פורטל:ערכים מומלצים

ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ - הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה - לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם


671 ערכים מומלצים מתוך 212,792 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 317 ערכים (0.32%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

הדגמות של חלופות לתעלת הימים.

תעלת הימים היא שם כולל למיזמים של הובלת מים בין ימים בישראל. המיזמים שהוצעו או מומשו קשורים בבקעת הירדן, בים המלח ובערבה, והימים הסובבים אותם: ים סוף מדרום והים התיכון ממערב. רובם קשורים בהזרמת מים שפירים או מי ים לבקעת הירדן ולים המלח. הזרמת המים המתוכננת נועדה להיעשות באמצעות מובלים שונים: תעלות, מנהרות וצינורות.

בעבר תוכנן להשתמש במי אגן הירדן להשקיית הנגב ובקעת הירדן ורתימת הפרש הגבהים לבקע הירדן ולים המלח ליצירת אנרגיה הידרואלקטרית. מטרה משנית הייתה הזרמת מי ים לים המלח, שתאפשר ייצוב של מפלס פני ים המלח כתחליף למי הירדן. בעת האחרונה בודקים בהקמת המיזמים מטרות נוספות כגון: התפלת מי ים, ייצוב או הרמת פני ים המלח, חיזוק השלום האזורי על ידי יצירת שיתוף פעולה בין גורמים בעלי עניין בים המלח. בעקבות דיון ציבורי נרחב בנושא בעבר, נקבע השם "תעלת הימים" כשם כולל למיזמים אלה.

גורמי איכות הסביבה מצביעים על סיכונים סביבתיים גדולים הטמונים בפרויקטים. הסיכונים הם: ערבוב מי הימים עלול לגרום לשינוי דרמטי בים המלח, חדירת מי ים למי התהום לאורך תוואי המובלים, שינויים גדולים בים סוף כתוצאה משאיבת מימיו, והשפעות על הים התיכון כתוצאה מפעילות מפעלי ההתפלה. הקמת תעלת הימים נמנעה בגלל מספר גורמים: ריבוי הרעיונות של התעלות; המספר הרב של גורמים חזקים התומכים בהם והמתנגדים להם; הסיבוך הפוליטי עם מספר מדינות, הנמצאות בסכסוך, השותפות באזורים הגאוגרפיים, בהם אמורות לעבור התעלות; היקף ההוצאות הכרוך בהקמתן; היעדר מקורות מימון ברורים; והסיכונים הכרוכים בהקמתן.

מתפללים בבית הכנסת הספרדי "רבי יוחנן בן זכאי", בין חומות העיר העתיקה, 1893

היישוב הישן הוא החברה היהודית אשר צמחה בארץ ישראל, משלהי המאה ה-18, עד מלחמת העולם הראשונה. אנשי העלייה הראשונה העניקו לה שם זה, כביטוי לנבדלותם ממנה; אולם בין שתי החברות התקיימו יחסי גומלין ענפים.

התרחבותו של "היישוב הישן" התחוללה בעקבות גלי עליות מתפוצות ישראל; הגם שרוב העולים, שבאו בדרך כלל בשל הרצון לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל, נטו להתאגד ב"כוללים" - קהילות מוצא מאורגנות וסגורות. הריבוד וההשתייכות העדתית ב"יישוב הישן" הושפעו מגלי העליות מאירופה, צפון אפריקה וארצות המזרח התיכון. עד למחצית המאה ה-19 היה רובו ספרדי, וממנו ואילך היו האשכנזים רוב, מפוצלים אמנם, גם לפי תנועות וארגונים באירופה: חסידים, מתנגדים ומשכילים. רוב אנשי היישוב הישן התגוררו בארבע ערי הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון.

פרנסתו של רוב היישוב התבססה על תרומות ותמיכות מחוץ לארץ, של נדבנים - שרובם נקראו כספי החלוקה - ומהון עצמי; וזאת, בעיקר בשל תנאי הממשל והכלכלה בארץ, בשלהי תקופת השלטון העות'מאני. במרוצת השנים נשמעו קולות רבים בעד יצרנות ופרנסה עצמית בחברה היישובית במלאכה ובאומנות, בחקלאות ובתעשייה. השר משה מונטיפיורי היה מראשי הפועלים והיזמים בכיוון זה. אף כי גם בטרם שהקים את משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות, קמו בקרב "היישוב הישן" מספר הוגים ויזמים שספגו התנגדות והצלחה מועטת, אך סללו דרך לבאות. משלהי המאה ה-19 הייתה התנועה הציונית הממוסדת הגורם המרכזי בחיי "היישוב הישן"; תוכניותיהם, ביקורתם הנוקבת ומפעליהם בארץ של חלוציה ושוחריה שינו את פני החברה היהודית בארץ ישראל בכללה; בד בבד עם התמורה הגדולה במעמדה המדיני, החברתי והכלכלי, עם כניסת הצבא וראשית תקופת המנדט הבריטי ב-1917.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Bastille.jpg

Spanish Armada.jpg

טרור ופשע: די. בי. קופר

אפריקה ואירופה: החוק להגנת האומה - צרפת החופשית

גרמניה: חומת ברלין

האיים הבריטיים: מפעלי עמק דרוונט

ביוגרפיה: דאהר אל-עומר - אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - רוברט לה פולט - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - נצרת - עכו - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - המושבה האמריקאית בירושלים - ויה דולורוזה - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - מלון המלך דוד - מנהרות הכותל - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - ישראל דה האן - משה דיין - איסר הראל - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - משה מנדלסון - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - שבתי צבי - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר