ויקיפדיה

חשיבה ביקורתית

חשיבה ביקורתית היא ניתוח של עובדות וטענות כדי לגבש שיפוט רציונלי (הגיוני) תקין ובלתי משוחד בנידון. חשיבה זו מתבטאת לעיתים קרובות באמצעות סקפטיות והטלת ספק כהרגל באמיתותיהן של טענות והסברים.

היישום של חשיבה ביקורתית בא לידי ביטוי באמצעות תיקון עצמי כהרגלו של הדעת להיצמד לאמיתות מבוססות שעברו ניתוח קפדני ועמוק לפני ההגעה למסקנה סופית, ואשר אינו מושפע מדעות קדומות או מדחפי הרגשנות. לכן, אדם החושב ביקורתית (קריטית) הוא אדם אשר מתרגל את מיומנויות החשיבה הביקורתית או שתורגל וחונך קודם לכן בנושאים הדורשים זאת.

חשיבה ביקורתית מניחה הסכמה לסטנדרטים קפדניים של מצוינות ושליטה קשובה בשימוש בהם בתקשורת יעילה ובפתרון בעיות, ומחויבות להתגבר על אגוצנטריות ואתנוצנטריות (עדתנות).

היסטוריה

עריכה
 
במערב, נימוק ביקורתי מקורו בתורתו של הפילוסוף היווני סוקרטס (470–399 לפני הספירה).

בתקופה הקלאסית (המאה הרביעית עד לחמישית לפנה"ס) של יוון העתיקה, הפילוסוף אפלטון (428-347 לפנה"ס) ציין כי תורתו של סוקרטס (470-399 לפנה"ס) היא הרישומים המוקדמים ביותר של חשיבה ביקורתית. בדיאלוג מוקדם של אפלטון, הפילוסוף סוקרטס מתווכח עם כמה דוברים על העניין האתי של צדקתו או עוולתו של סוקרטס שבורח מהכלא.[1] לאחר שיקול דעת, אפלטון הגיע למסקנה כי בריחה מהכלא תפר את כל מה שהוא מאמין שהוא גדול ממנו: חוקי אתונה והקול המנחה שסוקרטס מתיימר לשמוע.[1]

סוקרטס ביסס את חוסר האמינות של סמכות ושל דמויות סמכות להחזיק בידע ובתובנות כתוצאה מכך; שכדי שאדם או אישה יובילו חיים טובים ששווה לחיות, אותו אדם חייב לשאול שאלות קריטיות ולהיות בעל נפש חוקרת,[2] המחפשת ראיות ולאחר מכן בוחנת מקרוב את העובדות הזמינות, ולאחר מכן עוקבת אחר ההשלכות של הצהרה בניתוח, ובכך מתחקה אחר ההשלכות של "מחשבה" ו"פעולה".[3]

כצורה של טיעון שיתופי, חקירה סוקרטית דורשת שיפוט השוואתי של עובדות, שהתשובות יחשפו את החשיבה האי-רציונלית של האדם ואת חוסר הידע הניתן לאימות. סוקרטס גם הוכיח שהרשות אינה מבטיחה ידע מדויק שניתן לאימות; לפיכך, השאלות הסוקרטיות מנתחות אמונות והנחות קודמות, על ידי הסתמכות על ראיות ורציונל מבוסס.[4]

כסוג של אינטלקטואליזם, פיתוח "חשיבה ביקורתית"[5] הוא אמצעי ל"ניתוח ביקורתי" המחיל רציונליות כדי לפתח ביקורת על הנושא.[6] לפי הקרן לחשיבה ביקורתית,[7] בשנת 1987 הגדירה המועצה הלאומית האמריקאית למצוינות בחשיבה ביקורתית חשיבה ביקורתית כ"תהליך ממושמע אינטלקטואלית של המשגה, יישום, ניתוח, סינתזה או הערכה של מידע שנאסף על ידי התבוננות, התנסות, השתקפות, חשיבה או תקשורת, כמדריך לאמונה ולפעולה."[8]

אטימולוגיה ומקור החשיבה הביקורתית

עריכה

במונח "חשיבה ביקורתית", המילה "ביקורתית", (Grk. κριτικός = kritikos = "מבקר")[9] נובעת מהמילה "מבקר" ומרמזת על ביקורת; הוא מזהה את היכולת האינטלקטואלית ואת האמצעים "לשפוט", "לשיפוט", ולהיות "יכולת להבחין". [10] השורשים האינטלקטואליים של החשיבה הביקורתית [11] עתיקים לא פחות מהאטימולוגיה שלה, בסופו של דבר ניתן לעקבות ההיגיון הביקורתי של הפילוסופים הפרי-סוקרקטיים,[12] כמו גם פרקטיקת ההוראה והחזון של סוקרטס [13] לפני 2,500 שנה שגילה על ידי שיטה של תשאול שאנשים לא יכלו להצדיק באופן רציונלי את טענותיהם הבטוחות להתבסס מידע .

לפי מילון אוקספורד האנגלי, המונח המדויק "חשיבה ביקורתית" הופיע לראשונה בשנת 1815, בכתב העת הספרותי הבריטי The Critical Review, בהתייחסו לניתוח ביקורתי בהקשר הספרותי. המשמעות של "חשיבה ביקורתית" התפתחה בהדרגה והתרחבה למשמעות של מיומנות חשיבה כללית רצויה עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.[12]

היגיון ורציונליות

עריכה

חקר הטיעון הלוגי רלוונטי לחקר החשיבה הביקורתית. ההיגיון עוסק בניתוח טיעונים, לרבות הערכת נכונותם או אי נכונותם. [14] בתחום האפיסטמולוגיה, חשיבה ביקורתית נחשבת לחשיבה נכונה מבחינה לוגית, המאפשרת הבחנה בין אמירות נכונות מבחינה לוגית לבין אמירות שקריות מבחינה לוגית. [15]

דדוקציה, אינדוקציה ואבדוקציה

עריכה
 
מינוח טיעונים בשימוש בלוגיקה

ישנם שלושה סוגים של חשיבה לוגית, דדוקציה, אבדוקציה ואינדוקציה .

דדוקציה

עריכה

אינדוקציה

עריכה
  • אינדוקציה היא דרך חשיבה שבה אנו מסתכלים על דוגמאות ספציפיות ולאחר מכן קובעים כלל או מסקנה על סמך הדוגמאות הללו. זה כמו לשים לב לדפוס ולנחש שהדפוס ימשיך בעתיד. לדוגמה: השמש זרחה במזרח בכל בוקר מאז שאני זוכר את עצמי, לכן המסקנה שלי היא שהשמש תזרח גם מחר מהמזרח.

אבדוקציה

עריכה
  • אבדוקציה היא הסקת מסקנה באמצעות היוריסטיקה שהיא סבירה, אך לא בלתי נמנעת בהתחשב בידע מראש. לדוגמה: אני מתבונן בכבשים בשדה, והם נראים לבנים מזווית הראייה שלי, אז כבשים הן לבנות. בניגוד לאמירה הדדוקטיבית: יש כבשים לבנות לפחות בצד אחד.

פונקציות

עריכה

רשימת מיומנויות הליבה של חשיבה ביקורתית כוללת תצפית, פרשנות, ניתוח, הסקה, הערכה, הסבר ומטה -קוגניציה. לפי ריינולדס (2011), פרט או קבוצה העוסקים בדרך חזקה של חשיבה ביקורתית נותנים שיקול ראוי לקבוע למשל: [16]

  • עדות דרך המציאות
  • כישורי הקשר לבודד את הבעיה מהקשר
  • קריטריונים רלוונטיים לביצוע שיקול דעת טוב
  • שיטות או טכניקות ישימות לגיבוש פסק הדין
  • מבנים תאורטיים ישימים להבנת הבעיה והשאלה שעל הפרק

בנוסף לבעלי כישורי חשיבה ביקורתית חזקים, אדם חייב להיות נוטה לעסוק בבעיות והחלטות באמצעות מיומנויות אלו. חשיבה ביקורתית משתמשת לא רק בהיגיון אלא בקריטריונים אינטלקטואליים רחבים כגון בהירות, אמינות, דיוק, רלוונטיות, עומק, רוחב, משמעות והגינות. [17]

חשיבות באקדמיה

עריכה

חשיבה ביקורתית היא מרכיב חשוב בכל התחומים המקצועיים והדיסציפלינות האקדמיות (על ידי התייחסות לקבוצות השאלות המותרות שלהם, מקורות ראיות, קריטריונים וכו'). במסגרת הספקנות המדעית, תהליך החשיבה הביקורתית כולל רכישה ופרשנות מדוקדקת של מידע ושימוש בו כדי להגיע למסקנה מוצדקת. ניתן ליישם את המושגים והעקרונות של חשיבה ביקורתית על כל הקשר או מקרה, אך רק על ידי הרהור על אופי היישום. חשיבה ביקורתית יוצרת, אם כן, מערכת של אופני חשיבה קשורים וחופפים, כגון חשיבה אנתרופולוגית, חשיבה סוציולוגית, חשיבה היסטורית, חשיבה פוליטית, חשיבה פסיכולוגית, חשיבה פילוסופית, חשיבה מתמטית, חשיבה כימית, חשיבה ביולוגית, חשיבה אקולוגית, משפטית. חשיבה, חשיבה אתית, חשיבה מוזיקלית, חשיבה כמו צייר, פסל, מהנדס, איש עסקים וכו'. במילים אחרות, אף על פי שעקרונות החשיבה הביקורתית הם אוניברסליים, היישום שלהם בדיסציפלינות דורש תהליך של הקשר רפלקטיבי. הצעות הפסיכולוגיה, למשל, כללו קורסים כמו חשיבה ביקורתית על הפרא-נורמלי, שבהם התלמידים נתונים לסדרה של קריאות קרות ונבחנים על סמך אמונתם ב"מדיום", שבסופו של דבר מוכרז שהוא מזויף.

חשיבה ביקורתית נחשבת חשובה בתחומים האקדמיים כדי לאפשר לאדם לנתח, להעריך, להסביר ולבנות מחדש את החשיבה, ובכך להבטיח את פעולת החשיבה ללא אמונה כוזבת. עם זאת, גם עם הכרת שיטות החקירה וההיגיון הלוגיים, מתרחשות טעויות, ובשל חוסר יכולתו של הוגה דעות ליישם את המתודולוגיה באופן עקבי, ובגלל שליטה על תכונות אופי כגון אגוצנטריות. חשיבה ביקורתית כוללת זיהוי של דעות קדומות, הטיה, תעמולה, הונאה עצמית, עיוות, מידע מוטעה וכו'. [18] בהתחשב במחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, חלק מהמחנכים מאמינים שבתי ספר צריכים להתמקד ללמד את תלמידיהם מיומנויות חשיבה ביקורתית וטיפוח תכונות אינטלקטואליות. . [19]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חשיבה ביקורתית בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Visser, Jan; Visser, Muriel (2019). Seeking Understanding: The Lifelong Pursuit to Build the Scientific Mind. Leiden: Brill. p. 233. ISBN 978-90-04-41680-2.
  2. ^ Stanlick, Nancy A.; Strawser, Michael J. (2015). Asking Good Questions: Case Studies in Ethics and Critical Thinking. Indianapolis: Hackett Publishing. p. 6. ISBN 978-1-58510-755-1.
  3. ^ Chiarini, Andrea; Found, Pauline; Rich, Nicholas (2015). Understanding the Lean Enterprise: Strategies, Methodologies, and Principles for a More Responsive Organization. Cham: Springer. p. 132. ISBN 978-3-319-19994-8.
  4. ^ "A Brief History of the Idea of Critical Thinking". www.criticalthinking.org. נבדק ב-2018-03-14.
  5. ^ Walters, Kerry (1994). Re-Thinking Reason. Albany: State University of New York Press. pp. 181–198.
  6. ^ Elkins, James R. "The Critical Thinking Movement: Alternating Currents in One Teacher's Thinking". myweb.wvnet.edu. אורכב מ-המקור ב-13 ביוני 2018. נבדק ב-23 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Foundation for Critical Thinking index page". אורכב מ-המקור ב-9 בנובמבר 2023. נבדק ב-11 בדצמבר 2003. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Defining Critical Thinking". The Foundation for Critical Thinking. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2023. נבדק ב-8 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^   ערך מילוני בנושא critical, בוויקימילון
  10. ^ Brown, Lesley. (ed.) The New Shorter Oxford English Dictionary (1993) p. 551.
  11. ^ "Lexical Investigations: Critical Thinking – Everything After Z by Dictionary.com". Everything After Z by Dictionary.com. 2013-06-25. נבדק ב-2018-04-03.
  12. ^ 1 2 Lau, Joe Y. F. (2024-02-26). "Revisiting the origin of critical thinking". Educational Philosophy and Theory (באנגלית). 56 (7): 724–733. doi:10.1080/00131857.2024.2320199. ISSN 0013-1857.
  13. ^ "Socrates". Biography. אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2019. נבדק ב-2018-04-03. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Salmon, Merrilee H. (2013). Introduction to Logic and Critical Thinking, Sixth Edition. Boston, MA: Cengage Learning. p. 12. ISBN 978-1-133-04975-3.
  15. ^ Sherrie, Wisdom (2015). Handbook of Research on Advancing Critical Thinking in Higher Education. Hershey, PA: IGI Global. p. 294. ISBN 978-1-4666-8412-6.
  16. ^ Reynolds, Martin (בדצמבר 2011). "Critical thinking and systems thinking: towards a critical literacy for systems thinking in practice". Critical Thinking (באנגלית). Nova Science Publishers: 37–68. ISBN 978-1-61324-419-7. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Jones, Elizabeth A. (1995). National Assessment of College Student Learning: Identifying College Graduates' Essential Skills in Writing, Speech and Listening, and Critical Thinking. Final Project Report (NCES-95-001) (PDF). National Center on Postsecondary Teaching, Learning, and Assessment, University Park, PA.; Office of Educational Research and Improvement (ED), U.S. Government Printing Office, Superintendent of Documents, Washington, DC PUB TYPE – Reports Research/Technical (143). pp. 14–15. ISBN 978-0-16-048051-5. נבדק ב-2016-02-24.
  18. ^ Lau, Joe; Chan, Jonathan. "[F08] Cognitive biases". Critical thinking web. נבדק ב-2016-02-01.
  19. ^ "Critical Thinking, Moral Integrity and Citizenship". Criticalthinking.org. נבדק ב-2016-02-01.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חשיבה_ביקורתית&oldid=39357097"