משתמש:אור אביטל א/ארגז חול

— — ◡ — — — — — ◡ — —
      כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי
      אות הִיא לְעולְמֵי עַד בֵּינו וּבֵינִי
אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ לַעְשׂוֹת דְּרָכִים,[1]
   גַּם מִלְּדַבֵּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים
   דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִּבְרֵי מְלָכִים,
      אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי.[2]
בּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נוֹפֶשׁ לְנַפְשִׁי
   הִנֵּה לְדֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי.
   מוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי
      כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי.[3]

  1. ^ שלוש השורות הראשונות מכילות הרמז לפסוק בישעיהו ”"וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר."”ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג
  2. ^ ההגייה בתורה ביום השבת מקורה בתלמוד הירושלמי: ”"לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה."”תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ט"ו, הלכה ג'
  3. ^ "דור ראשון" הוא דור המדבר שיצאו ממצרים, להם נעשה נס וירד להם מן מן השמיים. ביום שישי הנס הוכפל והם קיבלו פעמיים מנת מן, כדי שלא יצטרכו לאסוף את המן בשבת ספר שמות, פרק ט"ז; סיפור מקראי זה הוא המקור למנהג ברכה על לחם משנה בשבת.