משתמש:אריה יונה/אהבת ארץ ישראל מקוצר
אהבת ארץ חמדה עריכה
אהבת ארץ ישראל היא ענף של מצוות אהבת ה'[1], שכן האוהב את ה' אוהב את נחלת ה' את ביתו של ה'[2].
זכותו של עם ישראל להיגאל תלויה בקיום מצווה זו, שהיא מהווה תיקון לחטא המרגלים, עליו נאמר "וימאסו בארץ חמדה".
מקורות למצווה עריכה
- בספר תהילים[3] נאמר ”כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ”. מפסוק זה למד בעל ספר החרדים ”שצריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו”[4].
- בתורה מצאנו עונש גדול מאוד בחטא המרגלים על הוצאת דיבה על ארץ ישראל. בספר באר מרים כתב ”מכאן למדנו שיש עלינו מצווה גדולה לאהוב את ארץ ישראל, עד שלא נרצה לראות בה דבר רע”[5].
- התורה משבחת ומחבבת בעיני עם ישראל את ארץ ישראל, כמו שכתוב: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ” (ספר דברים, פרק ח'). המשמעות הפשוטה העולה מהפסוקים, היא שהתורה מחנכת את ישראל לאהוב את ארץ ישראל ומתוך כך להודות לה' עליה[6].
מהותה של האהבה עריכה
המשך חכמה כתב[7] ”אהבת הארץ אינה אהבת מולדת כאשר יאהב הצרפתי את ארץ מולדתו ויכבד בירת ארצו פריז כי זה רגש לאומי, אהבת הארץ היא ענף של מצוות אהבת ה', שכן האוהב את ה' אוהב את ביתו ומשכנו של ה', וארץ ישראל היא המקום בו בחר ה' לדירתו ככתוב 'כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ'”[8].
הגאולה תלויה באהבה עריכה
בספר תהילים (פרק ק"ו, פסוק כ"ד) מבואר ששורש חטא המרגלים היה בזה שמאסו בארץ, ”וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ”. כתב על כך בספר חרדים: ”הגאולה תגיע בתיקון החטא, שיאהבו את הארץ. כמו שכתוב[9] אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד – כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, כלומר דהא בהא תליא, שלא יבא עת חנינה לציון, עד שבניה יחמדוה בתכלית החמדה והתשוקה"”[10].
הלכות מעשיות עריכה
- הרמב"ם בהלכות מלכים כתב : ”גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו”[11]
- מצווה לספר בשבחה וטובה של ארץ ישראל, שעל ידי זה יעורר אהבתה, עלינו לתקן את חטא המרגלים ולדבר בשבחה של הארץ, ולהודות לה' על המתנה הטובה שהנחיל לאבותינו ולנו. בפרט בדורנו שבחסדי ה' מיליוני יהודים זכו לעלות לארץ, להקים בה משפחות וליישבה, מה שלא זכו דורות רבים של צדיקים וקדושים לפנינו. על כן חובה כפולה מוטלת עלינו להקפיד לדבר בשבחה של ארץ ישראל, לאהוב את נופיה, לקשטה בעצים ופרחים, לנקותה מפסולת, לתקן את דרכיה, לבנות בה בתים נוחים ונאים, ולחזור תמיד על דברי יהושע וכלב שכנגד כל המשטינים עמדו ואמרו "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד"[12].
הנהגות עריכה
- הגמרא[13] מספרת על רבי חנינא שהיה "מתקן מתקליה". רש"י פירש שהוא היה "משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליו, ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים". לכן על לו לאדם לזרוק פסולת או ניירות עטיפה ברחובות וללכלך רחובות ארץ ישראל[14].
- עוד מספרת הגמ' שרבי אמי ורבי אסי היו עוברים בלימודם בקיץ ממקום שמש למקום צל ובחורף ממקום צל למקום שמש כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל[15] כל זאת מתוך אהבת ארץ ישראל.
שירי ארץ חמדה עריכה
רבי אלעזר אזכרי, בעל ספר חרדים מספר בספרו[16] על מנהג יפה שהיה להם, להתכנס בכל ערב ראש חודש בקברו של ר' יהודה אלעי הקבור בין מירון לצפת ולשיר שם את השיר "ארץ הקדושה, יקרה חמודה"[17]. טעם מנהגם היה משום שמבואר בכוזרי (מאמר ה'), שגאולתנו תלויה באהבת ארץ חמדה, ואחד מהדברים המעוררים את האהבה הוא שירה.
רבים מגדולי הדורות שרו שירי ארץ ישראל לעורר את אהבה אליה, מפורסם הוא הפיוט – ציון הלא תשאלי של ר' יהודה הלוי.
דיבת הארץ עריכה
בכלל המצווה לאהוב את ארץ ישראל כלול האיסור לדבר בגנותה, כגון לומר על האוויר בארץ ישראל שהוא קר או חם באופן לא נסבל וכדו' וכן לומר על פירות חול שהם יותר יפים מפירות א"י, כמו שמצאנו (ערכין טו) שדור יוצאי מצרים נענשו ארבעים שנה במדבר וגם מתו שם מפני שהוציאו דיבה רעה על ארץ ישראל[18].
בספר בניהו בן יהוידע [19]כתב: ילמד האדם מוסר השכל, לשמור פיו ולשונו, לבל יוציא מפיו שום דיבור לא טוב, לגנות אפילו אמה אחת מארץ ישראל, הן מצד האויר, הן מצד קור וחום, הן מצד הפירות, והן בעניין הבניין וכיוצא, ואפילו בעת חורבנה שהיא ביד הגוים, והבתים הם של הגויים, כדי שלא יהיה בכלל מוציא דיבה על א"י.
אפילו לומר על ארץ שהיא יפה כמו ארץ ישראל אסור[20].
מצוות שטעמם אהבת הארץ עריכה
עליה לארץ עריכה
בכלל מצוות אהבת ארץ ישראל, היא העלייה לארץ ישראל לבני חו"ל. למרות שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה מחייבת עליה, היות שהיא מצווה קיומית[21], מחמת החיבה ואהבה לארץ ישראל צריך כל בן חו"ל לעלות לגור לאי. כמו שכתב בעל ספר חרדים "צריך כל איש ישראל לחבב את א"י ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו".
ישיבת הארץ עריכה
הרמב"ם לא מנה את במנין תריג את מצוות ישוב הארץ, למרות שבהלכות הרחיב הרבה על חשיבות המגורים בארץ ישראל, משום שכל מצוות המגורים בארץ היא נובעת מאהבה ותשוקה, לגור בביתו של ה', ולא שייך שאהבה תהיה חובה. ועל האהבה כבר נצטווינו במצוות אהבת ה'[22].
ברכת המזון עריכה
מצוות ברכת המזון, ענינה להודות על ארץ ישראל, כמו שכתוב "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ"[23]. מטרת ההודיה והברכה לעורר את האהבה והשמחה בארץ ישראל.
ביכורים עריכה
בשם האריז"ל הובא על הפסוק 'והימים ימי בכורי ענבים' - שמצוות בכורים מהווה תיקון לחטא המרגלים, הללו המאיסו את הארץ, ואילו מצוות בכורים ניתנה משום חיבת הארץ, ועל כן היא נוהגת רק בשבעה מיני הפירות בהם נשתבחה ארץ ישראל[24].
טיול בארץ ישראל עריכה
הבן איש חי כתב שיש מצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ונמצאים שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל חיבוב ארץ ישראל[25].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
המצווה לשבח את הארץ והאיסור לדבר בגנותה - באתר הרב מלמד, פניני הלכה.
הערות שולים עריכה
- ^ באר מרים ח"ב עמ' צ"ב, ר' דוד מן זצ''ל.
- ^ רמב''ן ויקרא יח כה.
- ^ פרק ק"ב, פסוק ט"ו
- ^ מצוות התלויות בארץ - פרק ב
- ^ ר' דוד מן, באר מרים חלק ב עמוד צ"ב
- ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה – העם והארץ עמוד 60
- ^ כתב יד בעתון דאס ווארט בוילנא י"ד חשון תרפ"ז ומשם בקול ישראל תרפ"ז גיליון ט'
- ^ הרב אביגדור נבנצל, בספר ירושלים במועדיה, פסח, עמוד ר"א [דרושה הבהרה]
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ב, פסוק ט"ו
- ^ ספר חרדים פרק ב ממצוות לא תעשה התלוים בארץ ישראל
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ה', הלכה י'
- ^ הרב מלמד פניני הלכה העם והארץ
- ^ {{בבלי|כתובות|קיב|א}}
- ^ ספר ארץ חמדה טובה ורחבה, צוריאל משה, עמוד 33.
- ^ ולהגיד שקר להם או חם להם
- ^ חרדים פ"ב ממצות ל"ת התלוים בא"י
- ^ את השיר ניתן לראות כאן.
- ^ ספר אבא ביתך עמ' י"ז
- ^ על כתובות דף קיב/ב ב
- ^ גמרא סנהדרין דף צד עמוד א
- ^ שו"ת מהריט"ץ סימן פה ואג"מ אבן העזר חלק א סי' קב.
- ^ ועיין באריכות בנושא זה, בקונטרס בגדר מצוות ישוב הארץ.
- ^ דברים פרק ח, י
- ^ (הובא בספר "מעינה של תורה" פרשת שלח).
- ^ שו"ת תורה לשמה (סימן תיח)