משתמש:רון הר-אל/קונצ'רטו בסול מינור לפסנתר ותזמורת אופוס 33

שגיאות פרמטריות בתבנית:טיוטה פרטית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רקע

עוד בתקופה בה נאבק דבוז'אק על ההכרה בשמו כמלחין קרל סלאבקובסקי אחד מהפסנתרנים הידועים בפראג ואף מורה לנגינה על פסנתר, החל לגלות עניין ביצירותיו הקאמריות של דבוז'אק לפסנתר. בנובמבר 1872 ניגן קרל את החמישייה הראשונה בלה מג'ור לפסנתר וכלי קשת אופוס 5. דבוז'אק הכיר תודה לפסנתרן על נגינתו. כשישב דבוז'אק לכתוב את הקונצ'רטו בסול מינור לפסנתר ותזמורת 1876, הגם כי כוונתו הייתה לכתוב קונצ'רטו לפסנתר בעבור קרל כהכרת תודה, הייתה בראשו אידאה, לכתוב את ה קונצ'רטו לפסנתר בהא הידיעה. דבוז'אק אשר לא היה פסנתרן אלא ויולן ואף ידע לנגן על כינור וצ'לו, בתחילת דרכו לא הבין הכיצד לכתוב לפסנתר כתיבה פסנתרנית וירטואוזית. כתיבה אשר מאפשרת לפסנתרן לנגן בווירטואוזיות ויחד עם זאת שהנגינה תהייה נוחה בעיקר באיצבוע ומתח האצבעות באקורדים. (כדוגמת הכתיבה של פרדריק שופן, פרנץ ליסט, קמיל סן סנס ודומיהם) היצירה נכתבה מימיו הראשונים של חודש אוגוסט שנת 1876 ועד ה-14 לספטמבר אותה השנה. דבוז'אק היה ידוע בקצב הלחנה מהיר ביותר. לאחר שהיצירה הושלמה ולאחר שדבוז'אק קיבל חוות דעת על הכתיבה שלו לפסנתר, התיישב פעם אחר פעם אל מול הפרטיטורה בנסותו לשנות ולשכלל את הכתיבה לפסנתר. עד פרסום היצירה בדפוס בשנת 1883 (J. Hainauer), דבוז'אק שינה את הפרטיטורה. אף לאחר פרסום היצירה בדפוס דבוז'אק מדי פעם ופעם עשה שינויים בפרטיטורה מה שמראה כי דבוז'אק הרגיש שלם עם היצירה בכללותה אך מכיוון שהיצירה לא זכתה לביצועים רבים, אלא מעטים ביותר בשל הכתיבה לפסנתרן הסולן, דבוז'אק ניסה לשוות לתפקיד הפסנתר אופי פסנתרני יותר. ושוב, עד סוף חיו של דבוז'אק היצירה לא זכתה לביצועים רבים. בשנת 1919 החליט פרופסור למוזיקה יליד צ'כיה וילם קורץ (1872-1945)לשכתב את תפקיד הפסנתר בקונצ'רטו ולשוות לו תפקיד וירטואוזי ופסנתרני. התוצאה אפשרה למיטב הפסנתרים לבצע את היצירה ללא הקשיים הטכניים אותם הציבה כתיבתו של דבוז'אק. בימינו אנו מנוגן הקונצ'רטו על פי הפרטיטורה המקורית של דבוז'אק. יחד עם זאת ישנם פסנתרים אשר מעדיפים לשלב בין תפקיד הפסנתר המקורי של דבוז'אק ובין תפקיד הפסנתר ששכתב קורץ.

הקונצ'רטו לפסנתר נכתב בתקופה בה נכתבה הסימפוניה החמישית בפה מג'ור (1875) רביעיות כלי הקשת במי מג'ור ורה מינור (1876-1877) והסטאבט מאטר (1876-1877) הקונצ'רטו לפסנתר בסול מינור נחשב לאחת מהיצירות המוצלחות ביותר שדבוז'אק כתב בתקופה זו של חיו.

כלי התזמורת

• 2 חלילים
• 2 אבובים
• 2 קלרניות בסי במול
• 2 בסונים
• 2 קרנות בפה
• 2 חצוצרות בפה
• 1 טימפני
• פסנתר סולו
• כינורות ראשונים
• כינורות שניים
• ויולות
• צ'לים
• קונטרה באסים

כפי שניתן להבחין, בחר דבוז'אק בקונצרטו לפסנתר בסול מינור לכתוב לתזמורת בטהובנית. וזאת על אף שלפני הכתיבה של הקונצ'רטו לפסנתר כתב דבוז'אק 5 סימפוניות. בסימפוניות כתב דבוז'אק לתזמורת רומנטית גדולה. כולל טרומבונים, טובה, פיקולו, באס קלרינט ואף נבל. אך מכיוון שזוהי יצירתו הקונצרטנטית הראשונה אותה התכוון הוא לפרסם, בחר דבוז'אק לכתוב לתזמורת בטהובנית. על אף זאת, המצלול של התזמורת מלמד על יכולות התזמור של דבוז'אק. התזמורת איננה מצלצלת ונשמעת כתזמורת בטהובנית אלא כתזמורת רומנטית גדולה. התזמור של קונצ'רטו זה מוכיח את יכולתו של דבוז'אק לשמוע גווני צלילים אותם מפיקים כלי התזמורת וזאת על אף כי דבוז'אק מעולם לא למד תזמור. יחד עם זאת, היותו של דבוז'אק בתחילת דרכו כנגן ויולה בתזמורת האופרה, איפשרה לו לשמוע את השתלבות חטיבות הכלים השונים בנגינה יחדיו. כל כלי התזמורת זוכים לתשומת לב מרבית. פרטיות כלי הנשיפה מעץ מדגישות את הנופך הבוהמי של יצירה זו. פרטיות הקרנות והחצוצרות משוות לקטעים המנוגנים מצלול עשיר ולעתים בומבסטי. למותר לציין כי דבוז'אק כתב הדגש "בומבסטי" במספר יצירות סימפוניות מאוחרות. כלי הקשת לעתים מנגנים בווירטואוזיות רבה ונראה כי מתחרים הם בנגינת הסולן.

פרקי היצירה

1. אלגרו אג'יטאטו - Allegro agitato
2. אנדאנטה סוסטנוטו - Andante sostenuto
3. אלגרו קון פואוקו - Allegro con fuoco

מבנה היצירה

הקונצ'רטו בסול מינור לפסנתר ותזמורת של דבוז'אק נכתב על פי המסורת הקלאסית, מהיר -איטי - מהיר. משהפרק הראשון כתוב בצורת סונאטה קלאסית. הפרק השני במבנה A-B-A והפרק השלישי במבנה רונדו. הקונצ'רטו לפסנתר של דבוז'אק נחשב לאחד מהיפים ביותר שנכתבו לרפרטואר הקונצ'רטו. היצירה כתובה ברוח התקופה הרומנטית בנופך בוהמי עשיר במלודיות ומעברים הרמוניים נועזים. את הקונצ'רטו הזה בחר דבוז'אק לכתוב על פי המודל של הקונצ'רטו הרומנטי בשילוב עם המודל הקלאסי אשר בו כתבו מוצרט ובטהובן. לעומת המלחינים פליקס מנדלסון, פרנץ ליסט, קמיל סן סנס ודומיהם, אשר בחרו לכתוב כתיבה מתומצתת של פרקי הקונצ'רטי שלהם, בחר דבוז'אק לכתוב את היצירה בפורמט גדול ורחב. התזמורת אצל דבוז'אק בקונצ'רטו זה איננה מקבלת תפקיד משני או תפקיד של ליווי הסולן, אלא זוהי יצירה סימפונית לפסנתר ותזמורת. הפסנתר והתזמורת יוצרים דו שיח ביניהם ואף לעתים נשמע כי מתפתח בין תפקיד הסולן לתפקיד התזמורת, מאבק כוחות. לעתים התזמורת נוטלת את תפקיד המובילה כאשר הפסנתר מלווה, ולעתים הפסנתר נוטל את תפקיד המוביל כאשר התזמורת מלווה. כתיבה שכזו מראה על השפעת מוצרט, בטהובן וברהמס על דבוז'אק. יחד עם זאת, בקונצ'רטו זה כתב דבוז'אק מלודיות ערבות לאוזן, קליטות ומהנות בסגנון בוהמי מובהק. זהו קונצ'רטו סלובני המייצג את אהבתו של דבוז'אק לנעימות עממיות ופולקלוריסטיות.

• הפרק הראשון - אלגרו אג'יטאטו: עם פתיחת הפרק הוויולות, הצ'לו ביחד עם הקרנות והבסונים מבססים את המלודיה העיקרית בפרק זה, בעלת אורח נשימה ובוהמית ביסודה. השילוב בין כלים אלו מעניק למלודיה נופך רומנטי חזק וגברי (מתיבה 1 עד 7). לאחר מכן החליל והקלרינט מיד מפתחים את הנושא הראשון. העצמה הולכת וגוברת ביחד עם התפתחות הנושא הראשון. לאחר סיום התצוגה מופיע הנושא השני (תיבה 41)על סולם יוצא דופן לה במול מג'ור, הדרגה השנייה בסולם סול מינור אך מונמכת. תוך כדי מודולציות שונות ושיא נוסף המלודיה דועכת. על הדרגה הרביעית מוגבהת של הסולם בתיבה 66 נכנס הפסנתר עם הנושא השני ולא הראשון המהווה הקדמה להופעת הפיתוח על הנושא הראשון. בתיבה 77 הפסנתר מנגן את הפיתוח על הנושא הראשון בליווי התזמורת. רק בתיבה 103 הפסנתר מנגן את הנושא הראשי שהוצג בתחילה, שלא במינור אלא בסולם מג'ור. דיאלוג נוצר בין הפסנתר לתזמורת עד לפתחו של הנושא השני תיבה 148 הנגזר מהנושא הראשון. התזמורת מציגה את הנושא ומיד לאחר מכן הפסנתר מנגן את הנושא באקורדים וליווי מסיבי של יד שמאל. לאחר מעבר מגיע התזמורת מציגה את הנושא השלישי תיבה 171 ולאחר ליווי קופצני אך לירי בפסנתר התזמורת מנגנת את הנושא במתיקות מתיבה 183. לאחר תצוגת הנושא השלישי משהפסנתר מלווה את התזמורת בנגניתה, דבוז'אק מפתח את הנושא השני מתיבה 200 משהתזמורת מנגנת את הפיתוח והפסנתר מלווה. בתיבה 205 הפסנתר מנגן את הפיתוח והתזמורת מלווה. דבוז'אק מחלק את הנושא למוטיבים ומפתח את המוטיבים בחלק זה משהעצמה הולכת וגוברת עד הופעת הטוטי הראשון תיבה 238. הטוטי מציג את הנושא הראשון במלוא תפארתו בסולם סי במול מג'ור פורטיסימו. העצמה דועכת ומכינה את הרקע לכניסתו של הפסנתר תיבה 267. הפיתוח מפתח בעיקר את הנושא הראשי יחד עם כמה אנקדוטות על הנושאים השניים. הפסנתר והתזמורת מלווים זה את זה עד הרגע בו נפתח מאבק תיבה 295. הצ'לים והקונטרה באסים מנגנים את המוטיב הראשי ועליו הפסנתר מנגן בטריאולות שיתוף הפעולה ממשיך משהעצמה גוברת עד שמופיעה הרקפיטולציה בחזרה לסול מינור תיבה 337. הנושא הראשי מנוגן בפורטיסימו בכול כלי התזמורת. הפסנתר מנגן את המעבר מתחילת הפרק בווריאציה תיבה 352 ודבוז'אק מציג שוב את הנושאים שהציג בתצוגה עם שינויים קלים. הרקפיטולציה מסתיימת עם הופעת הטוטי השני המציג את הנושא הראשי בפורטיסימו תיבה 475. הקדנצה לפסנתר מציגה את הנושא הראשון בווריאציות שונות בדרגת קושי נגינה רבה. הקודה תיבה 512 מתחילה עם נגינת הפסנתר המציג את הנושא הראשון ברכות ועדינות. העצמה הולכת וגוברת והקודה מסיימת את הפרק בשלושה אקורדים בפורטיסימו של הפסנתר והתזמורת יחד.

• הפרק השני - אנדאנטה סוסטנוטו: הפרק נפתח במלודיה סלובנית בסולם רה מג'ור על ידי התזמורת. בתיבה שש נכנס הפסנתר ומנגן את המלודיה כמו שהיא עם ליווי ביד שמאל. בתיבה עשר המלודיה מתפתחת על ידי התזמורת. מתיבה 17 הפסנתר מנגן את המשך המלודיה ומרחיב אותה תוך כדי מודולציות הרמוניות. דובז'אק נוטל מוטיבים מתוך המלודיה ואותם הוא מפתח עד תיבה 36 בה מנגן הפסנתר את המלודיה הראשונה בשלמותה בסולם המפתיע, רה במול מג'ור. בתיבה 41 מתחיל הפיתוח משדבוז'אק נוטל מוטיב מהתיבה האחרונה של המלודיה. המוטיב מנוגן בפסנתר ומיד מתפתח תוך כדי מודולציות הרמוניות משהפסנתרן מנגן אקורדים מהירים בתרוצות, תרוצות עולות ויורדות, נגינת מוטיבים נוספים מהמלודיה והפיתוח שלהם. בתיבה 68 התזמורת מנגנת את המלודיה הראשונה משהפסנתר מלווה אותה במלודיה נגדית. בתיבה 72 התזמורת מנגנת את המלודיה פעם נוספת. הפסנתר מנגן את שתי התיבות הראשונות של המלודיה ומיד יוצר מעבר העצמה הולכת וגוברת ובתיבה 80 מנוגנת המלודיה בפורטיסימו על ידי התזמורת משהפסנתר מלווה באקורדים. עד הסיום של הפרק דבוז'אק מפתח את המלודיה הראשונה ואף נוטל מוטיבים מתוך המלודיה אותם הוא מפתח כמכלול שלם. אין קודה שמסיימת את הפרק. מתיבה 103 הפסנתר מנגן טרילים משהתזמורת מנגנת בסולם עולה בכלי הקשת מהצ'לו ועד כינורות ראשונים. הפרק מסתיים בשלושה אקורדים של הפסנתר ולאחריהם אקורד בכלי הנשיפה מעץ ביחד עם הקרונות חרישית, תיבה 107.

• הפרק השלישי - אלגרו קון פואוקו: הפרק נפתח בתצוגת המוטיב אשר ממנו דבוז'אק יוצר את הנושא הראשון. הן הנושא הראשון שמוצג בפתיחת הפרק והן הנושא השני הבא מיד אחריו במהותם בנויים על המחול פוריאנט, מחול צ'כי מהיר. הפסנתר פותח את הפרק משהתזמורת מצטרפת בתיבה 11 אך רק כדי ללוות את הפסנתר אשר מפתח את הנושא הראשון עד לכניסת התזמורת בפורטיסימו בתיבה 30 כדי לנגן את הנושא הראשון בתזמורת. דבוז'אק מנצל כל מוטיב אשר מרכיב את הנושא הראשון לאפשרויות פיתוח. לאחר שהעצמה דועכת נכנס הפסנתר עם הנושא השני צ'כי במהותו. התזמורת בתיבה 49 נוטלת את הנושא השני ומנגנת אותו ביחד עם פיתוח המשלב את הנושא הראשון.

ביצוע הבכורה

ביצוע הבכורה של הקונצ'רטו בסול מינור לפסנתר ותזמורת אופוס 33 מאת דבוז'אק נערך בפראג ה-24 למרץ 1878 בביצוע התזמורת הפרובינציונאלית של תאטרון פראג תחת ניצוחו של אדולף צ'ך. את תפקיד הסולן ניגן הפסנתרן הצ'כי קרל סלאבקובסקי, בעבורו כתב דבוז'אק את הקונצ'רטו. הביצוע הראשון היה להצלחה אצל קהל המאזינים. אך לאחר בדיקת הפרטיטורה בידי פסנתרנים נוספים הקונצ'רטו בוצע מספר פעמים מועט לאורך חייו של דבוז'אק.

ביצועים בולטים לאורך השנים

ישנם מספר ביצועים לקונצ'רטו בסול מינור לפסנתר ותזמורת אופוס 33 של דבוז'אק. אחד הבולטים מביניהם הוא הביצוע של סביאטוסלב ריכטר

• סביאטוסלב ריכטר, פסנתרן עם תזמורת רדיו בוואריה ממינכן, בניצוח קרלוס קלייבר
• אנדראס שיף, פסנתרן עם הפילהרמונית של וינה בניצוח כריסטוף פון דוהנני
• יוסטוס פרנץ, פסנתרן עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח לאונרד ברנשטיין

• הן הביצוע של ריכטר והן של שיף מנגנים את הפרטיטורה המקורית לפסנתר של דבוז'אק.
• הביצוע של יוסטוס פרנץ מנגן את השילוב בין הפרטיטורה המקורית של דבוז'אק ושל קורץ.

[[קטגוריה:יצירות מאת דבוז'אק]]