משתמש:מיקרוז/ארגז חול

ערך מורחב – שיחת משתמש:מיקרוז

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

אמפיריציזם הוא זרם מרכזי בפילוסופיה של תקופת הנאורות על פיה מקור הידע האנושי הוא בנסיון ובתצפית המדעית. הזרם המנוגד לאמפיריציזם באותה תקופה מכונה רציונליזם.

מבשר האמפיריציזם היה פרנסיס בייקון שחי בין השנים 1561-1625, כלומר במהלך המהפכה הקופרניקאית בה אמיתות בנות מאות שנים החלו להתערער. בייקון היה רדיקליסט והגותו התבססה על דחיית כל הפילוסופיה שהכיר בזמנו, הוא ניסה לגרום לדיון הפילוסופי מה שגלילאו גרם למדע. הויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לו ויכוח סרק: כל פילוסוף מסתכל על העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא רואה מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה תפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. בעוד שעל פי הפילוסופיה הקלאסית תפקיד הויכוח הוא גילוי האמת, על פי בייקון תפקיד הויכוחים (על אף שהם רציונליים) הוא שכנוע הזולת בצדקת הטוען. הוא המליץ לחוקרי המדע להשתחרר מכל מה שלימדו אותם בבית הספר. בייקון הסכים עם הפילוסופיה הקלאסית שגילוי האמת עומד במרכז המדע אך טען שהאסטרטגיה לגילוי האמת אינה הויכוח אלא הויתור מרצון של המתדיינים על דעותיהם האישיות. בייקון ניסה לפתח שיטה מובנית לחיסול ויכוחים ולמיגור אמונות קדומות וכשלים אותם חילק לארבעה סוגים:

אלילי השבט - הנובעות מנטיינו למצוא סדר בכל דבר.

אלילי המערה - השלכות של האישיות הספציפית של הטוענים על הטיעונים המדעיים.

אלילי השוק - השפעות אופני הביטוי של השפה.

אלילי התיאטרון - ההסטה מן העיקר ובלבול בין הרלוונטי לבלתי רלוונטי.

שיטתו של בייקון לגילוי האמת המדעית מבוססת על התצפית המדעית והביקורתיות המדעית. הוא העניק למדע אופי ציבורי, המדע הוא גוף שצריך להתקשר אל הקהילה ולהיות ממומן על ידה. בניגוד למיתוס "המדען הבודד", המדע על פי בייקון הוא מפעל אדיר עם חלוקות עבודה מתוכננות. הוא הפריד בין מדע אמפירי לבין תיאולוגיה, אין קשר בין האלוהים למדע. המדע מצריך הסברים וייחס חשיבות לדוגמאות השליליות והמפריכות כלומר לאלמנטים הביקורתיים של המדע. הוא הציע לארגן את נושאי החקירה על פי ההקשרים הרלוונטיים שלהם, הוא הדגיש קודם כל קשרים הכרחיים בין התופעות הנצפות וייחס חשיבות פחותה לקשרים המתמטיים. ניתן לחלץ את האמת המדעית מתוך דיוק בתצפיות והסקת מסקנות אנליטיות מהן (הסברים מדעיים). להגותו של בייקון היה תפקיד מרכזי בהקמת החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע.

ג'ון לוק

לוק נחשב ל"אבי האמפירציזם", הוא היה הפילוסוף של "השכל הישר" ודרש מן הפילוסופיה שלו בהירות ונהירות. אם אין אנו יכולים להצביע על מקור המלים או המושגים בהן אנו עושים שימוש, אזי איננו אומרים דבר. לוק ביקש להתרחק מכל מסקנה ספקולטיבית ולבסס את העבודות המדעיות בנסיון. בעקבות דקארט וגלילאוהבחין לוק בין תכונות ראשוניות ותכונות משניות של עצמים. התכונות המשניות תלויות יותר באדם והן יכולות להיות מופרדות מהעצמים הנצפים. התכונות הראשוניות לעומתן, הן אוביקטיביות יותר שכן הן חלק בלתי נפרד מן העצם הנצפה. בעזרת התכונות הראשוניות, קיווה לוק ליצור תמונת עולם שתעמוד בקנה אחד עם השכל הישר. יש לפרק את מה שאנו רואים ולבחון איזה מרכיב בא מהטבע ואיזה מרכיב הוא ניחוש שלנו (פיתוח של תורת בייקון). הדמות המייצגת שעמדה לנגד עיניו היתה אייזיק ניוטון, המדען החשוב ביותר של תקופת הנאורות שלוק היה ידידו. כיצד יתכן שהשמש עומדת במקומה למרות שנתוני החושים מראים לנו שהיא נעה? תשובתו של לוק היא שמה שאנו רואים אינו תנועה אלא מצבים שונים מהם אנו מסיקים תנועה, ראיית התנועה היא איכות משנית שמקורה באדם ולא בטבע.

האלמנט החשוב במדע הוא ההוכחה המדעית, זו מאפשרת לכל אדם בר-דעת לקבל את אשר נאמר לא מחמת הסמכות אלא משום שהוא מוכח. החזון המדעי של לוק היווה המשך לחזונו של בייקון: עולם ללא סמכות, עולם שבו הכל יסתמך רק על שיקולים מדעיים טהורים. כל אדם מסוגל לפקוח את עיניו ולהיות איש מדע, כל מה שנדרש הוא בניית המדע על יסוד עובדות אמפיריות. הראייה והשמיעה ושאר החושים שכולנו ניחנו בהם במידה שווה, מאפשר

ים לכל אחד להיות מדען. התינוק לדעת לוק, הוא המדען הטוב ביותר, התבוננותו בעולם לא מוסחת על ידי דעות קדומות של בני אדם אלא על פי מה שנלמד מהטבע. לוק היה אמפיריציסט קיצוני וטען שמה שאין אנו רואים בנסיון, לא קיים. את המדע העתידי ביקש לוק לבנות מקביעות פשוטות וודאיות, אפילו מאיסוף פרטים טריביאליים, כל עוד הן מחוסנות מטעויות.

עליית האינסטרומנטליזם

תורת היחסות שיצרה רעיונות חדשים וחסרי תקדים הביאה למסקנה שכוח הכובד אינו כוח אמיתי אלא אספקט של עיקום המרחב-זמן. כששני גופים נעים במרחב מעוקם הם ילכו ויתקרבו זה לזה בגלל עקמומיות המרחב-זמן. רעיון זה, סתר את תורת ניוטון כי בפילוסופית הטבע של ניוטון כוח המשיכה הוא כוח העומד בפני עצמו. שתי התאוריות, זו של ניוטון מחד וזו של אינשטיין מאידך, סתרו זו את זו. לפי תורת ניוטון, האור שהוא חסר מסה נע בקו ישר על פי חוקי המכניקה הקלאסית ולא מושפע מכוח הכובד. לפי אינשטיין העובדה שהאור חסר מזה היא חסרת חשיבות לגבי "כוח הכובד" הואיל וההרחמב המעוקם מאלץ את כל מה שנע בו כולל האור לנוע במסלול עקום. (ראו: תורת היחסות הכללית) ולכן כאשר אור יעבור בסמוך ליד כוכב בעל מסמה משמעותית כדוגמת זה של השמש שלנו, מסלולו יתעקם. בניסוי המפורסם שנערך בעת ליקוי חמה בשנת 1919 הועמדו שתי התיאוריות זו מול זו למבחן מכריע. נבדק מיקומו של כוכב שאורו עבר בסמוך לשמש ביחס לכוכבים האחרים שנראים בדרך כלל לצידו. התוצאה היתה שמיקום הכוכב אכן היה שונה במקצת ביחס לכוכבים האחרים - תורת אינשטיין הוכחה. המהפכה האינשטיינית היתה שונה מאוד מהמהפכה הקופרניקאית. בעוד שלאחר שניוטון גיבש את פילוסופית הטבע שלו, נחשבה הפיזיקה הטרום-קופרניקאית לארכאית ובלתי רלבנטית, המהפכה האינשטיינית הותירה את חוקי ניוטון בעינם. הסיבה היתה שבמהירויות איטיות כל כך יחסית למהירות האור כמו אלה שאנו מורגלים להם על כדור הארץ, הסטייה של תורת ניוטון היא זניחה. מצב זה העלה את התהייה מה יותר חשוב בתיאוריה מדעית? שתהיה פרקטית כמו תורת ניוטון או שתהיה נכונה כמו תורת אינשטיין. אם המכניקה הקלאסית של ניוטון היא מדעית לכל דבר למרות שאין בה אמת, אז אולי האמת לא כל כך רלבנטית למדע. המדעיות של הפיסיקה הניוטונית נובעת מהיותה מכשיר יעיל ולא בגלל שמושאיה (מרחב מוחלט, תנועה, תאוצה וכיוצא בזה) קיימים במציאות. רעיונות אלה לכשלעצמם הם אינסטרומנטליסטים.

דובדבן מרשינו בתרבות

בסדרת הטלויזיה טוין פיקס של דייוויד לינץ' מנסה אודרי הורן לעזור לדייל קופר בחקירה. לשם כך היא מנסה להתקבל כזונה במועדון בו מסתבר עבדה גם לורה פלמר. אודרי מבקשת מבעלת בית הזונות להתקבל לעבודה וזו שואלת אותה איזה כישורים יש לה לדעתה שמכשירים אותה לעבוד כזונה. בתגובה מכנסה אודרי לפיה דובדבן מרשינו ולאחר מספר שנייה מוציאה מהפה את עוקץ הדובדבן קשור בקשר סבתא שסוגר על גלעין הדובדבן. היא התקבלה!