גורדוניה

הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית, שדגלה בערכי א"ד גורדון: הגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם.

הכשרה בגורדוניה בפולין, ערב שבת לקראת העלייה לארץ ישראל ב-1947

ועידת גורדוניה בגליציה 1929

חברי גורדוניה בפודבולוצ'יסקה בתצלום לרגל עלייתו של רפאל ויסמן (במרכז) לארץ, 1930

היסטוריה

חבורות של צעירים שהחלו להתארגן בשנת 1923 בעיירות בגליציה המזרחית התגבשו ארגונית והפכו לתנועה שבחרה בשם גורדוניה בשנת 1925. הסניף המרכזי של התנועה פעל בעיר לבוב. הרקע להקמת התנועה היה המשבר הקשה שעבר על יהודי האזור בתקופת מלחמת העולם הראשונה, מלחמות האזרחים והפוגרומים שבאו בעקבותיהן. גליציה המזרחית, שהייתה קודם חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, הפכה לחלק ממדינת פולין. המרשל יוזף פילסודסקי נעשה שליטה של פולין המשוחררת. הרוח הלאומית הפולנית והאנטישמיות הגואה הצטרפו למצוקה הכלכלית ולתחושה של הצעירים היהודים שאין להם עתיד בפולין. רבים אימצו את הציונות כדרכם אך חיפשו גם תשובה לשאלות החברתיות שהטרידו אותם. מייסדי גורדוניה היו צעירים חיפשו דרך שונה מדרכה של תנועת השומר הצעיר, שהייתה בעלת השפעה ניכרת בגליציה, מכיוון שקיבלה לשורותיה רק נוער לומד ולא נוער עובד, וגם מתוך התנגדות לכיוון המרכסיסטי שאימצה. החיפוש אחר דרך חיים חדשה החריף לאחר מותו של פילסודסקי.

הסניף המשני של תנועת גורדוניה במחוז שלזיה היה בקראקוב והוא החל להתארגן בשנת 1925. רוב הפעילויות כללו הכשרה לעלייה ארצה, מחנות קיץ ועוד. רוב רובם של חברי התנועה באו אל העיר משכבות מעוטות יכולת, מערי השדה ומערי הספר. הם עזבו את מקומות מגוריהם כדי למצוא פרנסה בקראקוב. בתום יום עבודה עסקו בני הנוער בפעילויות השגרתיות של התנועה שבה מצאו כל מה שהיה חסר בבית ההורים ובבית הספר: לימוד עברית, לימוד על ארץ ישראל, על עבודה עברית ועבודת כפיים ופעולות נוספות אשר יכשירו אותם לעלייה ארצה. חלק גדול מבני הנוער חוו נתק מהגרעין המשפחתי וחשו קושי עצום הן נפשית והן פיזית. למרות זאת ואף שבאותה עת פרצה מלחמת העולם השנייה, לא פסקה פעולתה של תנועת גורדוניה.

בשנת 1925 הוקם סניף של גורדוניה גם בעיר לודז' בפולין. ב-25-24 בדצמבר 1926 התקיימה בלודז' ישיבת מועצת המנהלים של סניפי גורדוניה, ובשנת 1928 כבר ישבה בלודז' ההנהגה הראשית של גורדוניה, והסניף המקומי כלל כאלף חניכים.

גורדוניה התגבשה כתנועת נוער עממית–חלוצית–סוציאליסטית, שראתה את עצמה כממשיכת דרכה של מפלגת הפועל הצעיר ושאבה את השראתה ואת שמה מדמותו של א"ד גורדון, שעל פי משנתו קיים קשר בין חיי האדם ועבודתו ובין חיי האומה ואדמתה. "אין עם קונה את אדמתו אלא על ידי עצמו", טען בנחרצות. גורדוניה דגלה ביישוב ארץ ישראל תוך הדגשת ערך העבודה העצמית וחינוך האדם להגשמה ולציונות. החניכים למדו את השפה העברית, ובוגריה התארגנו לקראת עלייה לארץ ישראל, השתלבות בקבוצות הקיימות בארץ ישראל והקמת קבוצות חדשות. את הקבוצה ראו כ"יחידה אורגנית - הקבוצה האינטימית - שהיא מסגרת לחיי חברותא ושיתוף באידיאולוגיה." כדי להכין את החברים לחיים בארץ ישראל יצרו חברי גורדוניה גרעיני הכשרה שיצאו מן העיר לעבודה בכפרים, בבתי חרושת ובמחצבות. תקופת ההכשרה נועדה לסגל את חברי הגרעין לעבודה גופנית ולאפשר להם לגבש מסגרת לחיי חברה מאורגנים.

גם המנון היה לגורדוניה. את המנגינה חיבר ליאון זלמן, מנצח תזמורת כלי נשיפה של הגימנסיה לנערים ומנצח תזמורת בתיאטרון יידיש בלודז' , והמילים נכתבו על ידי מלכיאל לוסטרניק והוא הושר בכל הזדמנות: "שיר חן על כל שפתיים טבול שחר, אור וטל. קדימה, גורדונאים, אל-על, אל-על, אל-על. למי רק לב זכאי, מי רק למד לאהוב, לנס הגורדונאי יבוא, האח הטוב!"

גורדוניה התפשטה במהירות לשאר חלקי פולין. ב-1928, כשהתקיימה הוועידה הראשונה של התנועה בדנצינג, מנתה התנועה למעלה מ-4,000 חברים. ב-1933 פרשו מגורדוניה כמה מאות חברים שלא השלימו עם הצטרפותה ל'איחוד העולמי פועלי ציון - התאחדות, שנקראה בקיצור 'האיחוד העולמי'. הם חברו לתנועה חדשה - ויתקיניה - בראותם את עצמם כנאמנים ל'גורדונאיות הטהורה'. בסוף 1935 חזרה תנועת ויתקיניה והתאחדה עם גורדוניה. במהלך שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 התרחבה פעילות גורדוניה לליטא, לטביה, סרביה, צרפת, ארגנטינה, ארצות הברית, אלג'יריה, תוניסיה ורומניה. בתקופת מלחמת העולם השנייה ריכזה תנועת גורדוניה ברומניה את פעולתה בבוקרשט הבירה. חבריה עבדו במחתרת, בקבוצות קטנות, בבתים פרטיים ופעלו לעזרת מגורשי טרנסיסטריה ופליטים מהונגריה. בשנת 1929 עלו רבים מחברי התנועה לארץ ישראל והעבירו אליה את מרכז פעילותה. העלייה במסגרת גורדוניה המשיכה כל שנות ה-30 ועד פרוץ המלחמה ב-1939 גם במסגרת ארגון החלוץ ונמשכה גם לאחר השואה. הקבוצה הראשונה של חברי גורדוניה הקימה את קבוצת חולדה. עם הזמן הקימו חברי גורדוניה קבוצות נוספות שהתאגדו תחת השם 'איגוד גורדוניה' ובשנת 1934 הצטרפו לחבר הקבוצות. ביו הקבוצות שהקימו בוגרי גורדוניה היו חניתה, כפר החורש ורמת דוד בצפון, במישור החוף נווה ים, מעין צבי, משמרות ומשמר השרון, חולדה ומעלה החמישה באזור ירושלים, מסדה בעמק הירדן, ניר עם ואורים בנגב. בשנת 1939 פעלו בפולין 80 סניפים של התנועה. חניכי גורדוניה, בפיקודו של אליעזר גלר, לקחו חלק פעיל במרד בגטו ורשה. חברי הקבוצות שהקימה גורדוניה המשיכו את פעילותם בתנועה בחו"ל באמצעות שליחים שיצאו וסייעו לחניכים בסניפים ובחוות ההכשרה החקלאית. פעילות זו נמשכה גם לאחר מלחמת העולם השנייה בעיקר במחנות העקורים. איסר בן-צבי, חבר מעלה החמישה, היה בין השליחים הפעילים ביותר בארגון 'הבריחה' של הניצולים מאירופה.

פנחס לבון (לובליאנקר) היה למנהיג התנועה משנותיה הראשונות והוא נחשב לאחראי להתפתחותה לתנועה גדולה. כבר בשנות העשרים של המאה ה-20 התבלט לבון כאדם בעל כישורים ארגוניים וכאחד הדוברים הרהוטים והמרשימים ביותר בוועידות התנועה ובהופעותיו בסניפים. הוא אימץ את המצע האידאי של מייסדי גורדוניה שראו עצמם כממשיכי הדרך של צעירי ציון והפועל הצעיר. לבון הושפע מאוד מחיים ארלוזורוב וראה בא"ד גורדון את מורה הדרך הרוחני של התנועה. הוא התנגד בחריפות לסוציאליזם המרקסיסטי הדוגמטי שאימצה תנועת השומר הצעיר וגם ללאומנות ולמיליטריזם של התנועה הרוויזיוניסטית. הייעוד של גורדוניה ותפקידה בהגשמת הציונות התמצו, לדעתו, בעלייה לארץ וב"כיבוש הארץ והעבודה, החקלאות, השפה והאדם, תוך מאמצי הגשמה חלוציים". אף שדגל בשמירה על דרכה הייחודית של גורדוניה, לבון האמין בצורך באיחוד כוחות והוביל את גורדוניה לאיחוד עם תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות הקרובות אליה. בשנת 1929 הוא עלה ארצה והיה חבר בקבוצת חולדה.

בשנת 1940 התאחדה גורדוניה עם תנועת המכבי הצעיר ובשנת 1945 התמזגה עם פלג מהמחנות העולים שהזדהה עם מפא"י. התנועה החדשה היא התנועה המאוחדת שהייתה תנועת נוער לומד ששמה דגש על עקרון הכלליות. מתוך תפיסה זו של כלליות, התאחדה ב-1959 התנועה המאוחדת עם תנועת הנוער העובד ויצרה את הנוער העובד והלומד.

אידאולוגיה

גורדוניה הייתה תנועת נוער יהודית-ציונית-סוציאליסטית בעלת נופך צופי. גורדוניה הציבה בראש מעייניה את ערך ההגשמה החלוצית ושאבה השראה רבה ממשנתו של א"ד גורדון.

בוועידה הראשונה בדנציג ב-1928 התקבלו העקרונות הבאים:

• בניין ארץ ישראל כמולדת לעם
• יצירת עם עובד בארץ ישראל
• עבודה עצמית
• תרבות עברית
• "הנוסח המקובל של מלחמת מעמדות, כדרך כוללת להגשמת הסוציאליזם, אין בכוחו להקיף את הגיוון העשיר בדרכי הגשמת הסוציאליזם".

י"ג מידות גורדוניה

כמו בתנועות נוער צופיות מקבילות כדוגמת השומר הצעיר ומכבי הצעיר, כך גם לגורדוניה היו דיברות, אשר מטרתן הייתה לשמש מצפן ערכי לחברי התנועה.

• הווה מתקרב לטבע וקשור בו.
• הווה שומר על בריאות ותרבות גופך.
• הווה מכניס לחייך וסביבתך הרמוניה ופשטות של איש העבודה.
• הווה מסתכל בפני המציאות כדי להבינה בלא כיסוי פנים.
• הווה שומר על עצמאותך אך מקשיב לדעות אחרים.
• הווה מכבד את האדם שבזולתך ומתייחס אליו ביושר לבב.
• הווה נוהג בכבוד ויושר הדדי ביחסי החבר והחברה.
• הווה מגשים את העברית למעשה יום-יום.
• הווה נאמן ומסור לתנועת גורדוניה, אחראי בעד עתיד העם וגורל בניין המולדת.
• הווה איש העבודה, היצירה וההגשמה.
• הווה מרגיש את עצמך סולידרי עם הסובלים והמנוצלים בחברה הנוכחית.
• הווה מתקומם נגד הרע והעוול ונלחם בעד הצדק החברתי והיושר האנושי.
• הווה מכוון את מחשבותיך ואת מעשייך בחיי יום-יום לאור התכלית המוסרית, החברתית לעם והאנושיות, באשר אין המטרה מקדשת את האמצעים.

קבוצת גורדוניה בהכשרה להתיישבות ברומניה 1929

ראו גם

• תנועות נוער בישראל
• התנועה המאוחדת
• הנוער העובד והלומד

לקריאה נוספת

• גורדוניה: תנועת נוער עממית חלוצית (העורך הראשי: נתן רוטנשטרייך; העורך והמביא לדפוס: אריה אבנון), חולדה: ארכיון גורדוניה-מכבי הצעיר ע"ש פנחס לבון, תשמ"ב-1982
• אלקנה מרגלית, תנועת הנוער גורדוניה – רעיון אורח חיים, [תל אביב]: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו-1986.
• חניכי ומדריכי קן קריית חיים, תנועת חיים: לקראת 70 השנים הבאות: הסתדרות הנוער העובד, תנועת גורדוניה, התנועה המאוחדת והסתדרות הנוער העובד והלומד בקרית חיים, [חיפה]: הנוער העובד והלומד, תשס"ד-2004
• דוד רון, הם יורים - אליעזר גלר, מפקד אזור במרד גיטו ורשה, הוצאת "תרבות וחינוך" בשיתוף עם איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1960 (במיוחד הפרק "גורדוניה בפולין בימי הכיבוש הנאצי", מאת נתן עק, עמודים 136-121)
• תנועת "גורדוניה" בלודז', הוצאת ארכיון גורדוניה-מכבי הצעיר ע"ש פנחס לבון בחולדה, מורשת גורדוניה-מכבי הצעיר העולמית, קבוצת מעלה-החמישה, 1998
• יעקב מרגלית, גורדוניה בפולין, הוצאת ארכיון גורדוניה-מכבי הצעיר ע"ש פנחס לבון בחולדה, תש"ם-1980

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גורדוניה בוויקישיתוף

• "גורדוניה" באתר "נוסטלגיה"
• "גורדוניה" - באתר תנועת העבודה הישראלית
• סרטו של נתן גרוס "קדימה גורדונאים!", 1947
• גורדוניה בספריה הלאומית של פולין(הקישור אינו פעיל)
• גורדוניה בספריה הלאומית של ישראל
• קטלוג ארכיון יד טבנקין
• גורדוניה, דף שער בספרייה הלאומית