משתמש:אבי גדור/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
רבי מצליח הדיין ב"ר אליהו אבן-אל-בצאק (חי בקירוב בין השנים ד'תש"ן-ד'תת"ל, 990-1070) היה רב ודיין איטלקי, תלמידו של רב האי גאון, רבו של רבינו נתן מרומי מחבר ספר "הערוך", ומאבותיו של הרמב"ם.
מסעו לבבל ולספרד עריכה
רבי מצליח נולד בערך בשנת ד'תש"ן (990). הוא כיהן כדיין באי סיציליה. בשלב מסויים עזב את ארצו ונדד לבבל. הוא הגיע לישיבת פומבדיתא ולמד שם תורה מפי רב האי גאון, שהיה אז גדול הדור ואחרון גאוני בבל. הוא שימש לפני רב האי גאון עד לפטירת רב האי, בשנת ד'תשצ"ח (1038), ולאחר מכן נטל שוב את מקל הנדודים לידיו ונסע לספרד.
בספרד נפגש רבי מצליח עם רבי שמואל הנגיד, שהיה מגדולי חכמי ספרד והווזיר הגדול של גרנדה. רבי מצליח נשא עמו מכתב, או ספר שלם, ובו תיאורים רבים של הנהגותיו, מעשיו ואמרותיו של רב האי. משה שטיינשניידר כתב כי ”הפרטים השונים שהביאום מחברי המאה הי"ב בספריהם מתוך הספר הזה מראים לנו לדעת כי אבדה אבדה גדולה להספרות באבוד הספר הזה”[1].
בין היתר סיפר רבי מצליח כי ראה בעיניו את רב האי גאון משוחח עם הקתוליקוס הנוצרי, והם ”נושאים ונותנים זה עם זה ויושבים בשלום והשקט כשבת אחים גם יחד”[2]. תיאור אחר של מעשה דומה מביא באריכות רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין:
הנגיד מספר בספרו 'העושר', אחרי שהרבה להביא מבאורי הנוצרים, שר' מצליח בן אלבצק דיין סקליא סח לו בבואו מבגדד עם אגרת שהכילה את פרשת חייו של רבינו האי גאון ז"ל ודרכיו המשובחים, ובה מסופר שיום אחד נזדמן בישיבה הפסוק 'שמן ראש אל יני ראשי', ונחלקו המסובים בביאורו, וצוה רבינו האי ז"ל את ר' מצליח שילך אל הקתוליק של הנוצרים וישאלהו מה הוא יודע בבאור הפסוק הזה. ורע בעיניו [של רבי מצליח], וכשראה [רב האי] ז"ל שקשה עליו הדבר על ר' מצליח - הוכיח אותו לאמר: הן האבות והקדמונים החסידים, והם לנו למופת, היו שואלים על הלשונות ועל הביאורים אצל בני דתות שונות, אפילו רועי צאן ובקר כידוע! והלך אליו ושאלו, ואמר לו שאצלם בלשון הסורית [מתרגמים] 'משחא דרשיעא לא עד רישיה'.
— יוסף בן יהודה אבן עקנין, התגלות הסודות והופעת המאורות, תרגום אברהם הלקין, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשכ"ד, עמ' 495.
בסיציליה עריכה
מספרד שב רבי מצליח לסיציליה. בשובו באו אליו רבים מחכמי איטליה כדי לשמוע מפיו את תורתם של גאוני בבל. בין תלמידיו היה רבינו נתן מרומי, מחבר ספר "הערוך", שמזכיר בספרו המונומנטלי מספר פעמים את רבי מצליח[3]. כנראה שמפי רבי מצליח למד רבי נתן את פירושי רב האי למילים ערביות ופרסיות רבות[4].
לקריאה נוספת עריכה
- נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה 1967, חלק ו' ערך שי"ד (עמ' רמ"ה)
הערות שוליים עריכה
- ^ משה שטיינשניידר, ספרות ישראל, חלק ראשון (ורשה תרנ"ז), עמ' 118.
- ^ חנוך יהודה קאהוט, ערוך השלם, חלק ראשון עמ' XI.
- ^ ספר הערוך, בערכים: אמפילא, אנפיקינון, מתי, ועוד.
- ^ חנוך יהודה קאהוט, ערוך השלם, חלק ראשון עמ' XI.