משתמש:חבובמבה/טיוטה
סטז'מיישיצ'ה ויילקיה נחשבה עד מלחמת העולם השנייה עיירה נפרדת בנפת בנדז'ין בפולין, אך מתום המלחמה היא נחשבת שכונה של עיר דומברובה גורניצ'ה.
תולדות העיירה עריכה
סטז'מיישיצ'ה ויילקיה קמה מאיחוד של שלושה כפרים: סטז'מיישיצ'ה הגדולה סטז'מיישצ'יה הקטנה וליפובקה.
באמצע המאה ה-14, כשכפרים אלה היו בבעלותם של בישופ קרקוב, התגוררו בשלושתם יחד 14 משפחות.
הקהילה היהודית לפני מלחמת העולם השנייה עריכה
היהודים הראשונים התיישבו בסטז'מיישיצ'ה וילקייה במחצית השנייה של המאה ה-19, עם תחילת תהליך התיעוש.
ב-1895 הקימה חברת "סטרים", שבעליה היו יהודים מוורשה, מפעל לכימיקלים בסטז'מיישיצ'ה ויילקיה, ובראשית המאה ה-20 נוסדו במקום גם מפעלים ובתי מלאכה של הרכבת הממלכתית.
בשנת 1900 התגוררו בסטזמיישצ'ה כאלף יהודים, רובם השתייכו לקהילה היהודית של נדין, אליה השתייכו עד 1917, אך היחסים בין יהודי שתי העיירות נותקו עקב המלחמה. יהודי העיר שכרו מבנה והסבו אותו לבית-כנסת, ולידו היה להם גם בית מדרש קטן. בעיר היו שני "שטיבלעך", של חסידי גור ורדומסק.
היה בעיירה סניף של אגודת ישראל, ומתחילת המאה ה-20 עסקו יהודי סטז'מיישיצה ויילקיה בפעילות ציונית. תחילה נוסדו בעיר סניפי "המזרחי" ו"השומר הדתי". בשנות ה-20 היו בעיירה גם סניפים של ה"התאחדות" ו"הציונים הכלליים" וקנים של תנועת הנוער "החלוץ", "גורדוניה" ובית"ר. וכן, פעילים ציונים ייסדו ספרייה ציבורית בעיירה ופתחו חוג לדרמה.
בימי מלחמת העולם הראשונה, נוסדו חברות הצדקה הראשונות, "הכנסת כלה", "ביקור חולים" , קופת גמ"ח וחברה קדישא. נוסף לכך, ב-1928 נוסד במקום בנק יהודי קואופרטיבי.
בעיירה לא היה בית עלמין והנפטרים היהודים הובאו לקבורה בבנז'ין ובסלווקוב. כמו כן לא היה בית ספר יהודי ולכן ילדי הקהילה למדו בבית הספר היסודי הכללי, וחלקם המשיכו בלימודיהם בגימנסיה בבנדז'ין.
בתום מלחמת העולם הראשונה גדלה הקהילה, בסטז'מיישיצה ויילקיה חיו כ-1,300 יהודים שהיו יותר מעשירית אוכלוסייתה. רובם התפרנסו מסחר זעיר וממלאכה, ומיעוטם היו בעלי מקצועות חופשיים.
בינואר 1925, ביקשו יהודי סטז'מיישיצ'ה להקים קהילה חדשה ועצמאית שתכלול גם יהודים מלוסין. בדצמבר 1926 הוחלט להקימה, כאשר ד"ר לייזר חזונוביץ' עמד בראשה. המאבק העיקרי על ניהולה של הקהילה היה בין היהודים האורתודוקסים לציונים.
ב-1933, על פי משרד המחוז, בסרזמיישצ'ה התגוררו 2,600 יהודים בעיר ובשנת 1937 התגוררו בה כ-2,492 יהודים.
הקהילה היהודית בעיירה בזמן מלחמת העולם השנייה עריכה
ב-1 בספטמבר החלה גרמניה בכיבוש פולין. הגרמנים כבשו את סטז'מיישיצה ויילקיה ב-3 בספטמבר 1939 עם הגיעם לעיירה החלו הגרמנים להתעלל ביהודים, הכו עוברי אורח ואף רצחו כמה יהודים. ב-5 בספטמבר הוצאו להורג תריסר יהודים מהעיירה.
במהלך שנת 1940 הוקם בסטז'מיישיה ויילקיה גטו פתוח ובית ספר מאולתר ביידיש ובאותה השנה נשלחו כ-500 יהודים גברים מהעיירה לעבודות כפייה באזור. באותה שנה החרימו הגרמנים את בתי העסק של היהודים וגם את דירותיהם. היהודים יכלו להמשיך להתגורר בדירות תמורת שכר דירה.
בדצמבר של אותה שנה פרסמו הגרמנים צו שעל פיו חויבו היהודים לענוד סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד, ובאוקטובר הוא הוחלף בטלאי צהוב.
בינואר 1941 הוקם הגטו הסגור בסטזמיישצ'ה, ובמאי הועברו לשם יהודי המקום.
בתחילת 1942 נקראו יהודי סטז'מיישיה ויילקיה להתייצב במקום איסוף עם מטען אישי שלא יעלה על 10 ק"ג לאדם לקראת פינויים מן העיר. באותו חודש הועברו כ-500 עובדים ובני משפחותיהם לבנדז'ין ובמאי שילחו הנאצים יהודים רבים למחנה ההשמדה אושוויץ.
בסתיו 1943 נשלחו כל יהודי סטזמיישצ'ה למחנה הריכוז הנאצי באושוויץ בירקנאו ונרצחו בתאי הגזים, ולאחר מכן, ב-15 ביוני 1943 עם עלות השחר, הקיפו אנשי הס"ס ושוטרים גרמנים את הגטו, פינו את האנשים בחיפזון מבתיהם ושילחו אותם ברכבת היישר לתאי הגז באושוויץ.
43 קשישים, חולים וילדים קטנים שלא יכלו להתייצב לגירוש, נרצחו על ידי אנשי הס"ס במקום, ועשרות יהודים כשירים לעבודה נשלחו לבנדז'ין לעבודות כפייה.
לאחר המלחמה, לא נותרו יהודים כלל בסטז'מיישיצ'יה ויילקיה.
ביבליוגרפיה עריכה
· ספר שטרזמישיץ, י' שטרן (עורך), תל אוויב (1967).
· סרזמייז וילקי, האנציקלופדיה של החיים היהודיים לפני השואה ובמהלכה, ש 'ספקטור, ג' ויגודר (עורכים), כרך א'.
· וספומניה, ב' צ'יפלה, מ' סרומק (עורכים), בנדזין (2009)
· המכון הבין לאומי לחקר השואה- אינציקלופדיה של הגטאות
· גשורי, ע''מ 340-336.
· ביולטין, 27 ביוני 1930 , 27 באוגוסט 1930
· היינט, 28 במאי 1929
· זאגלמביער, 1 בנובמבר 1929, 29 בנובמבר 1929 ,29 במאי 1931, 25 במרץ 1932.