יצחק גינזבורג

רב ישראלי

הרב יצחק פייוויש גינזבורג (נולד בכ"ח בחשוון ה'תש"ה, 14 בנובמבר 1944) הוא חסיד חב"ד, נשיא עמותת "גל עיני" ותנועת "דרך חיים", ונשיא הישיבות "עוד יוסף חי" ביצהר, "תום ודעת" בירושלים ו"ירדן יריחו" בבית חוגלה.

יצחק גינזבורג
הרב יצחק גינזבורג
הרב יצחק גינזבורג
לידה 14 בנובמבר 1944 (בן 79)
כ"ח בחשוון ה'תש"ה
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים ראש עמותת גל עיני, ראש תנועת דרך חיים, נשיא מוסדות רבים (ראו להלן)
רבותיו רבי מאיר איזקסון, רבי מנחם מנדל שניאורסון, רבי אשר פריינד, חמיו הרב משה צבי סגל[1]
פרסים והוקרה 2019, פרס היצירה התורנית ע"ש הרצי"ה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בסנט לואיס וגדל בקליבלנד להורים קונסרבטיבים. אביו ניהל בתי ספר יהודיים. כשהיה בן 14 התגוררה משפחתו שנה בישראל והוא החל להתעניין ביהדות[2]. בשנה זו למד בגימנסיה העברית רחביה ואף היה בגדנ"ע. סיים תואר במתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת שיקגו בגיל 19[3] ותואר שני במתמטיקה בבית הספר למדעים "בלפר" המסונף לישיבה יוניברסיטי[4]. במקביל ללימודיו המשיך בתהליך חזרה בתשובה ושמע שיעורים של הרב סולובייצ'יק. עוד מילדות משפחתו הייתה ביחסים קרובים עם הרב מאיר איזקסון, האדמו"ר מנדבורנא רומאן. בשנת ה'תשכ"ה (1965) עלה לישראל, למד בישיבת קמניץ בירושלים (שם למד חסידות לראשונה בחייו, עם הרב יוסף צבי סגל - כיום ראש כולל צמח צדק בעיר העתיקה) ולאחר מכן למד בבית המדרש של חסידות סלונים בטבריה. רבו באותה עת היה רבי אשר פריינד והוא השתתף בפעילות יד עזרה - מפעלו של רבי אשר. לאחר מלחמת ששת הימים חזר לירושלים ויחד עם חותנו לעתיד, הרב משה צבי סגל, היה בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי חסידות חב"ד. ביקר אצל האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון בניו יורק ושהה אצלו מספר חודשים. כשחזר לישראל התחתן והחל ללמד גמרא, שולחן ערוך וחסידות לקבוצת תלמידים בירושלים. מאז ה'תש"ל מתגורר עם משפחתו בכפר חב"ד.

לימד בישיבה לחוזרים בתשובה "שובה ישראל" בשכונת מאה שערים. בשנת 1989 הוקם היישוב בת עין על ידי תלמידיו. שימש במשך שנים ראש ישיבת עוד יוסף חי שהייתה בקבר יוסף וכראש הכולל ביריחו. מאז שנת התשס"א משמש כנשיא ישיבת עוד יוסף חי שעברה ליצהר לאחר נסיגת צה"ל מקבר יוסף. הוא נשיאם של מוסדות נוספים, בהם הישיבה הקטנה "דורשי יחודך" (ביצהר), ישיבת "תום ודעת" (ישיבת תומכי תמימים) בירושלים, תלמוד תורה "תורת חיים" (תלמוד תורה חסידי) בירושלים, גני ילדים, בית ספר יסודי ותיכון לבנות "יעלת חן" (בירושלים), ישיבת "ירדן יריחו" (בבית חוגלה) ועוד. תלמידיו פתחו בנשיאותו בית ספר לתורת הנפש על פי דרכו של הבעל שם טוב. הלימודים מתקיימים בירושלים, בתל אביב, ברחובות ובמרשתת[5]. הוא גם נשיא ארגון "חסדי יצחק" התומך במשפחות בעלות קשיים כלכליים.

בשנת 2019 הוענק לו פרס היצירה התורנית ע"ש הרצי"ה[6][7].

הגותו עריכה

 
הרב גינזבורג במהלך התוועדות סעודת ראש חודש

הגותו מבוססת על קבלה וחסידות, בעיקר חסידות חב"ד. עוסק גם בספרים פחות נפוצים בספרות חב"ד, כמו ספרי רבי אהרן מסטרשלה, רבי הלל מפאריץ' ורבי יצחק אייזיק אפשטיין. ספר בולט נוסף בהגותו הוא פרי הארץ לרבי מנחם מנדל מויטבסק. עוסק רבות ברמזים וגמטריאות.

רבים מתלמידיו באים מרקע חרדי לאומי. הוא מתעמת עם תורת הרב קוק בספריו "בעתה אחישנה" ו"קומי אורי", בעיקר בעניין היחס ל"כלל ישראל" ולציונות[8], אך מזכיר לעיתים את תורתו בשיעוריו, ואת דמותו בהערכה כאדם בעל אהבת ישראל.

חלק נכבד ממשנתו עוסק בארץ ישראל. לשיטתו, מצוות יישוב הארץ מאפשרת ליהודי להפיק קדושה ורוחניות מאדמת הארץ החומרית. היהודי המתחבר לאדמת ארץ ישראל נקרא בפיו "איש האדמה"[9].

הרב גינזבורג חתם בשנת תשנ"ח (יחד עם כ-400 רבנים ואדמו"רים) על "פסק דין" הלכתי שלפיו לרבי מלובביץ' יש דין נביא ומחויבים לשמוע לכל הוראותיו, ובכללן שהוא המלך המשיח שיתגלה "מיד ממש"[10].

בשנת 2001, בראיון נדיר במעריב, נשאל על דעתו לגבי ערבים, והשיב:

יש מושג של 'עולם שלישי', שהוא הכי פרימיטיבי בסולם העמים, והכוונה לעם הערבי שנמצא הכי נמוך בסולם. הרצחנות והאנטישמיות שלו באה לידי ביטוי בפיגועים ובמעשי חבלה, וטבעו החייתי מדרבן אותו להרוג ולאבד בנו. על פי הקבלה היהודי הוא היצירה האנושית הכי מתקדמת גם בשכל וגם ברגש, אבל ישמעאל הוא עם של עבדים, ואופי של עבד הוא אופי מופקר ולא מרוסן.

הראיון המלא פורסם על ידי חסידיו של הרב כפרק בחוברת בשם "צו השעה - טיפול שורש", אשר בעקבותיה הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. בשנת 2004 התנצל הרב על הדברים במסגרת הסכם עם הפרקליטות וההליכים נגדו בוטלו.[11][12]

ב-2017 החל לצאת לאור גיליון שבועי בשם "ואביטה" המכיל את שיעוריו ושיחותיו[13]. החל ממאי 2020 נקרא הגיליון בשם "נפלאות"[14], ובנוסף אליו, החל מנובמבר 2021 יוצא לאור עלון דו-שבועי בשם "אביטה נפלאות", המכיל תוכן נגיש יותר לציבור הרחב, מעובד מתוך שיעורים שהתפרסמו ב"נפלאות" (או בספרים אחרים של הרב)[15].

תורה ומדע עריכה

הרב גינזבורג מדגיש את חיבור התורה לחיים דרך תורת החסידות. הוא רואה את מדעי החול ככלי לגילוי התורה על ידי עיסוק במודלים הקבליים שמראים במדעי החול את הנוכחות האלוקית.

 
הרב גינזבורג בהתוועדות

עוסק בפסיכולוגיה יהודית, שאותה הוא מכנה תורת הנפש. בספרו "הנפש" הציג מפה של מבנה הנפש ע"פ החסידות. עוסק גם בשיטות תרפיה, בפרט בספר "להפוך את החושך לאור". ביחס לפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד הוא סבור שבנוסף לתת מודע של האדם יש לו גם "על מודע", הנפש האלוקית שבתוך האדם. הוא רואה הפרעות נפשיות כצורך בתיקון רוחני. הוא מסביר לעיתים רעיונות חסידיים בעזרת משוואות מתמטיות. עוסק גם בקשר בין התורה לאומנות.

המהפכה הרביעית עריכה

בכ"ד בטבת ה'תשע"ה (הילולת אדמו"ר הזקן) קרא להתחיל ללמד תורה לגויים, כחלק מ"המהפכה הרביעית" מאז רבי יהודה הנשיא[16]. בכ' בכסלו תשע"ו קיים התוועדות י"ט בכסלו בהיכל התרבות בתל אביב. ארגוני שמאל קראו להפגין נגד האירוע והרב גינזבורג פנה בכתב למפגינים וקרא להידברות[17]. מסרים דומים כתב הרב גינזבורג כבר בספר "Kabbalah and Meditation for the Nations" שיצא כבר בשנת 2007[18]. בשנת תשע"ו החל הרב גינזבורג למסור שיעורי תורה באנגלית המועלים באינטרנט[19], ומיועדים ליהודים ולגויים כחלק מאותה מהפכה מיועדת.

השקפתו בנושאים פוליטיים עריכה

הרב גינזבורג הוצג פעמים רבות כאחד ממנהיגי "נוער הגבעות"[20]. לאחר טבח מערת המכפלה הוציא לאור חוברת בשם "ברוך הגבר" שבה לימד זכות על הטבח שביצע ברוך גולדשטיין. בין השאר כתב בה: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה... הנקמה היא תגובה טבעית ספונטנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"[21]. על פי הכתוב ב'ברוך הגבר' הנקמה יכולה לנבוע מתוך "זרימה עם הטבע", והתאחדות עם "הזרמים האקולוגיים" של הקיום. אצל היהודי מדובר בהתאחדות עם ה'יחידה' שלו, כלומר הניצוץ האלוהי שבו. הטבע הפנימי של היהודי הוא אלוהי, ומכאן גם שאיפתו לחזור אל הטבע החיצוני, זה של ארץ ישראל. להגותו זו יש השפעה על חלקים מנוער הגבעות[22]. לדבריו, פגיעה ב"עם האלוהים" היא פגיעה בצדק האלוהי.

בתחילת 1996 הורה ראש הממשלה שמעון פרס מתוקף תפקידו כשר הביטחון, על מעצרו של הרב גינזבורג מתוקף סמכותו לפי סעיף 2 לחוק סמכויות לשעת חירום (מעצרים) תשל"ט 1979 - מעצר מנהלי. הוא שהה במעצר זה במשך שלשה שבועות, שלאחריהם ביטל בית המשפט העליון את צו המעצר, וקבע כי הוא לא שידל למעשי עבירה קונקרטיים ולא הוכחה סכנה בדרגה של ודאות קרובה, שדבריו עלולים להביא את תלמידיו לפגוע בערבים[23]. לאחר מכן התבטא, שכל המעצר היה כחלק מהמאבק בחסידות.

בשנת 1998 הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להעמיד את הרב גינזבורג לדין, שבעקבותיה הורה היועץ המשפטי לממשלה למשטרה לפתוח בחקירה בחשד להסתה לגזענות והמרדה[24]. התיק בנושא המרדה נסגר בסמוך להחלטה לפתוח בחקירה[25] ובסופו של דבר גם התיק לגבי הסתה לגזענות נסגר מבלי להעמידו לדין[26].

בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם ב-2003, האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. הרב גינזבורג הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו. עם זאת, הוא מעולם לא חזר בו מדברים אלו. הרב גינזבורג נמנה עם הרבנים שנתנו הסכמה לספר "תורת המלך", אשר נכתב על ידי תלמידו הרב יצחק שפירא, והתפרסם על רקע עיסוקו באיסור הריגת גויים בזמן שלום ובמקרים שבהם מותר להרגם בשעת מלחמה.

הרב גינזבורג רואה במדינה היהודית כלי למימוש ייעודו המרכזי של העם היהודי - חיי תורה[27]. במהלך המאבק כנגד תוכנית ההתנתקות הקצינה גישתו ביחס למדינה. הוא קרא לעקור את הרוח הציונית, משום שהיא מסרסת ופוגעת בכל צמיחה רוחנית. על בית המשפט אמר כי יש לפרקו בעדינות, "תוך הצגה מתמדת של מעלת חוקיה החכמים והנבונים של התורה, לעומת החלטותיו השגויות, הפגומות והנפשעות של בית המשפט. את הממשלה – ממשלת השמאל או הימין – עלינו למגר"[28][29].

במאמרו "לפצח את האגוז" משנת 2005 המשיל את עם ישראל לאגוז העטוף בארבע קליפות: רוחו של המפעל הציוני; מערכת החוק והמשפט; הכנסת והממשלה; והצבא. בסיום המאמר מבהיר גינזבורג את ההבדל בין גישתו לגישה המסורתית של הציונות הדתית, שדוגלת בשינוי המערכות מבפנים, על ידי השתלבות בהן. לדבריו "'מפצח האגוזים' חייב לבוא מחוץ לאגוז - רק מי שתודעתו משוחררת מהמערכת...יכול לפעול לפיצוחו של האגוז". על פי משנתו, התיקון למדינה יגיע על ידי הפלת הדמוקרטיה בדרכים דמוקרטיות, והתיקון לצבא יגיע באמצעות סירוב פקודה המוני שיקדם את הכפפת צה"ל להלכה.[30]

באפריל 2014 נשא דרשה ביצהר הכוללת התייחסות סלחנית למעשי "תג מחיר", שהוצגו כהשתוללות גויית לא מתוקנת, הנובעת מחבלי הלידה של ההשתחררות מהשעבוד לממסד וגילוי ה'אני' האמיתי[31]. כמה ימים לאחר מכן הבהיר כי הוא מתנגד לפגיעה בחיילי צה"ל[32]. בשיחה בבת עין, שנה לאחר מכן, אמר: ”...כל אחד יכול לעסוק בעבודה הזו – שהיא המהפכה בפועל. זו העבודה החדשה שצריכים בשבילה מסירות נפש – גם על זה יעצרו אותך, אבל באמת לא עברת את החוק בכלל. ככל שתעשה פעולה טובה, תכתוב דברים טובים, זה יקומם וירגיז את הממסד המתנכר מכל התג מחיר שבעולם. מה זה תג מחיר? זה שטויות. תעשה משהו יותר רציני. יכול להיות דף שהוא מליון פעמים יותר רציני מאיזה תג מחיר שלא שוה כלום”[33].

משפחתו עריכה

נשא את רוממיה, בתו של הרב משה צבי סגל. לזוג עשרה ילדים, רבים מהם משמשים כשליחי חב"ד וכרבנים.

מתלמידיו עריכה

  ערך מורחב – קטגוריה:תלמידי הרב יצחק גינזבורג

ראשי ישיבות ומוסדות תורניים

סופרים ומשוררים

מוזיקאים

אחרים

פרסומיו ויצירתו עריכה

  ערך מורחב – נפלאות

חיבר כמאתיים ספרים, העוסקים בקבלה, בחסידות וביחסים שבין תורה ומדע. הספרים יוצאים לאור על ידי ארגון גל עיני שהקים, וחלקם אף תורגמו לכמה שפות. מדי שבוע יוצא העלון "נפלאות" מתורתו. בנוסף, הלחין הרב גינזבורג למעלה מחמש מאות ניגונים, חלקם יצאו בכמה אלבומים, וכן עיצב מספר תכשיטים.

רשימת הספרים (חלקית) עריכה

קבלה וחסידות

  • "סוד הוי' ליראיו" - מבוא לחכמת האמת ועבודת ההתבוננות
  • "אשא עיני" - מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה'
  • "שערי אהבה ורצון" - מאמרי התבוננות במהות האהבה והרצון בנפש האדם ובשרשם למעלה
  • "שיעורים בספר סוד הוי' ליראיו" - סדרה הכוללת שיעורים של הרב גינזבורג על הספר שכתב (4 כרכים; עריכה: שילה אופן)
  • "אדמה שמים ותהום" - על הטבע ושירתו, הנס שמעליו והתוהו שתחתיו (עריכה: ישראל אריאל)
  • "כלל גדול בתורה" - מבוא להתבוננות יהודית (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "אל עולם הקבלה" - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "מבוא לקבלת האר"י" - יסודות קבלת האריז"ל לאור תורת החסידות (עריכה: דב ליברמן)
  • "מבחר שיעורי התבוננות" - סדרה (28 כרכים)
  • "חסדי דוד הנאמנים" - קבלת האריז"ל לאור החסידות (5 כרכים)
  • "אותיות לשון הקדש" - הסבר הממדים הפנימיים של אותיות האלף-בית העברי (עריכה: מאיר קליין ואיתיאל גלעדי)
  • "יין יצחק" על התורה - לקט משיעורי הרב גינזבורג (2 כרכים)
  • "יין יצחק" על ספר התניא - לקט משיעורי הרב גינזבורג
  • "יין יצחק" על הגדה של פסח - לקט משיעורי הרב גינזבורג
  • "מאמרי אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאורים" - הערות וביאורים על מאמרים של הרבי מליובאוויטש (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "שיעורים והתוועדויות" - סיכומי התוועדויות שלו (20 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "החכמה מאין תמצא" - חכמי המחקר האלקיים בראי תורת החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
  • "עולמות" - שערים חדשים לתורה וחסידות (עריכה: ניר מנוסי; הוצאת ידיעות ספרים)
  • "מציץ מן החרכים" - תובנות קצרות שנכתבו בטוויטר ובבלוג באנגלית, ותורגמו לעברית בידי ניר מנוסי ודוד הלל
  • "שבעים פני חן" - 70 מאמרי התבוננות בסוד המלה חן
  • "עץ פרי" - עיונים בהלכה ובפנימיות ההלכה (עריכה: הרב יוסף פלאי)
  • "ושבתה הארץ" - שנת השמיטה לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
  • "ויצאה והיתה" - עיונים בנגלה ובפנימיות של מסכתות גיטין וקידושין (עריכה: הרב יוסף פלאי)
  • "שערי תבונה" - שערי עיון והתבוננות בספר התניא (עריכה: מנחם מענדל אקסלרוד; הוצאת מעינותיך)
  • "עניין התפלה וההתבוננות" - עבודת ההתבוננו במהלך הדורות (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "מגיד מראשית אחרית" - שני מאמרים של רבי הלל מפאריטש, עם קיצורים וביאורים מאת הרב גינזבורג

הבית היהודי

  • "שכינה ביניהם" - שלום בית על פי תורת החסידות
  • "ברית הנישואין" - פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות (עריכה: יונדב קפלון)
  • "חתן עם הכלה" - עבודה "לשמה" בחיי הנישואין (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "מחול הכרמים" - על שידוכים, ברית, תשובה וגאולה (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "יין משמח" - מסתורי חתונה ונישואין (5 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "פנים אל פנים" - יסודות החינוך על פי החסידות (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "אמנות החינוך" - עקרונות, מיומנויות ועצות מעשיות
  • "אנכי והילדים" - 3 מאמרים על כחם של ילדי ישראל, מעובד לילדים ונוער (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "אהבה" - צמיחת הקשר בין איש ואשה (עריכה: ניר מנוסי)
  • "באהלי צדיקים" - בנין הבית היהודי בהשראת גדולי החסידות (עריכה: איתיאל גלעדי)

תורה ומדע

  • "איחוד התורה והמדע" - עם ניר מנוסי
  • "רפואה שלמה" ("גוף נפש ונשמה") - קבלה ורפואה (עריכה: משה גנוט)
  • "עיניך ברכות בחשבון" - עיונים בחשבון לפרשיות התורה (עריכה: משה גנוט)
  • "נעשה אדם" - התבוננות פנימית בתאוריית האבולוציה (עריכה: יהודה הרשקוביץ)

סיפורי צדיקים

  • "אור ישראל" - סיפורים ממורנו הבעל שם טוב עם באור מעמיק של הרב גינזבורג (עריכה: עודד מזרחי ודב ליברמן)

תורה ומועדים

  • "תשובת השנה" - מאמרי התבוננות בעבודת ה' בכלל ובעבודת התשובה בפרט, על פי מעגל השנה
  • "מעין גנים" - מבט חסידי לפרשיות השבוע (5 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "לחיות עם הזמן" - ביאורים בליקוטי שיחות (5 כרכים; עריכה: דב ליברמן)
  • "עמודיה שבעה" - חלוקת הפרשות באור פנימי (5 כרכים; עריכה: ישראל כ"ץ ואיתיאל גלעדי)
  • "שעשועים יום יום" - עיונים בפרשת השבוע דבר יום ביומו (3 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי וישראל כ"ץ)
  • "תורת חיים" - קובץ גליונות חודשיים מהשנים תשנ"ח - תש"ס
  • "אני לדודי ודודי לי" - פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה (עריכה: ישראל אריאל)
  • "תום ודעת" - מאמרים לחדשים אלול ותשרי (עריכה: ישראל אריאל)
  • "וכמטמונים תחפשנה" - מטמוני ספירת העומר לאור החסידות (2 כרכים; עריכה: ישראל אריאל (ליבוביץ))
  • "פורים לנו" - מאמרי התבוננות על פורים (עריכה: ישראל אריאל)
  • "הנרות הללו" מאמרי התבוננות לימי החנוכה (עריכה: ניר מנוסי)
  • "הזמן הפנימי" - זמני השנה לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
  • "הממד הפנימי" - פרשת השבוע לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
  • "סודות מן הסדר" - הגדה של פסח בפרד"ס התורה (עריכה: הרב יוסף פלאי)

תורת הנפש

  • "לב לדעת" - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות
  • "הנפש" - ספר היסוד להבנת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה (עריכה: איתיאל גלעדי ונעם שפירא)
  • "להפוך את החושך לאור" - קבלה ופסיכולוגיה (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "אמונה ומודעות" - כח האמונה, האמונה במעגל השנה, עיקרי האמונה בפנימיות התורה
  • "נפש בריאה" - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות
  • "לחיות במרחב אלוקי" - קבלה והתבוננות (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה (עריכה: משה גנוט)
  • "אוצר הנפש" - תמלול שיעורים של הרב גינזבורג בתורת הנפש (3 כרכים; עריכה: עודד מזרחי)

ענייני ציבור

  • "מלכות ישראל" - מצוות הציבור, העם והארץ; מלכות, מלך וסנהדרין; מלחמות ומקדש (3 כרכים)
  • "בעתה אחישנה" - סודות הגאולה האחרונה, להבנת גאולת דורנו (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "תיקון המדינה" - מצע מעשי על פי הקבלה (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "רוחו של משיח" - התקופה בראי החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
  • "מלך ביפיו" - הגואל בראי החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
  • "שלשה כתרים" - עיונים בנגלה ובפנימיות בענייני שופטים, מלך וכהן גדול וביחסים ביניהם (עריכה: ישראל אריאל)
  • "קומי אורי" - פרקי מאבק ותקומה (עריכה: איתיאל גלעדי)
  • "וממנה יושע" - הגישה הרואיה לממסד ולמאבקים בו (עריכה: ישראל אריאל)
  • "צו השעה: טיפול שורש" - עיונים בנושאים שהזמן-גרמא על פי פנימיות התורה (עריכה: איתיאל גלעדי)

דיסקוגרפיה עריכה

  • תווים פנימיים – בעיבודו של דורון טויסטר.
  • קולמוס הנפש 1-2 – ניגונים עמוקים. שירה: שניאור זלמן ברונשטיין; עיבוד: יונתן גודמן.
  • קולמוס הנפש 3-4 – ניגונים עמוקים בביצוע אינסטרומנטלי. עיבוד: יונתן גודמן.
  • קולמוס הנפש 5-6 – סונטה לפסנתר (5) ורביעיית מיתרים (6). עיבוד: יונתן גודמן.
  • פרק שירה – עשרה לחנים על שירות מהפרק שירה. שירה: הרב יצחק גינזבורג וילדים; עיבוד ונגינה: מרדכי ול. ברוצקי.
  • ניגונים חסידיים (1-17) – כל ניגוני הרב יצחק גינזבורג; עיבוד ופסנתר: ר. פרנסי.
  • "חדש ששוני" – ניגוני מלווה מלכה. שירה: הרב גינזבורג; כינור: מרדכי ברוצקי.
  • ניגוני ליל שבת (1-4) – ניגונים מחצרות שונות לזמירות שבת. שירה: הרב גינזבורג; כינור: מרדכי ברוצקי.
  • ניגוני יום שבת (אלבום כפול) – ניגונים מחצרות שונות לזמירות שבת. שירה: הרב גינזבורג; כינור: מרדכי ברוצקי.
  • ניגוני ח"ן – 11 ניגונים (שרובם הולחנו בשנת ה'תשנ"ח) מסודרים לפי מעגל השנה.
  • ניגוני התבוננות לימי החנוכה – שירה: הרב יצחק גינזבורג; כינור: מרדכי ברוצקי.
  • לך אמר לבי – מבחר ניגונים של הרב גינזבורג בעיבוד וביצוע של הרכב "הלב והמעיין".
  • בסוד ישרים – ניגונים עמוקים ועליזים בעיבוד לכינור. כינור: סניה קרויטר.
  • עומקא דְלִבָּא – ניגונים מעובדים בסגנון "מוזיקת עולם". שירה: הרב יצחק גינזבורג. עיבוד והפקה: שלמה בת עין.
  • שמחת עולם – אמנים שרים מניגוני הרב גינזבורג (בין האומנים: שולי רנד, ישי ריבו, דניאל זמיר ועוד). הפקה ועיבוד: אורן צור ונדב בכר.
  • בוקע חלוני רקיעדוד רפאל (דדי) בן עמי שר מניגוני הרב גינזבורג.
  • תפוחין קדישין (סגנון ג'אז) – דניאל זמיר ואחיה אשר כהן אלורו מנגנים ושרים מנגוני הרב גינזבורג.
  • י"ג ניגוני רחמים – ניגונים עמוקים. כינור: מרדכי ברוצקי; צ'לו: דורון טויסטר.
  • ברוב שירה וזמרה – ניגונים שהולחנו על ידי הרב גינזבורג לכבוד ימי ההולדת של הרבי מליובאוויטש (פרקים קד-קיד). שירה: נעם דוד, זהר דוד, ארז לונברג. עיבוד: ארז לונברג.

לקריאה נוספת עריכה

  • נקודה קו שטח, כתב עת המשותף לתלמידי הרב גינזבורג, בכתב העת תלמידי הרב גינזבורג עוסקים בנושאים שונים הקשורים להגותו של הרב.
  • רפאל שגיא, רדיקליזם משיחי במדינת ישראל - פרקים בסוד התיקון המשיחי בהגותו של הרב יצחק גינזבורג, הוצאת גוונים, 2015.
  • טלי פרידמן, שמואל ליימן-ווילציג, חופש הביטוי של רבני הציונות הדתית: בין הלכה, משפט ותקשורת בדמוקרטיה הישראלית, ניב, 2024.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בשביל מה צריך רבי?, באתר גל עיני
  2. ^ רויטל שנור, הרבי אמר לכתוב, היועץ אמר לשתוק - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 22 במאי 2003
  3. ^ שמעון כהן, "אין יוצר כמו הרב גינזבורג מזה דורות", באתר ערוץ 7, 5 באוגוסט 2019
  4. ^ רויטל שנור, הרבי אמר לכתוב, היועץ אמר לשתוק, באתר ערוץ 7, 22 במאי 2003.
  5. ^ אתר בית הספר לתורת הנפש
  6. ^ ישי פרידמן, ‏במשרד החינוך מתנערים ממתן הפרס לרב גינזבורג, בעיתון מקור ראשון, 17 ביולי 2019
  7. ^ יוני קמפינסקי, שבחים לרב גינזבורג בטקס הענקת פרס היצירה התורנית, באתר ערוץ 7, ‏8 לאוגוסט 2019
  8. ^ אתר מלכות ישראל
  9. ^ קובי חפץ וליאת כהן, עד רדת מחשכי תהום - מחקר על הישיבה "עוד יוסף חי" וכוונותיה כלפי החברה הישראלית, סדרת "מחברות מחקר", הוצאת דרור לנפש 2012 עמ' 11
  10. ^ צילום הפסק. הרב גינזבורג חתום בראשית השורה הרביעית מלמטה
  11. ^ הרב גינזבורג מואשם בהסתה לגזענות, באתר ערוץ 7, יולי 2003
  12. ^ רועי שרון, וְאִנָּקְמָה - סיפורו של הטרור היהודי, כנרת, זמורה, 2023, עמ' 55
  13. ^ ארכיון העלונים
  14. ^ ארכיון עלון נפלאות
  15. ^ ארכיון עלון אביטה נפלאות, באתר מלכות ישראל
  16. ^ "הפרו תורתך" – מהפכות בלימוד התורה - מוצאי כ"ד טבת ע"ה – ציון דוד המלך, ירושלים, באתר malchuty.org
  17. ^ מנחם שוורץ, הרב גינזבורג למפגינים: היכנסו להתוועדות, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2015
  18. ^ הרב יצחק גינזבורג, Kabbalah and Meditation for the Nations, google books, ‏2007
  19. ^ דף השיעורים באנגלית באתר של הרב גינזבורג
  20. ^ אלישע בן קימון, הרב של נוער הגבעות: "חבל לשבת בכלא, צריך לעשות מהפכה", באתר ynet, 27 ביוני 2017
  21. ^ יצחק גינזבורג, "ברוך הגבר", עמ' 28
  22. ^   תומר פרסיקו, הקשר בין ברוך גולדשטיין, הקבלה של חב״ד והרומנטיקה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2014
  23. ^ האגודה לזכויות האזרח בישראל (הקישור אינו פעיל, 2019)
  24. ^ בג"ץ 6416/98 דוד שונברג עו"ד נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־20 בנובמבר 2001
  25. ^ גדעון אלון, הפרקליטות סגרה את תיק חקירת הרב גינזבורג שנחשד בהמרדה, באתר הארץ, 12 ביולי 2001
  26. ^ כתב אישום יוגש נגד הרב גינזבורג, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2003
  27. ^ "הכלי של מדינת ישראל חשוב מאוד, על שם העבר ומה שפעל בעבר. אסור להיות כפויי טובה. אבל אם הכלי הזה מתעקש על קיום המשפט והמשטר שלו, כי אז הוא בהחלט מקשה על התפתחות של שלמות לפי תורה. אם המשפט אינו משפט עברי, אז ברור שזו אינה מדינת היהודים. אם מדינת ישראל מכריזה שכולם שוים, ויש זכויות שוות לכל הדתות - הטשטוש הזה עומד בעורכינו"[דרוש מקור]
  28. ^ הזמן לפצח את האגוז, שיחה שנתן הרב גינזבורג בחורף 2005
  29. ^ קובי חפץ וליאת כהן, עד רדת מחשכי תהום - מחקר על הישיבה "עוד יוסף חי" וכוונותיה כלפי החברה הישראלית, סדרת "מחברות מחקר", הוצאת דרור לנפש 2012, עמ' 24–35 - יחס אנשי הישיבה למדינת ישראל
  30. ^ רועי שרון, וְאִנָּקְמָה - סיפורו של הטרור היהודי, כינרת, זמורה, 2003, עמ' 56-57
  31. ^ בארעא דישראל בני חורין, י"ח בניסן תשע"ד;
    יהודה יפרח, המניפסט הדתי מאחורי "תג מחיר": "חבלי לידה של עם חדש", באתר nrg‏, 28 באפריל 2014
  32. ^ הרב גינצבורג: מתנגד לפגיעה בחיילי צה"ל, באתר ערוץ 7
  33. ^ יום הולדת 26 ליישוב בת עין, שיחה מא' באייר תשע"ה, באתר "מלכות ישראל" של הרב גינזבורג
  34. ^ https://galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_72/toc_h1_0
  35. ^ דניאל שליט, בימים ההם, כ"ב חשון תשע"ז 23/11/2016, באתר הקול היהודי.