משתמש:בנצי/ארגז חול 5: משה כלפון הכהן
טיוטה ראשונה - מקור: ערך אחרון, נכוןם ל-9.10.09
הרב כלפון משה הכהן - רמ"ך (י"ב בשבט ה'תרל"ד - י"ח בטבת תש"י, 1874 - 1950) מגדולי רבני האי ג'רבא בדור האחרון.
שמו - הרב הקפיד להקדים ולכתוב את השם כלפון לשם משה ולהקרא הרב כלפון משה הכהן כדי שהציבור לא יטעה ויחשוב ששמו "משה כלפון".לפיכך, סימן נאה יש בקיצור שמו הכמ"ה, לארץ ישראל, לציונות ולקדושה.כך, הקפיד גם לכתוב את שם האי בסיומת א' - ג'רבא ולא ג'רבה.
תולדות חייו עריכה
נולד בשנת ה'תרל"ד, 1874, לרב שלום הכהן, ולאמו תראכּי, באי ג'רבה (הסמוך לחופי תוניסיה).
אבותיו עריכה
משפחתו הייתה ממשפחות הכהנים "אבריש" המיוחסות לעזרא הסופר.
אבי סבו הוא הרב שאול הכהן ראש אב בית הדין של האי ג'רבה. משה (כלפון) הכהן עצמו - נקרא על שמו של סבו הרב משה הכהן (מחבר הספר "פני משה"), בעוד ש"כלפון" היה כינוי-חיבה. האב (מחבר הספרים "נהר שלום", "חפץ יקר", "חיים ושלום"), היה בתחילה ראש אב בית הדין בעיר זרזיס הסמוכה לג'רבה, אך בשנת ה'תרפ"ד, 1924 עלה לארץ ישראל ונמנה עם רבני טבריה.
שנותיו המוקדמות עריכה
בימי ילדותו ידעה משפחתו שנות עושר ושבע והייתה ידועה בגמילות חסדים ובתמיכתה בחכמי ועניי ג'רבה. בבחרותו הידרדר מצבה הכלכלי של משפחתו, והוא יצא לעזור בפרנסת הבית על ידי הגהה והעתקת ספרים.
למד אצל אביו, ואצל מי שהיה לימים רבה הראשי של תוניסיה, הרב יוסף ברבי. נתבקש לשמש כשוחט לבני הקהילה - כאשר נקרא אביו להנהיג את קהילת זרזיס. בהיותו בן שבע עשרה למד שחיטה ושימש כשוחט ובודק; אך עקב תנאי העבודה הקשים, תחת כיפת השמים בימי הקיץ החמים, חלה בקדחת וראייתו נפגעה; עם זאת לא רצה להפסיק את עבודתו בפרנסת ביתו, ורק לאחר הפצרות רבות חזר לג'רבה והמשיך בלימודיו.
משפחתו עריכה
בשנת ה'תרנ"ה ,1895, בגיל 21 נשא את מסיעדה - בת אחי אמו הרב אהרן הכהן, ונולדו להם שני בנים וארבע בנות:
- הרב אברהם מגוץ הכהן שאת ספרו התורני הראשון "ברכת אברהם" חיבר בגיל 14, ושנפטר בגיל שלושים ושלוש לאחר מחלה קצרה. מות הבן השפיע רבות על אביו - אשר כתב על כך רבות בזיכרונותיו.
- הרב שושן הכהן, שהיה ממשיך דרכו של אביו כרבה הראשי של ג'רבה, ושנודע בספריו "מעשה שושן", "פרח שושן", "ממלכת כהנים" ועוד, כיהן - לאחר עלייתו לארץ ישראל - כרב של מושב איתן.
- בן נוסף שלא נזכר בשמו בכתבי הרב אלא רק בראשי התיבות רמ"ז שנפטר בגיל ארבעה חודשים.
- אמימה (אשר נפטרה לפני נישואיה).
- פלילה (אשר לאחר שהתאלמנה נישאה לאחי אביה).
- חביבה.
- רחל.
מנהיגותו עריכה
בשנת ה'תרע"ז, 1917, בגיל 43 נתמנה לחבר בית הדין בג'רבה (יחד עם הרב ציון הכהן יהונתן והרב מרדכי אמייס כהן), זאת לאחר הפצרות רבות, בגין אי הסכמתו להתמנות לראש בית הדין - אלא רק לשלישי בדין. תיקן תקנות חשובות בג'רבה, ועמד על משמר הדת בכל רחבי האי.
היחס לארץ ישראל ולאקטואליה עריכה
היה תומך נלהב בתנועה הציונית: בין השאר התקין לחגוג באי ג'רבה את חג העצמאות של ישראל במשך שלושה ימים רצופים (ד'-ו' באייר). בחיבוריו שקדמו להקמת המדינה מופיעים גם רעיונות מדיניים מפורטים - לא רק למען הרעיון הציוני אלא גם למען רעיונות קוסמופוליטיים מובהקים (כגון הצעת הקמת חבר הלאומים ובית דין בינלאומי - שמקום מושבו הוצע להיות בירושלים).
עוד בהיותו בג'רבה - רכש חלקת אדמה בארץ ישראל, ובערוב ימיו - לאחר שהתרופפה בריאותו - החליט לעלות לארץ. בנו שושן יצא לתוניס להסדיר את אישורי העלייה, אך בעקבות התערערות מצב בריאותו, בוטלה העלייה לארץ ישראל.
פטירתו וקבורתו עריכה
נפטר ביום שבת בי"ח בטבת ה'תש"י (1950), בג'רבה. ביום קבורתו - כמעט שהתרוקנו כל ערי הסביבה מיושביהם היהודיים, השוק הראשי של ג'רבה (אשר רוב החנויות בו היו בבעלות יהודית) - נסגר, ורבבות אנשים - בהם גם נציגי הממשלה התוניסאית והצרפתית - השתתפו בהלויה. נקבר בג'רבה, אך בז' בחשוון שנת תשס"ו (2006), 55 שנה לאחר פטירתו, הועלו עצמותיו מתוניסיה (דרך צרפת) להר המנוחות (ישראל), במסגרת מבצע מדיני סבוך שהצריך בין השאר גם את עירובו של שר החוץ התוניסאי. במסע הלוויה - שנמשך שלושה ימים - נטלו חלק רבבות משתתפים מישראל מתוניסיה ומצרפת, ביניהם - גם הרב עובדיה יוסף, אשר בנאומו שם אפיין את דרכו ההלכתית של הנפטר: אי סטייה לרוב, משיטת פסיקתו של מחבר הספר שולחן ערוך.
ספריו עריכה
מתוך ספריו יצאו לאור כ-44 חיבורים - בכל ענפי היהדות. רבים אחרים נותרו בכתב יד. נודע במיוחד בגין שני ספריו ההלכתיים החשובים ביותר: שו"ת שואל ונשאל (אסופה של כשלשת אלפים תשובות בשמונה כרכים), וברית כהונה (כל המנהגים והתקנות של ג'רבה וסביבותיה, בנוי על פי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך). מספריו שלא יצאו לאור: צדקה ורחמים (על דברי הפוסקים).
לקריאה נוספת עריכה
עובדיה חן (עורך), "עמוד ההוראה", הוצאת מכון הרב מצליח
צבי זוהר, 'אשרור דתי של הציונות כתנועה לאומית חילונית: פרק במשנתו של הרב כלפון משה הכהן', בתוך: ישראל (סדרה חדשה), כרך 2, תשס"ב-תשס"ג (המכון לחקר הציונות, אונ' תל אביב), עמ' 107-126.
ירון נעים, הרב כלפון משה הכהן - בין שמרנות למודרנה, עבודת דוקטור, תשס"ט.
קישורים חיצוניים עריכה
- שיעור המבוסס על דברי הרב משה כלפון הכהן באתר ממזרח שמש המרכז למנהיגות יהודית חברתית.
- "על משנתו של הרב כלפון" שיעורים מיום עיון במכון מאיר.
- כתבה מאת שמעון כהן, "ליבו במזרח"- יחסו של הרב כלפון לארץ ישראל, באתר בשבע
- יואל יעקובי, רב האי, מתוך עיתון בשבע
- הרב משה כלפון הכהן באתר רשת מורשה
- ר' כלפון משה הכהן באתר "my tzadik"