משתמשת:Talitova/חניתה רודני
חניתה רודני 1929 -
מייסדת עמותת אנוש, זכתה בפרס רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללות שינוי בחברה הישראלית על עשייה רבת שנים. רודני, ניצולת שואה. זכתה בפרס גלר 2014 למתנדבים מצטיינים. חברת כבוד של מועדון רוטרי כפר סבא משנת 2004. בעלת אות הנשיא למתנדב על פועלה ואף הוענק לה תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה עריכה
חניתה נולדה בשם אנליזה שרלוטה, לגרטרוד וריצ'ארד לואוי Lowi בקיץ 1929 בברלין, גרמניה.
בקיץ 1939 נשלחה עם קבוצת ילדים לאנגליה[1]. המעבר מגרמניה לאנגליה היה במסגרת הקינדרטרנספורט . 10000 אישורי כניסה לאנגליה, ניתנו לילדים יהודיים מגרמניה, בתנאי שיהיה מי שיקלוט אותם וידאג לצורכיהם. לאחר מספר שנים במשפחה אומנת עלתה ארצה. בארץ היא נקראה באופן רשמי חניתה, היא הגיעה בעקבות בוב חברה לקיבוץ כפר הנשיא, למרות שחברי הגרעין שלה הגיעו לבית העמק. לא קל היה לה בכפר הנשיא. הקיבוץ היה עדיין שוחות ואוהלים. האדמה קשה, הקור עז, על המים זורמים וחשמל לא העזו אפילו לחלום. החברים לא היו בני גילה ולא בני הגרעין שלה. היא שובצה לעבודה במטבח הילדים. בל"ג בעומר תש"ט, 15.5.1949 התחתנו חניתה ובוב בכפר הנשיא. זו הייתה החתונה הראשונה שנערכה בכפר הנשיא. עד אז נערכו חתונות בני הקיבוצים במטולה. היא הרגישה בטוחה אוהבת ונאהבת עם בוב. ההריון הראשון, לידת הבת הבכורה רינה (1950) והעבודה בבית הילדים העניקו לה תחושה של משפחה והסבו לה אושר רב. שנה וחצי לאחר מכן נולד הבן השני, רפי (1951).
ב-1953 עזבה משפחת רודני את הקיבוץ. בעזרת ההורים מאנגליה ובכסף שהתקבל ממכירתה של מצלמת "לייקה" יקרה, שהחביא אביה בגרמניה, הצליחה המשפחה לרכוש דירה באשקלון. עבור חניתה הייתה זו שנה מאושרת. ילדיה היו איתה בבית, היא אהבה את הבית, את החצר, את הים, היא הפעילה גן ילדים של ויצ"ו.
פעילות ציבורית עריכה
בעקבות ביקור של חברתה של אימה מליברפול, הצטרפה חניתה ב-1957 לארגון ויצ"ו. בעקבות אמה דולי שהייתה פעילה בויצ"ו ליברפול ובזכות פעילות זו נקלטה היא שם כילדת ה-Kinder Transport.
הפעילות בויצ"ו החלה בקרב הנשים והילדים ביישובי העולים החדשים מצפון אפריקה – קלחים, שדה-צבי, בית קמה, שדרות – לכל מקום הגיעה באוטובוסים ובטרמפים. במושבים "זכתה" לקבלת פנים זועמת מאוד מצד הגברים. הם לא אהבו את רעיון קידום הנשים. בסבלנות רבה ובכבוד, רכשה חניתה את אמון הגברים ואת ברכת הנשים.
בשנת 1878 היתה בין המייסדות של עמותת אנוש[2][3] שהחזירה את התקווה לאלפי נפגעי נפש ובני משפחותיהם. האימהות המייסדות יזמו חוגי בית משולבים בהרצאות שסיפקו למשפחות את הידע והתמיכה שהיו נחוצים להן. הן הקימו קבוצת הורים שהקלו על הבדידות ואפשרו לדבר בקול רם וגלוי, להעלות צרכים ולתכנן תוכניות שעתידות להפוך למציאות ולשנות את חייהם של מתמודדי הנפש בארץ. העמותה גם פועלת לקידום מעמדה של האישה הבדואית בחברה המסורתית ובחברה הישראלית על ידי הקניית כלים אקדמיים ותעסוקתיים לנשים שנקלעו לקשיים ולמצוקה, בעיקר למען בדואיות באזור הנגב. חניתה, כמייסדת וכחברה ב"פדרציה העולמית לבריאות הנפש", ייצגה, באמצעות "אנוש" את ישראל בקונגרסים בינלאומיים לבריאות הנפש. היא קשרה שם קשרים חמים עם רופאים, עובדים סוציאליים, ומטפלים. שם למדה על דברים שנעשים בחו"ל. ב-1983, ארגנה קונגרס בירושלים, בהר הצופים. היא זכתה לתמיכה ולהכרה מאנשי האקדמיה בארץ ובחו"ל – ורק אותה עובדת סוציאלית ממשרד הבריאות לא אפשרה את השתתפות עובדיה בקונגרס ועל כך מוסיפה חניתה בחיוך "עשיתי יותר מדי. אני הצלחתי איפה שהם נכשלו".
"אנוש" הלכה וגדלה, הלכה והתרחבה והפכה לעמותה ממוסדת מאורגנת הממומנת על ידי תורמים, משרד הבריאות וגופים ציבוריים. כיום ל"אנוש" יש 55 סניפים בכל הארץ, 5000 חברים, פעילות ענפה של תעסוקה, חברה, ויצירה בתחומים רבים – ציור, דרמה, מחול, כתיבה ועוד. כמו כן, דואגת העמותה לדיור מוגן למשתקמים בקהילה. על פעילותה ב"אנוש" הוענק לחניתה "אות הנשיא למתנדב" ב- 1982 וב-1984 הוענק לה התואר "האישה היפה של השנה" (ואין הכוונה למלכת היופי), ב-2005 זכתה לתואר יקירת אנוש וב-2007 ב"מגן שר הבריאות למתנדב".[4]
בטקס החגיגי שנערך במוזיאון תל אביב, במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו, העניקו רות רפפורט ומרים נופך מוזס העורכת האחראית של מגזין "לאשה" את פרס רפופורט[5]לחניתה.
בשנת זכתה חנית במגן שר הבריאות למתנדבים מצטיינים נועד להעלות על נס מעשי התנדבות של יחיד או קבוצה, מבוגרים ובני נוער, אשר במסירותם ודבקותם במשימה שנטלו על עצמם יש לשמש אות ומופת לרבים[6].
חניתה שמשה חברת כבוד של מועדון רוטרי בשנים 2002–2007[7]
בטקס הענקת תארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית שהתקיים ב-16 ביוני במסגרת המושב ה-76 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה בין מקבלי התארים נמנתה חניתה רודני[8]
בקיץ 2017 היה לארגון יוצאי מרכז אירופה הכבוד להעניק לחניתה את תעודת יקירת הארגון והקהילה של ארגון יוצאי מרכז אירופה, ארגון היקים.
ספר עריכה
Life is a gift – "החיים הם מתנה", הוא שם סיפרה האוטוביוגרפי של חניתה רודני. "שלוש פעמים קיבלתי את החיים במתנה" אומרת חניתה ומגוללת סיפור חיים מרתק.
הערות שוליים עריכה
- ^ ציפי וייסברג-שמש, חניתה רודני, באתר אירגון עולי מרכז אירופה, 07/03/2016
- ^ חניתה רודני, באתר אנוש
- ^ [https://www.rappaport-prize.org.il/hanita-rodney חניטה רודני מייסדת עמותת "אנוש"], באתר פרס רפפורט
- ^ מיכל שני־מרום, חניתה ורותי רודני, באתר גיבורות של החיים
- ^ YNET, נשים מחוללות שינוי ומקבלות פרס, באתר ידיעות אחרונות, 13.03.13
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [1], משרד הבריאות - ^ חברי כבוד, באתר רוטרי כפר סבא
- ^ נועה הרשקוביץ, תואר דר' של כבוד לאמן משה גרשוני, באתר וואלה, 10/06/2013