משתמש:ויקיתורה/המהפכה הרביעית
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
המהפכה הרביעית היא מושג שטבע הרב יצחק גינזבורג בשיעור כ"ד טבת תשע"ה[1] בקבר דוד המלך בירושלים ומגמתה היא להורות היתר ואף מצוה ללמד תורה לגויים כיום, אף שהדבר באופן פשוט אסור, כדי להתקרב ליעוד של "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" [2].
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס', עמוד ב' |
|---|---|
| מקורות נוספים | כסף משנה - הלכות תלמוד תורה ג, י, ליקוטי הלכות סוטה יא, א בהערה ג |
הכסף משנה
ארבע מהפכות בהלכות תלמוד תורה במהלך הדורות
עריכהאחד מיסודות היהדות הוא העיקרון שזאת התורה לא תהיה מוחלפת [3], שחל איסור לשנות הלכה מהתורה. והנה דווקא בהלכות תלמוד תורה ראינו כמה שינויים שחוללו גדולי ישראל במשך הדורות בהתאם למעמד הדור, והכל על פי הפסוק מתהלים [4] "עת לעשות לה' הפרו תורתך".
מהפכה ראשונה - כתיבת התורה שבעל פה
עריכהרבי יהודה הנשיא כתב את התורה שבעל פה [5], אף שהדבר נאסר כמאמר הגמרא "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרן בכתב"[6]. סיבת הכתיבה תלה רבי יהודה הנשיא בפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך",
כדי שלא תשתכח תורה מישראל. ניתן לראות במהלך זה גם כהתקדמות התורה שבעל פה, שנהייתה בשלה להיכתב בדורו של רבי יהודה הנשיא[7].
מהפכה שניה - לימוד תורה בשכר
עריכה
מהלך נוסף בהלכות תלמוד תורה אפשר למצוא בפולמוס האם מותר לקבל שכר על לימוד תורה. רבי צדוק במשנה במסכת אבות אומר "אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם", ופסק הרמב"ם[8]
"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא. לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם"
.
אך כבר בדורות הראשונים מצינו שהקלו בדבר זה, ובשו"ת התשב"ץ[9] האריך להתיר את זה. ורבי יוסף קארו, בעל הבית יוסף בפירושו הכסף משנה על משנה תורה לרמב"ם השתמש בפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" כדי להתיר לקבל שכר על לימוד תורה.
הנגזר הישיר משינוי זה לימינו הוא הצְדקה למוסד הכוללים. אפשר לראות [10] במהלך הזה שיפור והתקדמות, שאף שאדם מקבל כסף על לימוד תורה עדיין אין זה העיקר בעיניו אלא רק כסיוע כדי שיוכל ללמוד לשמה.
מהפכה שלישית - לימוד תורה לנשים
עריכהבשנת 1918 קם בעידוד גדולי ישראל מוסד בית יעקב על ידי שרה שנירר ובו מלמדים תורה לנשים, אף שהדבר אסור מדברי המשנה [11]
"רבי אליעזר אומר כל המלמד בתו תורה כאילו לומדה תפלות"
, וכן פסק הרמב"ם [12]
"צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה. מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן"
.
סיבת ההיתר היתה כיון שהתחילו הנשים ללמוד השכלה וחכמות חיצוניות, לכן מטעם הפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" התירו חכמי הדור ובראשם החפץ חיים [13] ללמד לנשים תורה. אך הרבי מליובאוויטש ראה בשינוי זה גם כשינוי למעליותא וכהכנה ליעוד הגאולי כדברי הרמב"ם "שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה'".
מהפכה רביעית - לימוד תורה לגויים
עריכהאסרו חכמים על גויים ללמוד תורה עד שאמרו [14]
"עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה"
, וכך גם פסק הרמב"ם [15]. חלק התורה שהוא רשאי ללמוד הוא בנושא שבע מצוות בני נח [16]. כמו כן קיים בגמרא [17] איסור ללמד גוי תורה
"ואמר רבי אמי: אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים, שנאמר 'לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום'"
, אך הרמב"ם השמיט הלכה זו [18].
עם זאת מצינו סימוכין במשך הדורות שהדבר רצוי שיהודי ילמד גוי תורה על מנת להוציאו מפירושו המשובש על התורה ולהעמידו על אמיתתה של תורה וכך אולי יחזרו למוטב. כך כתב הרמב"ם בשו"ת שלו [19] לגבי הנוצרים:
"אבל הערלים [הנוצרים] מאמינים בנוסח התורה שלא נשתנה, ורק מגלים בה פנים בפרושם המופסד ומפרשים זאת בפירושים, שהם ידועים בהם, ואם יעמידום על הפרוש הנכון, אפשר שיחזרו למוטב, ואפילו לא יחזרו, כשרוצים שיחזרו, לא יבוא לנו מזה מכשול ולא ימצאו בכתוביהם דבר שונה מכתובינו".
הרבי מליובאוויטש יזם מבצע הפצה שבע מצוות בני נח, על מנת להגביר את המודעות אצל הגויים לקיים את המצוות שלהם ולהתקרב לה'. בנוסף אף עודד ללמד ולהפיץ לגויים דברי חסידות, כמודגש בשיחות אלו [20]:
ובנוגע לפעולות האחדות בעולם כולו - כמודגש בעבדותו בהפצת המעיינות חוצה, כולל ובמיוחד ע"י "באר את התורה", "בשבעים לשון", אשר מלבד בפעולה בנוגע לבנ"י, שגם אלה שאינם מבינים לשון הקודש יוכלו ללמוד ולהבין את ענייני החסידות בלשון עם ועם, ישנה גם בפעולה בנוגע לעולם כולו, שעניני החסידות נמשכים ומתגלים גם בגדרי העולם, שבעים לשון דאומות העולם - האחדות ד"מעיינות" עם "חוצה", ובפשטות - שגם אוה"ע יוכלו להבין (במדה מסוימת) ענייני אחדות הוי', מלבד בפעולה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח), אשר זוהי ההכנה לקיום היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד", "ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד . . וישיגו דעת בוראם".
ראיית אלקות ("סיני") נמשכת וחודרת בשכל האדם ומתאחדת עמו כמו המזון ("ויאכלו וישתו") שנעשה דם ובשר כבשרו, ע"י לימוד פנימיות התורה באופן של הבנה והשגה ("יתפרנסון") בתורת חסידות חב"ד, כולל גם ע"י התרגום ("ויחזו", תרגום של ראיה) בשבעים לשון דאומות העולם (כמרומז ב"לבנת הספיר", ש"לבנים" שנעשים בידי אדם רומזים על האותיות של שבעים לשון דאוה"ע), כדי שיהיה מובן גם לבנ"י שלעת עתה אינם מבינים לשון הקודש, ועד שיהיה מובן גם לאומות העולם (שגם מחוייבים בשלילת ע"ז ובהאמונה בבורא העולם ומנהיגו), שזוהי ההכנה לקיום היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד".
שינוי זה, ככל השינויים ('מהפכות') שנעשו במשך הדורות, שכנ"ל אפשר לראות בכל אחד מהם טעם לשבח וכהתקדמות התורה לקראת יעוד הגאולה, אף הוא מתקדם ליעד שחזה בפסוק צפניה בנבואה בנוגע לגאולה "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד", וכתב על כך הרמב"ם [21]:
"כיצד. כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח. ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב. והם נושאים ונותנים בדברים אלו. ובמצוות התורה אלו אומרים מצוות אלו אמת היו. וכבר בטלו בזמן הזה. ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם. ואינן כפשוטן. וכבר בא משיח. וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת. ויצליח וירום ויינשא מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם. ושנביאיהם ואבותיהם הטעום"
ובהמשך כתב:
ויחזרו כולם לדת האמת.
הרב יצחק גינזבורג למד מדברי הרמב"ם ומדברי הרבי מליובאוויטש שכל עוד הלימוד לגויים נעשה מתוך מטרה להעמידם על דת האמת ולקרבם לה' הדבר לא רק מותר, אלא אף רצוי ומצוה. והוא תכלית העם היהודי להיות אור לגויים כמו שכתוב [22] "ונתתיך לאור גוים", ופירש המצודות דוד:
להאיר עיני הגויים כולם לדעת שה' הוא האלהים
. וכן "ממלכת כהנים וגוי קדוש" [23], כפירוש הספורנו [24]:
בזה תהיו סגולה מכלם כי תהיו ממלכת כהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי לקרוא כלם בשם ה', ולעבדו שכם אחד, כמו שיהיה ענין ישראל לעתיד לבא, כאמרו "ואתם כהני ה' תקראו" וכאמרו "כי מציון תצא תורה".
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ שיעורו של הרב גינזבורג מכ"ד טבת תשע"ה[1]
- ^ צפניה ג, ט
- ^ ראה בפירוש המשניות לרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, היסוד התשיעי
- ^ תהלים קיט, קכו
- ^ כן הוא לדעת הרמב"ם, ראה בהקדמתו לספרו היד החזקה. אך יש הסוברים שהדבר נעשה בהדרגה בדורות מאוחרים יותר
- ^ גיטין ס, ב
- ^ ראה בהרחבה עיון במהפכה זו מאתר מלכות ישראל
- ^ הלכות תלמוד תורה ג, י. וראה בפירוש המשניות לאבות שם
- ^ חלק א' סימן קמז
- ^ ראה תורת מנחם חלק א' עמוד 154 ואילך (מוגה), הובא בלקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 534
- ^ סוטה ג, ד
- ^ הלכות תלמוד א, יג
- ^ ליקוטי הלכות סוטה יא, א בהערה ג, וכן במכתב למוסד בית יעקב מכ"ג שבט תרצ"ג
- ^ סנהדרין נט, א
- ^ הלכות מלכים י, ט
- ^ ראה רמב"ם שם. ועוד אמרו בסנהדרין שם "עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול", והעמידו בעוסק בשבע מצוות שלהם
- ^ חגיגה יג, א
- ^ ורבו היישובים באחרונים בטעם הדבר
- ^ סימן קמט
- ^ שיחות פרשיות בא ומשפטים תשנ"ב
- ^ הלכות מלכים יא, ד. יב, א
- ^ ישעיה מט, ו
- ^ שמות יט, ו
- ^ שם. וראה גם בבעל הטורים שם. וראה עוד בדברי החתם סופר שם:
י"ל רש"י פירש אוצר וסגולת מלכים וזה אמר הקב"ה לישראל "והייתם לי סגלה מכל העמים" ותהי' הנכבדים והמופלאים והעשירים המופלגים ואוצר המלכים, ולהיות עליון לשם ולתפארת. ואימתי יהי' זאת? "כי לי כל הארץ" לעתיד לבוא, כאשר יהי' העולם התיקון ויכירו כולם הקב"ה כדכתיב "אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה'". מ"מ בכל עושר וגדולה הזאת תהי' רק כהני ה' ממלכת עובדי ה' להורות לאומות דרכי השם כדכתב "ואתם כהני ה' תקראו" וכתיב "ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו". זאת תהא עיקר סגולתכם ועבודתכם.
וראוי להביא מה שכתב בקרן אורה תענית כ, ב:
כי עיקר נתינת התורה הקדושה לא לצורך תיקון ישראל לבד נתנה, אלא אם לתקן כל ברואיו יתברך, ויעלה לרצון לפניו מעשה כל הברואים, כמו שנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי", יכוין כי לא ניכר הסגולה ואוצר חביב אם ח"ו אין לבעל הסגולה אלא זאת הסגולה, אכן אם יש לבעל הסגולה עוד דברים יקרים ונכבדים והסגולה חביבה אליו מכל אז יוכשר להקרות בשם סגולה, כמו כן בכל עת שהברואים אינן על שלימותן, וכל הימים ההם אשר הרשעים מכעיסין ובאין ואין בהם קורא בשם ה' איננו ניכר חשיבות עם סגולתו, ועיקר רצון הקדוש הוא שעל ידי עסק התורה יתקנו כל הבריות וכולם יקראו בשם ה' לבד, כאשר אנחנו מצפים לגאולה השלימה במהרה בימינו, ועם ה' יהיו כולם קודש לה' ראשית תבואת כל הברואים, כמו שנאמר (ישעיה סא, ו) "ואתם כהני ה' תקראו כו'", וזה שנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים". וא"ת איזה חשיבות היא זאת להיות סגולה מכל העמים, לזה נאמר "כי לי כל הארץ", כי על ידי העסק התורה שלכם כל הארץ יהיו לי, כי כולם יתקנו ויבאו לתכלית בריאותן. "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", מזה נראה שעסק התורה העיקר בזה להזריח מאורה לזולתו גם כן ולהביאן אל השלימות, ולא ח"ו להתגדר בה לאמר לי לבדי ניתנה הארץ, כי בזה הוא נותן מחסור בברואיו ח"ו, ועיקר שלימות התורה הוא להשלים הבריאה ולא יהיה בה שום חסרון.