פורטל:ערכים מומלצים

ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 683 ערכים מומלצים מתוך 243,721 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 357 ערכים (0.28%) הוא ערך מומלץ.

רשימה שמית · רשימה לפי חודש

ערכים מומלצים נבחרים

יהדות סרייבו היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, המתקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו. ב-1940 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 9,000 נפשות והייתה השלישית בגודלה בקרב קהילות יהדות יוגוסלביה לאחר בלגרד וזאגרב.

במחצית השנייה של המאה ה-16 התיישבו בסרייבו סוחרים יהודים ספרדים שהגיעו לעיר בעיקר מסלוניקי, ובהמשך הותר להם להקים שכונה יהודית. ב-1581 הוקם בית כנסת לקהילה, וב-1623 מונה לראשונה רב ראשי לקהילה. ב-1630 הוקם בית העלמין וב-1731 נקבע תקנון הקהילה. ב-1850 הורשו יהודי סרייבו להתיישב בכל חלקי העיר. ב-1878, קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית חסות על אזורי בוסניה והרצגובינה, אך סיפחה אותם דה פקטו. האוסטרו-הונגרים פעלו להפיכתה של סרייבו לעיר אירופית מודרנית ובכלל זה פיתוח תשתיות ובניין מבני ציבור. במסגרת תהליך זה היגרו לסרייבו משפחות אשכנזיות, ובהן משכילים ובעלי מקצועות חופשיים. ב-1879 נוסדה הקהילה האשכנזית בעיר, ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא גדלה לכדי רבע מכלל יהודי סרייבו. ב-1902 נחנך בית הכנסת המרכזי של הקהילה האשכנזית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה והקמת ממלכת יוגוסלביה הייתה קהילת סרייבו אחת מ-117 הקהילות המאורגנות בממלכה, והשלישית בגודלה. המשבר הכלכלי העולמי של 1929 לא פסח על בני הקהילה, ומספר בניה גדל בהתמדה בשל הגירה פנימית מקהילות קטנות ולא מבוססות, בעיקר ספרדיות. התהליך הוביל למשבר, בעיקר בקהילה הספרדית, אשר שליש מבניה הוגדרו עניים. שתי הקהילות פעלו יחדיו למתן סיוע לנזקקים, והשכבה האמידה ייסדה אגודות לקידום החינוך, סיוע רפואי וסיוע לנזקקים, לצד בנקים קואופרטיביים אשר תמכו בבעלי עסקים מקרב יהודי העיר. ב-1932 נחנך בית הכנסת הספרדי הגדול החדש.

ב-1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית וכינון המדינה העצמאית של קרואטיה בשלטון האוסטאשה, הוחל ביישום הפתרון הסופי ביהודי העיר. בין ספטמבר לאוקטובר 1941, נעצרו יהודי העיר וגורשו אל מחנות ההשמדה. מוערך שכ-2,400 מתוך 9,000 יהודי העיר ניצלו ממחנות ההשמדה, וחלקם הצטרפו לכוחות הפרטיזנים של טיטו. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך ההתפרקות האלים של יוגוסלביה. כחלק מתהליך זה פרצה מלחמת בוסניה, שבמהלכה צרו כוחות סרביים על סרייבו במשך חודשים. כ-700 מיהודי סרייבו חולצו ממנה והיגרו אל מחוץ למדינה ובכלל זה לישראל. ב-2007 התגוררו בסרייבו 700 יהודים והיא נותרה הגדולה שבקהילות יהדות בוסניה והרצגובינה.

לאורך השנים העמידה יהדות סרייבו אישי ציבור כמו: אמריק בלום, אשר כיהן כראש העיר, וסוון אלקלעי, אשר כיהן כשר החוץ של בוסניה והרצגובינה, סופרים כמו אריך קוש ויצחק סמוקובליה ורופאים נודעים כמו הגנרל ד"ר רוזה פאפו.

לערך המלא - מומלצים נוספים

חיל הסְפָר העֵבֶר-ירדני היה יחידת ז'נדרמריה (כוח צבאי העוסק בפעילות שיטור) שהיוותה חלק מ"הגדודים הטריטוריאליים" של הצבא הבריטי. היחידה הוקמה על ידי שלטונות המנדט ב-1 באפריל 1926, לאחר פירוקן של שתי יחידות דומות: "הז'נדרמריה הבריטית" ו"המשטרה המעולה". עם הקמתה מנתה היחידה כ-800 לוחמים, והוגדרה כגדוד, אך במהלך שנות קיומה הורחבה והגיעה לסדר גודל של למעלה מ-3,000 לוחמים. סגל הפיקוד הבכיר של היחידה היה בריטי, והלוחמים מן השורה היו ערבים, ומיעוטם (כמה עשרות) יהודים (ראו החיילים היהודים בחיל הספר העבר ירדני). תפקידה העיקרי של היחידה היה שמירת גבולות עבר הירדן, בתקופת המנדט הבריטי, אך היא פעלה גם בארץ ישראל, ובמיוחד בשמירה על גדר הצפון. היחידה פעלה אף במקומות שונים אחרים במזרח התיכון שבהם פעלו כוחות בריטים במלחמת העולם השנייה, כמו למשל בעיראק במהלך מרד רשיד עלי אל-כילאני. כ"גדוד טריטוריאלי" הייתה היחידה מחויבת לשרת בכל מקום שאליו נשלחה, שלא כמו הלגיון הערבי, שנחשב ליחידת ביטחון פנים בעבר הירדן. בפברואר 1948, לאחר קבלת העצמאות של ממלכת ירדן ולקראת יישום תוכנית החלוקה פורקה היחידה. מרבית חייליה עברו אל הלגיון הערבי ונלחמו בשורותיו במלחמת העצמאות.