משתמש:עמית אבידן/ארגז חול

ארגז כלים

• חיתוך קטגוריות ושאר ירקות: CatScan
• עץ קטגוריות

• [1]

מכאן הכל התחיל

ויקיפדיה:מזנון/מלחמת עריכה ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 6

ויקיפדיה:מזנון/מלחמת עריכה

למעקב: [2]

הגיג

לפני מספר חודשים שמעתי ביחד עם עוד כמה ויקיפדים הרצאה מפי מומחה למידע ואינטרנט בנושא "אנציקלופדיה בעידן האינטרנט". שלא במפתיע, ההרצאה כללה מספר התייחסויות לויקיפדיה, אם כי לא הויקיפדיה הייתה העניין המרכזי של ההרצאה. המרצה טען כי ברור שיש יד מכוונת בויקיפדיה. לראיה: לפני שנתיים לא הייתה חלוקה לקטגוריות, ועכשיו יש... טוב, אותנו זה משעשע. אבל הוא פשוט צודק.
מי זאת היד המכוונת הזאת? קשה לשים את האצבע. אולי מתוך הבנת הכיוון אליו הולכת הויקיפדיה, ניתן לזהות את היד המכוונת. ישנם כמה סימני דרך המעידים על הכיוון. המעניין בהם, בעיני, הוא גם אחד הראשונים שנוצרו בויקיפדיה - מוסד הערך המומלץ.
הערך המומלץ הראשון, אקסטזי, הופיע בעמוד הראשון אי שם ביוני 2004, כאשר לויקיפדיה העברית מלאו שנה וטרם היו בה 10000 ערכים, כמדומני. מאז ועד היום מופיע ערך מומלץ בדף הבית של הויקיפדיה. למה?
התשובה הטרוויאלית היא כי מדובר בחלון הראווה שלנו, וככזה אנו מעוניינים להציג בו את מיטב התוצרת. אבל כאן יש אמירה נסתרת: יש דבר כזה מיטב התוצרת. מהר מאוד התחלנו לתייג גם ערכים לא טובים: סימננו ערכים לעריכה, ערכים לשכתוב. יצרנו כאן היררכייה די ברורה של טיב ערכים.
כלומר, יש אמירה ברורה מהם ערכים טובים ומהם ערכים שאינם טובים. אנחנו בפירוש אומרים: אנחנו מעוניינים בצורה מאוד מסויימת של ערכים. אפשר להגיד "סטנדרטיזציה" של ערכים. ניתן לראות את הסטנדרטיזציה הרצויה בדפי העזר לעריכה, בקריטריונים להמלצה על ערך, במרבית המיזמים הקהילתיים כמתקפות האיכות, תחרות קצרמר למובחר ואחרות.

אז איך זה שאף אחד עד היום לא קם ואמר: היי, זאת אנציקלופדיה חופשית, למה אנחנו צריכים להיות כמו האנציקלופדיות הארכאיות ולדרוש שהערכים ייראו אותו הדבר? מה רע בעצם בערך הכתוב בסגנון עיתונאי? בערך המובא בצורת הרצאה? בערך הכתוב כסיפור?
לי הסיבה נראית ברורה: הויקיפדיה נועדה לטובת קוראיה, לא כותביה. ידוע לי כי מספר רב של כותבים מוצאים בויקיפדיה מענה לצרכים נפשיים שאינם דווקא חיפוש מידע, אבל רוב רובם של מבקרי הויקיפדיה, רוב רובן של מעל מליון כניסות ליום, זה אנשים שמחפשים מידע. ולטובת אותם אנשים אנחנו מנסים לייצר סטנדרטיזציה של הערכים. לטובתם אנחנו גם מתייגים את הערכים; אנחנו אומרים להם: "זה ערך מומלץ, אתם יכולים לסמוך על מה שכתוב כאן" או "זה ערך לשכתוב, עדיף שתדלגו הלאה". הישום הנכון של כל זה יצור לנו בסופו של דבר אמינות. אני לא ראיתי בשום מקום באנצ' העברית הערה "זה ערך לא מי יודע כמה", אבל שנים רבות לפני שהומצאה הויקיפדיה כבר היו לי טענות מרות כלפי האנצ' העברית בשל ערכים רדודים ולא מדוייקים שמצאתי בה.
אז מה? לעודד כתיבת ערכים גרועים ולשים עליהם תבניות שכתוב? בוודאי שלא. אבל מה שכן, צריך להבין שהסטנדרטיזציה של הערכים היא מטרה סופית ומה המשמעות של זה: שלערכים על רחובות בלונדון, תל אביב ופראג יהיה אותו מבנה. שיהיה מינימום מידע מחייב שכל קורא ידע שניתן למצוא אותו, ואיפה למצוא אותו בערך. כנ"ל ערכים על דמויות תנ"כיות, ספורטאים, הרים, ומה לא.
זה נשמע טוב, אבל המשמעות המיידית של זה אומרת שאל לנו להרשות פעולות שמקשות על ההגעה ליעד הזה. דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפור הבא:

בצלאל

1. מכשירי חשמל ביתיים
   1. גוף תאורה
2. מתקן חשמל ביתי (דירתי? איך החוק מגדיר?): הספק (חשמל)
3. לוח חשמל
4. מערכת חלוקה (EN:Electric power transmission יחד עם EN:Electricity retailing וגם EN:Overhead power line)

מהכל ביחד אפשר לקמבן את משק חשמל (יש את משק החשמל בישראל, אבל הוא מתייחס רק לתכונות הספציפיות של משק החשמל בישראל...)

עבודה של אדריכל מול מהנדס. מי נותן למי איזה נתונים.

יוונית

α β γ δ ε ζ η θ ι κ λ μ ν ξ ο π ρ σ ς τ υ φ χ ψ ω Γ Δ Θ Λ Ξ Π Σ Φ Ψ Ω

ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי חברות מסחריות

קריטריונים לקבלת ערך:

• חברה שיש לה מכירות (שימו לב: זה משאיר בחוץ סטארט-אפים בשלביהם המוקדמים)
• מוצר/שירות יחודי בעולם עם תפוצה עולמית.
• המצאה יחודית עם תפוצה עולמית
• נתח שוק עולמי של מעל 1% בתחומה
• נסחרת בבורסה של אחת מהמדינות החברות בארגון המדינות המתועשות
• נסחרת בבורסה הישראלית במדד ת"א 100
• מחזור מעל 100 מליון דולר (בשלב כלשהו של קיומה).
• השפעה מהותית על תחום
• חשיבות היסטורית

משימות וערכים חסרים

• שיחה:פלפל חריף
• אליהו איצקוביץ
• תכנית פעולה, נקודת החלטה, נקודת אל-חזור
• טיפוח הגוף
• לוגיסטיקה צבאית
• מכון התקנים הבריטי
• אורח חיים
• מעטפת ביצועים
• מרכז קניות - סוגים, מודל כלכלי
• מדיניות
• צתרה קייצית (מרזה)
• מלח מעושן
• קרמשניט
• מכבש
• מכבש בורג
• גלגלי עזר
• צילינדר טלסקופי
• זרוע טלסקופית
• במת הרמה
• ערכה
• לואי דזה
• פריחולס
• ממעך
• מוציא ליבות
• אינספור
• למרבה הפלא, למרבית הפליאה, באורח פלא
• שעות ודקות
• מופרז
• לכל היותר
• דרמטי
• כבנו של
• מותו הטראגי
• לצורך
• בארץ ובעולם
• הירואי
• גולת הכותרת

כתיבה פסאודו מדעית

דוגמאות

טולצ'ווה

טולצ'ווה (בהונגרית: Tolcsva) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. כמו כפרים רבים באירופה גם אוכלוסיית טולצ'ווה קטנה משמעותית בעשרות השנים האחרונות מ-2,034 תושבים בשנת 1990 עד 1,715 תושבים בשנת 2019 (ירידה של כ-15%).

1. כמו כפרים רבים באירופה: הכותב רומז לנו שיש כאן איזשהי תופעה כללית, שמה שקורה/קרה בכפר הוא חלק ממנה. אין לנו שום דרך לבדוק את נכונות הטענה, מכיוון שאין קישור ולא קיים ערך שמסביר את התופעה המוזכרת.
2. משמעותית: זה מונח שחייב להיות מוגדר. מתי תופעה משמעותית ומתי לא?
3. בעשרות השנים האחרונות: מכיוון שבפירוש מצוינים שני "עוגנים", האמירה המרחיבה הזאת למעשה מנפחת את המידע. אנחנו למשל לא יודעים מה קרה אחרי העוגן השני - אולי המגמה התהפכה? ואולי המגמה הזאת קיימת גם לפני העוגן הראשון מה שהופך את התופעה למתמשכת בהרבה מהמצויין בערך?
4. ירידה של כ-15%: שוב, מכיוון שקיבלנו שני נתונים מדוייקים, "עימום" התוצאה על ידי הפיכתה לאחוזים מיועד לנפח אותה ולהפוך אותה ממספר פשוט ל"תופעה".

קוטג' (גבינה)

גבינת קוטג' נחשבת כמנת חלבון בפני עצמה בזכות כמות החלבון הגבוהה, אחוז השומן נמוך וכמות הקלוריות הנמוכה. הגבינה משמשת כמרכיב נפוץ בתפריטים דיאטטיים בזכות תכונות אלו התורמות לתחושת שובע לזמן ארוך. כמו כן הגבינה נחשבת מומלצת לספורטאים בשל תכולת החלבון הגבוהה בה.

בקופסת קוטג' ממותג ישראלי של 250 גרם קיימים כ-25 גרם חלבון, יותר מכמות החלבון הקיימת בביצה. ישנם מוצרי גבינת קוטג' המכילים תוספת של סידן. רמת הנתרן בגבינה משתנה בין מותגים, והיא גבוהה לעומת גבינה לבנה אך נמוכה לעומת רוב הגבינות הקשות (ולכן לא מסומנת במדבקה אדומה).

בדומה לגבינות אחרות, גבינת הקוטג' דלה בלקטוז שכן הוא עובר פירוק על ידי החיידקים בתהליך העיבוד של הגבינה. הכמות המועטה של לקטוז מאפשרת לאנשים בעלי אי סבילות ללקטוז לצרוך מוצר חלבי כדוגמת גבינת הקוטג'.

1. "גבינת קוטג' נחשבת כמנת חלבון בפני עצמה בזכות כמות החלבון הגבוהה, אחוז השומן נמוך וכמות הקלוריות הנמוכה" - איזה קוטג'? 1/2%? 3%? 5%? 9%? מה משמעות המונח "מנת חלבון בפני עצמה"? מה זה "כמות חלבון גבוהה"? יחסית למה? למה לא לציין מספרים? איך מתקשר לכאן אחוז השומן הנמוך וכמות הקלוריות הנמוכה? למיטב ידיעתי הפסקה הזאת סותרת את עצמה - הבסיס להגדרת "מנה" הוא כמות הקלוריות שבה, איך יתכן, אם כאמור כמות הקלוריות נמוכה, שקוטג' נחשבת כ"מנה"?
2. "הגבינה משמשת כמרכיב נפוץ בתפריטים דיאטטיים בזכות תכונות אלו התורמות לתחושת שובע לזמן ארוך". מסכים שקוטג' נפוץ בתפריטים דיאטטים, אבל *"תכונות התורמות לתחושת שובע לטווח ארוך"??? קביעה שמחייבת מקור. אני מכיר מקורות שטוענים ההיפך הגמור.
3. "כמו כן הגבינה נחשבת מומלצת לספורטאים בשל תכולת החלבון הגבוהה בה" - כתבה בידיעות אחרונות? זה המקור הכי טוב שניתן למצוא לטענה זו?
4. "בקופסת קוטג' ממותג ישראלי של 250 גרם קיימים כ-25 גרם חלבון, יותר מכמות החלבון הקיימת בביצה." בביצים יש 12.5 גרם חלבון ל-100 גרם מוצר, כלומר ב-250 גרם ביצים יש כ-32 גרם חלבון, יותר מבמסה מקבילה של קוטג'. זו טעות בסיסית, ובכלל למה צריך קביעה כזו? הקביעה "בחבילת גלידה יש יותר חלבון מבקופסת קוטג'" נכונה בדיוק באותה שיטה מעוותת, למה צריך קביעות כאלו בערך? מנסים לקדם כאן אג'נדה מסויימת? או מוצר?
5. "ישנם מוצרי גבינת קוטג' המכילים תוספת של סידן" כמה? למה?
6. "רמת הנתרן בגבינה משתנה בין מותגים, והיא גבוהה לעומת גבינה לבנה אך נמוכה לעומת רוב הגבינות הקשות" שוב, למה לא לציין נתונים מספריים: רמת הנתרן בגבינה נעה בין... לבין...? ומה משמעות ההשוואה לגבינות אחרות?
7. "בדומה לגבינות אחרות, גבינת הקוטג' דלה בלקטוז שכן הוא עובר פירוק על ידי החיידקים בתהליך העיבוד של הגבינה. הכמות המועטה של לקטוז מאפשרת לאנשים בעלי אי סבילות ללקטוז לצרוך מוצר חלבי כדוגמת גבינת הקוטג'" - המקור שהובא כמובן אינו נגיש לי, אך בתקציר לא מוזכר שום דבר מזה, ובמילות המפתח הביטוי "לקטזין" או "אי סבילות לקטוז" אינם מופיעים, כך שאני בספק לגבי הקשר בין המקור לטקסט.