הפילהרמונית של ניו יורק

הפילהרמונית של ניו יורקאנגלית: New York Philharmonic) היא תזמורת אמריקאית שבסיסה בעיר ניו יורק. זוהי אחת התזמורות הנודעות ביותר בארצות הברית. היא נחשבת לוותיקה ביותר בתזמורות אמריקה, אם כי יש המייחסים מעמד זה לתזמורת הרווארד-רדקליף (אנ'). מאז שנת 2004 היא מופיעה בעיקר באולם דייוויד גפן הול שבמרכז לינקולן, ותוכנית לעקור בקביעות לקרנגי הול הורדה מעל הפרק.

הפילהרמונית של ניו יורק
New York Philharmonic
אולם דייוויד גפן הול: חלק ממתחם מרכז לינקולן, הוא מקום משכנה של הפילהרמונית של ניו יורק בעשור השני של המאה ה-21
אולם דייוויד גפן הול: חלק ממתחם מרכז לינקולן, הוא מקום משכנה של הפילהרמונית של ניו יורק בעשור השני של המאה ה-21
תאריך ייסוד 1842 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד יורלי קורלי היל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מיקום ניו יורק, ארצות הברית
אולם קונצרטים אולם דייוויד גפן הול שבמרכז לינקולן
מנצח יאפ ואן זביידן
פרסים פרס גראמי של חבר הנאמנים עריכת הנתון בוויקינתונים
http://nyphil.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל הפילהרמונית של ניו יורק בין ינואר 2009[1] לפברואר 2016

היסטוריה עריכה

 
ליאונרד ברנשטיין וחברי התזמורת מתכוננים לשידור טלוויזיה

התזמורת נוסדה על ידי יורלי קורלי היל (אנ') בשנת 1842 וב-7 בדצמבר של אותה שנה הופיעה בקונצרט הראשון שלה בנגינת הסימפוניה החמישית של בטהובן. היו תזמורות אחרות בניו יורק לפניה, אך הן לא החזיקו מעמד זמן רב, בעוד שהפילהרמונית נחלה הצלחה, צברה פופולריות וגדלה בהיקפה במהלך המאה ה-19. עד סוף אותה מאה היו עוד כמה תזמורות בניו יורק שהתחרו בה, יחד עם התזמורת הסימפונית של בוסטון, שערכה ביקורים סדירים בניו יורק.

בשנת 1893 ניגנה הפילהרמונית של ניו יורק, בניצוח אנטון זיידל, את הסימפוניה התשיעית של אנטונין דבוז'אק, "מן העולם החדש", בביצוע בכורה עולמי, שעזר לקידום הפרופיל הבינלאומי שלה. רק לאחר היערכותה כתזמורת מקצועית לכל דבר, בשנת 1909, זכתה להצלחה רבה. המלחין גוסטב מאהלר שנחשב אז לאחד המנצחים המבוקשים בעולם, היה למנהל המוזיקלי הראשון של התזמורת, שאך זה הייתה למקצועית.

הפילהרמונית של ניו יורק הרבתה להזמין יצירות חדשות ממלחינים מודרניים והייתה גם חלוצת הקדמה הטכנית. בשנת 1922 הייתה היא התזמורת החשובה הראשונה שהופיעה בשידור חי ברדיו (ראשוניות לה טוענת גם תזמורת דטרויט). בשנת 1930 הייתה הראשונה שהופיעה בשידור כזה לכל רחבי אמריקה. הקונצרטים המשודרים הללו נמשכו עד לתקופה המודרנית.

הפילהרמונית של ניו יורק עשתה לה שם כגוף חינוכי חשוב. הקונצרטים שלה לצעירים, שארנסט שלינג החל בהם ב-27 במרץ 1924 וליאונרד ברנשטיין פרסם אותם ברבים, שודרו ברחבי אמריקה ואפשר להשיגם מאז בסרטי הקלטה ובשנות האלפיים, בתקליטורים.

התזמורת שכנה באופן רשמי ב"קרנגי הול" עד ל-1962, עת עברה למעונה הנוכחי ב"דייוויד גפן הול", כחלק מלינקולן סנטר. ביוני 2003 הודיעה הפילהרמונית על תוכניות לשוב לקרנגי הול בשנת 2006. הלחץ השפיע, ולינקולן סנטר הסכים בסופו של דבר לשדרוג רבים משירותיו כדי להחזיק בתזמורת. הודות לשיפורים המובטחים, החליטה התזמורת, בסופו של דבר, להישאר ב"דייוויד גפן הול".

יחידת נגני כלי הנשיפה ממתכת בתזמורת זו נחשבת בעיני רבים, באופן מסורתי, לסקצייה הטובה ביותר בעולם, משום שמנגנים בה אמנים מפורסמים, ובהם נגן הטרומבון ג'ו אלסי (אנ'), נגן קרן היער פיליפ מאיירס (אנ') ובעבר ניגנו בה נגן הקלרינט סטנלי דרוקר והחצוצרן פיל סמית' (אנ')[2]

אסה-פקה סאלונן היה מלחין הבית של הפילהרמונית עד 2018.

הפילהרמונית של ניו יורק הודיעה כי המנצח הוונצואלי גוסטאבו דודאמל יהיה מנהלה המוזיקלי החדש של התזמורת מהעונה 2026/7. דודאמל יבוא במקומו של המנצח יאפ ואן זביידן שהחל את תפקידו לפני כשש שנים.

רשימת מנצחים עריכה

פרסים ואותות כבוד עריכה

  • פרס גראמי על האלבום הטוב ביותר לילדים
  • פרס גראמי על הביצוע התזמורתי הטוב ביותר
  • פרס גראמי על הביצוע המקהלתי הטוב ביותר
  • פרס גראמי על הביצוע הקולי הקלאסי הטוב ביותר
  • פרס גראמי על ביצוע סולו כלי הטוב ביותר (עם תזמורת)
  • פרס גראמי על האלבום הקלאסי הטוב ביותר
  • פרס גראמי לאלבום הקלאסי המעובד הטוב ביותר

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ New York Philharmonic logo‏, באתר "Logo Design Love"‏, 13 בינואר 2009 (באנגלית)
  2. ^ יגאל מלצר, "משהו גדול יותר", בתוך אופוס - המגזין למוזיקה קלאסית