משתמש:דניאל צבי/ארגז טרה רוסה

ביהדות, עונג שבת היא המצווה ליהנות בשבת.

מצווה זו, שאיננה מן התורה (המקור היחידי שחולק על הגדרה זו הוא המשנה ברורה, שכותב כי הרמב"ן מחשיב את מצוות עונג שבת כמצווה מן התורה, אך סביר כי דברי הרמב"ן אינם מתייחסים למצוות עונג שבת, אלא למצוות שמחת יום טוב), אלא נלמדת מדברי נביאים, וככזו נחשבת למצווה מדרבנן, כוללת בתוכה אכילת ושתיית מאכלים משובחים, מיעוט בעבודה, אף כזו איננה נכללת בל"ט אבות מלאכה, ואף קיום יחסי אישוּת.

מקור המצווה

הפסוק בספר ישעיהו אומר:

אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר

— ישעיהו נח, יג

הלכות רבות מהלכות שבת נלמדות מפסוק זה, כגון כבוד שבת, איסור הכנה מקודש לחול ואיסור דיבור דברי חולין בשבת.

מהמילים "וקראת לשבת עונג", נלמדת מצוות עונג שבת.

רמת החיוב במצווה

כאן יהיה פירוט על המינימום (כסא דהרסנא) ועל המקסימום (שמאי הזקן)

עוד דברים שצריכים להיכנס לערך

• יחס/חפיפה לכבוד שבת ולשמחת יו"ט
• שכר עונג שבת - קי"ג, קי"ח
• לה'/לכם - ב"ח, ביצה טו: