונים לרוב מכיתות מסורתיות. השיטה מתבססת על רעיונותיו של וויליאם קילפאטריק, ש"תרגם" ב 1918 את רעיונותיו של מורו ג'ון דיואי לספר בשם "שיטת הפרויקטים". בשיטה זו מאורגן תהליך החקר סביב פרויקט – תוצר המניע את פעילויות התלמידים. הלמידה כרוכה בהשלמת מטלות מורכבות שהתוצאה שלהן היא בדרך כלל "ארטיפקט" – תוצר מוחשי כגון דגם, ציור, מסמך מדיניות, הצגה, שיר וכדומה. התלמידים מציגים את התוצר שלהם בפני קהל (פרזנטציה/ רפראנט ), מסבירים אותו, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה על תהליך הלמידה[2].מחקרים מוכיחים שהערכה באמצעות פרויקטים מהווה אתגר עבור התלמידים ובכך יכולה להגדיל את הישגי התלמידים.[3]

שיטה זו דורשת כמה תנאים בסיסיים שעיקרם הוא שינוי מעמדו של המורה:

  • על המורה להיות מורה אוטונומי המעצב תוכניות לימודים בהתאם לעניינו ולעניין התלמידים.
  • על המורה להפוך להיות ממוסר הידע למנחה כך שהלמידה היא למידה פעילה ועתירת חשיבה של התלמידים .
  • על המורה לעודד דרכי הערכה חדשות שמעודדות תוצר מורכב (פרויקט) ותהליכים של למידה חקרנית, שיתוף פעולה וצמידות אישית.

מאפייני למידה מבוססת פרויקטים עריכה

על פי תומאס[דרושה הבהרה], ל-PBL מספר מאפיינים עיקריים[4]:

  • הנושא חייב להיות נושא מרכזי בתוכנית הלימודים.
  • העבודה מאורגנת סביב שאלה מניעה (driving question). מטרת שאלה זו לעורר את הצורך והרצון לדעת וכן היא מובילה את התלמידים לעיסוק במושגים ותהליכים מרכזיים בנושא הנלמד.
  • העבודה כוללת חקר והבניית ידע.
  • התהליך מנוהל על ידי התלמידים אשר אחראים לבחור, לתכנן ולנהל את מהלך העבודה. הלמידה היא למידה עצמאית פעילה אשר יוצרת שיתופי פעולה בין התלמידים השונים.
  • התהליך אותנטי ורלוונטי. עוסק בבעיות הקשורות לעולם האמתי וכאלה שלתלמידים אכפת מהן, מה שמחזק את רלוונטיות הלמידה לתלמיד.
  • בלמידה מבוססת פרויקטים ישנה הערכה שזורה כלומר משוב שוטף, ריבוי גרסאות (תהליך של טיוטה רב פעמי).
  • בלמידה זו בסופו של התהליך צריך להיות תוצר משמעותי המוצג באופן פומבי ומסכם את התהליך בצורה טובה.
  • בלמידה זו יש שימוש באוריינות מידע ותקשוב, החקר מלווה במידע ובכלים דיגיטליים חדשניים.

שלבי תהליך למידה מבוססת פרויקטים עריכה

המאפייניים לתהליך למידה בשיטת ה – PBL (רם, 2014)[5] הם:

  1. בחירת נושא מתוך תוכנית הלימודים הנדרשת. הנושא יהיה כזה שירתק את המורה, שיהיה רלוונטי לתלמידים (קשור לעולמם ולבני גילם), נושא שמעסיק את הקהילה (בית ספר, שכונה, עיר) או מהווה אתגר מהעולם החיצוני (תעשייה, חברה, אקטואליה וכדומה).
  2. חקר שיטתי - התלמידים יוזמים תהליך חקר שיטתי המתמקד בשאלה או בבעיה מורכבת ואותנטית לקראת תוצר משמעותי.
  3. איסוף חומרים ומקורות מידע ותכנון לוח הזמנים.
  4. הכנת תוצרים ברמה גבוהה תוך רכישת כישורים של המאה ה-21: עבודת צוות, סיעור מוחות, תקשורת, פרזנטציה בפני קהל.
  5. הצגה פומבית בפני קהל - POL) presentation of learning). בחירת הקהל נעשית על ידי התלמיד תוך כדי דיאלוג ועריכת רפלקציה על כל התהליך.

חשוב לציין שה - PBL איננו ה"קינוח" של הלמידה, אלא הלמידה העיקרית. מעבר לחוויה שבתהליך, התלמידים מתמודדים עם משימות אינטלקטואליות הכוללות קריאה, חקר, כתיבה והצגה בפני קהל בתכנים שהם חלק בלתי נפרד מתוכניות הלימודים.

הערכת פרויקט עריכה

הערכה בדרך ה - PBL איננה מתייחסת רק לתוצרי תהליך הלמידה אלא גם לתהליך הלמידה. בתהליך זה ישנם שלבים כרונולוגיים, וכן תהליכים רוחביים המתרחשים לכל אורך הדרך ומלווים בהגשת טיוטות מרובות, תהליכי רפלקציה ומשוב מקדם. על כל אלה לבוא לידי ביטוי בהערכה הכוללת של הפרויקט. בכל שלב בתהליך תהיה התייחסות לשלושה מרכיבי הערכה: ידע, מיומנויות והרגלים (המכון לחינוך דמוקרטי[6], 2014 ). יש לבחון האם הפרויקט עומד בקריטריונים הבאים:

  • מ - משמעות בעולם האמיתי (Applied Learning )- אותנטיות ורלוונטיות, למידה שניתן ליישם גם אחרי הפרויקט, יישום של מיומנויות שנרכשות תוך כדי עבודה, כמו עבודת צוות, פתרון בעיות, תקשורת בין אישית, פרזנטציות .
  • ח - חקר פעיל (Active exploration )- למידה שדורשת תנועה אקטיבית, גילוי אקטיבי גם מחוץ לכיתה כמו מחקר, קשר לקהילה, התמחות.
  • מ - מבוגר משמעותי/ מוביל (Adult connections )- במהלך הפרויקט יפגשו התלמידים עם מומחים מעולם התוכן בו עוסק הפרויקט.
  • א - אקדמי (Academic rigor) - מאמץ אקדמי, חיבור לידע נרכש מתוך תוכנית הלימודים ומחוץ לה.
  • ה - הערכה ( Assessment practices) - הפרויקט ישלב כלי הערכה מגוונים ומותאמים לידע, למיומנויות ולהרגלים (י.מ.ה) אליהם נחשפים הלומדים במהלך עבודתם בפרויקט.

ידע, מיומנויות והרגלים עריכה

על מנת להעריך למידה מבוססת פרויקטים עלינו לבדוק שיש לתלמידים ידע ומיומנויות[7]. ידע הוא בקיאות במושגים ותהליכים מרכזיים בתחום הדעת (תוכנית לימודים), גישות מרכזיות, תאוריות, פרשנויות. בקיאות והכרות עם ידע מעולם התוכן בו עוסק הפרויקט. לאחר שהבנו מהו ידע יש צורך להבין גם מהם המיומנויות אותם התלמידים צריכים לרכוש? המיומנויות נחלקות לשלושה סוגים:

  1. מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת (ניתוח יצירה ספרותית, ניתוח השפעות היסטוריות וכדומה).
  2. מיומנויות העוסקות בפיתוח תהליכי חשיבה מסדר גבוה ושימוש עקבי באסטרטגיות חשיבה תומכות.
  3. מיומנויות הקשורות בתהליך הלמידה:
    1. מיומנויות תקשורת: כתובה (לסוגיה הרבים), מדוברת (מול קהל), תקשורת ברשת, תקשורת לא מדוברת.
    2. מיומנויות שימוש בכלים טכנולוגיים שונים לייצוג מידע: שימוש מתקדם בתוכנות כגון וורד, אקסל, מצגות, סרטים, בלוגים ואתרים אישיים לסוגיהם.
    3. מיומנויות של איסוף ועיבוד מידע: שליפה, ארגון, ניתוח, הערכת מקורות מידע, עיבוד דיגיטלי של מידע (עיבוד סרטים, עיבוד גרפי, עיבוד מספרי).
    4. מיומנויות חקר והצגת ממצאי החקר: מיזוג טקסטים, חקר השוואתי, כתיבה אקדמית, הצגת מסקנות ותובנות.
    5. מיומנויות הקשורות בעולם התוכן של הפרויקט (עריכה/ צילום/ ציור/ פיסול/ המחזה) הרגלים – היבטים אישים ובינאישיים (תכלת, גדול)
  4. הרגלי התנהגות: אחריות, עקביות, דוגמה אישית, שאיפה למצוינות, הקשבה לזולת, עמידה ביעדים אישיים, עמידה במצבי תסכול, נקיטת עמדה, ניהול זמן, אתיקה, אמפתיה, אחריות חברתית, עבודת צוות, מתן משוב לחבר.
  5. הרגלי חשיבה: בעיקר יכולת רפלקטיבית של הלומד על עצמו כאדם/ כלומד – לקראת מודעות עצמית ופיתוח חשיבה ביקורתית.

יישום במערכת החינוך עריכה

במערכת החינוך עד עתה רווחו שתי גישות עיקריות האחת במאה העשרים גישה השמה דגש על התלמיד במרכז ועל התהליכים הקוגניטיביים חברתיים שלו, גישה אשר הושפעה מחוקרים כמו ג'ון דיואי, ז'אן פיאז'ה, פרידריך פרבל. אך עם הזמן הושמעה על גישה זו ביקורת וקמה גישה אחרת שליוותה אותנו למשך שני עשורים האחרונים והיא הגישה אשר טוענת שעל הילד לעמוד בסטנדרטים מסוימים של ידע (גישה שנכון להיום עדיין פועלת במערכת החינוך ) אך גם על גישה זו הושמעה ביקורת וכעת אנו נמצאים בתחילתו של גל חדש בין היתר בעקבות התפתחות הטכנולוגיה אשר הופכת את הידע כזמין לכול ומציפה אותנו בריבוי של מקורות מידע, מה שדורש מאיתנו להתאים את החינוך למציאות זו. כיום, מקומות עבודה עובדים בשיטות של משימות חקר, צוותי לימוד לנושאים חדשים ועוד ולכן אנו רואים כיום גם הגדרות חדשות של מטרות החינוך[8].

בשנת 2015 החלה להתפתח תפיסה חדשה של מבחנים בינלאומיים במדינות המפותחות. גורמים שונים בארגון ה- OECD מתחילים להיות מודעים לשינוי שחל בעולם החינוך כפי שהוזכר קודם לכן ומתקבלת החלטה כי יש צורך לשנות את דרכי הבחינות וההערכה ומוחלט כי הדגש עתה בבחינות יהיה על הבנה ולא על ידע. כך שבעצם הדגש הוא בעצם על השאלה איך הופכים את התלמיד להיות מעורב בלמידה? (וולנסקי, 2011).

ניתן לראות דוגמאות שונות למדינות בעולם אשר כבר משתמשים בשיטה זו : רשת בתי הספר "היי-טק-היי" שהוקמה בשנת 2000 בסן דייגו ביוזמת אנשי עסקים, אימצה את השיטה. ב-2012 נכללה הרשת בין שלוש רשתות החינוך המובילות בארצות הברית[9]. דוגמה נוספת ניתן לראות בפינלנד אשר הפחיתה את מספר מקצועות הלימוד על מנת לתת לתלמידים את היכולת לרכוש מיומנויות, להיות מעורבים ולהתעמק במקצועות אשר הושארו. לתוכנית זו קוראים "less is more". בעקבות פינלנד גם סינגפור, הונג קונג ואלברטה שבקנדה החלו להפעיל תוכנית זו. (וולנסקי, 2011).

אולם, בישראל קיימים בתי ספר בודדים אשר מעודדים למידה חדשנית בשיטת ה- PBL. נוצר מצב שבעוד שבמדינות שונות בעולם כבר נערכים לקראת בואו של הגל השלישי, בואה של למידת החקר, בישראל מתרחקים מלמידה זו. (וולנסקי, 2011). אך יחד עם זאת, ניתן לראות מספר מקומות בארץ שהשיטה כן מיושמת בהם: הראשונים היו בתי ספר של החינוך ההתיישבותי, בעיקר בחטיבות הביניים. נוסף על כך, עיר שמערכת החינוך שלה אימצה את השיטה ברוב מוסדות החינוך היא העיר חולון. בהשראת רשת "היי-טק-היי" חברו יחדיו מנהל החינוך בעיר והמכון לחינוך דמוקרטי[10] על מנת לקדם בעיר חולון את דרך ה- PBL, כשכל התהליך מתבצע בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. כל בתי הספר היסודיים בחולון החלו ללמד בשיטת PBL, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות נלמדים חלק ממקצועות הלימוד בשיטה זו. בשנת תשע"ד נפתח "בית הספר החדש" - תיכון שש שנתי צומח שכולו בנוי בהתאמה לשיטה. שבעה בתי ספר תיכוניים בחולון הצטרפו לפרויקט חלוץ של הערכה לבגרות בדרך ה-PBL והחל משנת תשע"ה מספר קטן של כיתות יוערכו בדרך זו בתחומי הדעת הבאים: אזרחות, היסטוריה, תקשורת, אמנות, גאוגרפיה, מחשבת ישראל וחינוך גופני. סה"כ לומדים כיום בחולון בדרך ה- PBL כ-2290 תלמידים. בסרטונים הנ"ל תוכלו לצפות בלמידה משמעותית כפי שמתקיימת בעיר חולון במקצועות השונים.

חשוב לציין כי היום באוניברסיטאות ובמוסדות לימוד שונים אשר מכשירים מורים מעודדים את שיטת לימוד זו. שיטה זו דורשת מהסטודנט לגבש כיווני פעולה רבים ושונים אך שיטה זו בעצם יוצרת חוויה אותנטית יותר של התנסות אשר מהם ניתן ללמוד ולהפיק לקחים עבור פרחי הוראה אשר לא עמדו ולא חוו את סיטואציית כיתת הלימוד. ויש הסוברים שדווקא טיפוחה של גישה זו בהכשרת מורים היא זו שתחזק את המוטיבציה בקרבם ואת היכולות ההוראתיות שלהם. אך יחד עם זאת, יש להבין כי לא מדובר בתהליך קצר ונדרש זמן לסגל לפרחי ההוראה את דרכי החשיבה של אנשי המקצוע וחשוב מאוד ללוות אותם שלב שלב בתהליך על מנת שיעבור בצורה הטובה והרצויה ביותר.[11]

מדע מבוסס פרויקטים PBS עריכה

לפי (Kanter, 2009) חוקרי חינוך הציעו שתכניות מדע מבוססות-פרויקט (PBS) עשויות לקדם את ההבנה של התלמידים במדע המבוסס על תקנים בצורה יעילה יותר מאשר בתכניות לימודים אחרות (Krajcik, McNeill, & Reiser, 2008). מכיוון שהסטודנטים מוערכים על בסיס מה שהם יודעים ויכולים לעשות עם מושגי המדע הממוקדים על ידי המדינה והסטנדרטים הלאומיים, מסייעים לתלמידים ללמוד מדע המבוסס על סטנדרטים הוא יעד חיוני. לא רק מחנכים רוצים לשנות את התפיסות החלופיות של התלמידים לגבי מדע המבוסס על סטנדרטים, אשר לעתים קרובות מתנגדים לשינוי בהוראה המסורתית (Driver, Squires, Rushworth, & WoodRobinson, 1997), להבנות מדעיות יותר, אך הם גם רוצים שהסטודנטים יוכלו כדי לשלוף ולהשתמש בהבנותיהם המשופרות כדי לפתור בעיות חדשות (Bransford, Brown & Cocking, 1999), להכיר מושגים מדעיים המבוססים על סטנדרטים כרשת של רעיונות ותנאים של תחולתם (Bransford et al. 1999). הבנה כה משמעותית, באופן שוויוני את היכולת להשתמש במה שלמד לפתור בעיות חדשות, ובכך הוכיחה עדות לזכירה יעילה והעברה חיובית (Bransford et al., 1999), מנוגדת לתלמידים ביעילות, או סוג של למידה כי הוא אינרטי. הבנה משמעותית של מדע מבוסס תקנים עושה יותר מאשר רק את המטרות של אחריות בכיתה; היא גם מתייחסת לצורך של היום לחנך אנשים בעלי ידע מדעי, שיכולים להשתמש במה שהם מכירים ולבנות על ידע זה כדי לקבל החלטות אל מול אי-ודאות. תכניות הלימוד של PBS מטמיעות את הלמידה המדעית המבוססת על תקנים בפרויקטים מציאותיים, אשר מעבר לשיפור מה שתלמידים זוכרים, הופכים תכניות לימודים אלה למועמדים טובים לשיפור ההבנה המשמעותית של התלמידים למדע המבוסס על סטנדרטים.[12]

ביקורות על שיטת הערכה עריכה

קיימים שני סוגי סטודנטים או תלמידים שלעיתים מתנגדים למודל זה. לומדים או סטודנטים מהסוג הראשון, אינם אוהבים את בית הספר בכלל ותמיד מחפשים דרך שבה ההתנגדות תהיה נמוכה ביותר. מאחר שכיתת PBL היא ממוקדת תלמידים, וקוראת ללומד ליצור, לומדים בעלי מוטיבציה נמוכה, יתקשו למצוא "מחבוא" ושיעזבו אותם לנפשם. הסוג השני של תלמידים מורכב מאלה שהייתה להם הצלחה רבה בדרך הלימוד המסורתית ויש להם רתיעה מהאתגרים שמודל זה מעמיד בפניהם. תלמידים שעובדים בקבוצות לצורך פרויקט יכולים להרגיש תיסכול מכיוון שהם רואים בדינמיקה הקבוצתית ובהערכה כלא הוגנת. הציון הסופי הוא שווה לכל התלמידים שבקבוצה, אך רמת ההשקעה של כל תלמיד בפרויקט היא שונה.[13] נוסף על כך, ישנם חוקרים שגורסים שקיומה של "מטלת ביצוע" במסגרת הרפורמה "ישראל עולה כיתה"[14] במשרד החינוך, ללא הנחייה מקצועית, יכולה "לגזול" זמן יקר מזמן ההוראה של המורים, אשר יבוא על חשבון הכנת מערכי שיעורים, הוראה פרונטאלית ויכול לגרום להם לשחיקה מקצועית.[15]


ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • זוהר, ע' ,2013. ציונים זה לא הכל. לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי, ספרית פועלים, ת"א
  • Barr, Robert B.; Tagg, John (1995). "From TeachingtoLearning —A New Paradigm for Undergraduate Education". Change: the Magazine of Higher Learning 27
  • Bransford, J. D., Brown, A. L., & Cocking, R. R. (Eds.). (1999). How people learn: Brain, mind, experience, and school. Washington, DC: National Academy Press.
  • Driver, R., Squires, A., Rushworth, P., & Wood-Robinson, V. (1997). Making sense of secondary science: Research into children’s ideas. London: Routledge.
  • KANTER, D. (2009). Doing the Project and Learning the Content: Designing Project-Based Science Curricula for Meaningful Understanding, Science Education, 94(3).
  • Kirschner, Paul A.; Sweller, John; Clark, Richard E. (2006). "Why Minimal Guidance During Instruction Does Not Work: An Analysis of the Failure of Constructivist, Discovery, Problem-Based, Experiential, and Inquiry-Based Teaching". Educational Psychologist 41 (2): 75.
  • Krajcik, J. S., McNeill, K. L., & Reiser, B. J. (2008). Learning-goals-driven design model: Developing curriculum materials that align with national standards and incorporate project-based pedagogy. Science Education, 92(1), 1 – 32.
  • Merrill, M. David (2002). "A pebble-in-the-pond model for instructional design". Performance Improvement 41 (7): 41.
  • Schmidt, H. G. (1993). "Foundations of problem-based learning: Some explanatory notes".
  • Thomas j. w. (2000). a review of research on project-based learning

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Barrows, Howard S. (1996). "Problem-based learning in medicine and beyond: A brief overview
  2. ^ זוהר, ע.(2013). ציונים זה לא הכל. לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי, ספרית פועלים, ת"א .
  3. ^ Trauth-Nare, Amy; Buck, Gayle. " Assessment "for" Learning: Using Formative Assessment in Problem- and Project-Based Learning, " Science Teacher v. 78 no. 1. January 2011
  4. ^ J. W Thomas),[1],סקירה באנגלית על PBL
  5. ^ אייל רם,[2], קריאת ביניים, קהילת למידה מבוססת-פרויקטים: הפדגוגיה לגל השלישי
  6. ^ המכון לחינוך דמוקרטי,[3], המכון לחינוך דמוקרטי, 2012,
  7. ^ אתר חינוך לחשיבה (אופק פדגוגי),[4], משרד החינוך
  8. ^ פרופסור עמי וולנסקי, מגמות שינוי בעולם החינוך – היכן ישראל?, כנס מכון מופ"ת, החינוך בישראל, פיסות מציאות, 25 בדצמבר 2011.
  9. ^ רשת בתי-הספר היי-טק היי,[5]
  10. ^ אייל רם,[6], הד החינוך, אפריל 2013,
  11. ^ CAROLE BASILE. FLO OLSON. SALLY NATHENSON-MEJI´A ." Problem-based Learning: reflective coaching for teacher educators ," Reflective Practice, Vol. 4,No. 3, October 2003.
  12. ^ David E. Kanter, Doing the project and learning the content: Designing project-based science curricula for meaningful understanding, Science Education, 2009, עמ' n/a–n/a doi: 10.1002/sce.20381
  13. ^ Katie Piper . "Practical PBL: The Ongoing Challenges of Assessment
  14. ^ [7], משרד החינוך, תוכנית ההיבחנות החדשה
  15. ^ אבנון, ד' (2013). מחקר ומדיניות בהוראת אזרחות במערכת החינוך העל-יסודית בישראל. אוניברסיטה העברית, ירושלים.

קטגוריה:למידה