משתמש:שמיה רבה/טיוטה
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ביטול מלאכה הוא דין שתקנו חכמים בעת אבל
מקור הדין
עריכהאמר רב יהודה אמר רב מת בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה
— מועד קטן כז ב
מת אחד בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה עד שיקברוהו ואם יש לו מי שיתעסק בצרכיו מותרין.
— רמב"ם הלכות אבל פרק יד הלכה י
מת בעיר כל בני העיר אסורין במלאכה; שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו בר נידוי הוא. ואם יש חבורות בעיר שכל אחת מתעסקת במתים ביומה מותר ביום שאינה יומה. במה דברים אמורים שלא בשעת הוצאתו אבל בשעת הוצאתו הכל בטלים כדלקמן.
— שולחן ערוך יורה דעה שמג, א
המנהג
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהלא קשור
עריכה- פיליפיץ'
- אייזנשטיין, אוצר המדרשים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- אוצר בלוס
- תום שגב, למה עיוור לא יכול לזרוק אבנים?, הארץ, 20 בנובמבר 1992
- משה ריינפלד, עצור מעזה עתר לבג״ץ לאפשר לו להיפגש עם עורך דינו, הארץ, 1 באוגוסט 1994
- דליה שחורי, "לנגיד ועדת הערר בשטחים אין סמכות להטיל ערבות כספית על נישום", הארץ, 27 באוקטובר 1993
- יוסי טורפשטיין, מעצר עד תום ההליכים לאחמד קטאמש, מראשי החזית העממית, הארץ, 15 בינואר 1993
- יצחק דנון, חייל שטען כי הוכה בעת חקירתו זוכה מחמת הספק, הארץ, 26 במרץ 1982
- איתן רבין, יוסי טרופשטיין ועתי"ם, כוחות הביטחון החליטו להמשיך בסגר בשטחים ובעוצר על מחנות הפליטים, הארץ, 16 בדצמבר 1992
- אמריקאי נידון בבית דין צבאי ברמאללה לחמש שנות מאסר על העברת כספים לארגון החמאס, הארץ, 4 בינואר 1995
- אורי ניר ואיתן רבין, הפרקליטות הצבאית הגישה כתב אישום נגד אמו של יחיא עיאש, הארץ, 30 באוקטובר 1995
- עמירה הס, שופט צבאי בקציעות קבע: "החתמת אסיר על תמיכה בהסכם אוסלו כתנאי לשחרורו היא אקט אנטי־דמוקרטי", הארץ, 31 במאי 1994
- יוסי טרופשטיין ואיתן רבין, בן 18 ממחנה עסכר שיידה אבנים נהרג מאש חיילים, הארץ, 18 בפברואר 1993
- סמי סוקול, הפרקליטות לבג״ץ: "אי אפשר לומר בפומבי מדוע אסור לעצורה פלשתינאית לפגוש עו"ד", הארץ, 4 בפברואר 1996
- אורן כהן, זיוה סירבה להשיג אקדח, א־שיני סטר, היא קיללה, הוא חנק, חדשות, 8 בספטמבר 1989
- יוסף אלגזי, מה שגם לשופט אסור לדעת, הארץ, 25 באפריל 1994
- יוסף אלגזי, כדי שלא ייפול מכיסא גבוה, הארץ, 11 במרץ 1994
- לפעמים הנחקרים נרדמים, הארץ, 23 בספטמבר 1994
- [1]
נחמיה כהן (פרארה)
עריכה- [2]
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ישעיהו זנה, אבני בנין לקורות היהודים באיטליה, באתר היברובוקס- יעקב שמואל שפיגל, תיקון למאמרי 'אגרת חדשה מפולמוס רמח"ל' ועל אודות נחמיה הכהן הנזכר בה, קובץ חצי גיבורים - פליטת סופרים, חוברת יא, תמוז תשע"ט, באתר Academia.edu
יעקב חזק
עריכהיעקב בליליוס
עריכהספריית עץ חיים
עריכה- אתר הספריה
- סריקות מהספרייה
- הרובע היהודי של אמסטרדם יפתח מחדש בקרוב, אבל זה לא יהיה אותו דבר, באתר סוכנות הידיעות היהודית, 2020-05-24
- Cnaan Liphshiz, This 400-year-old Jewish library survived Hitler and the Inquisition, www.timesofisrael.com (באנגלית)
- גילוי אוצרותיה של הספרייה היהודית העתיקה ביותר בעולם, באתר הספריה הלאומית
- לפני 400 שנה, ברשת החברתית פייסבוק
- הספרייה, ברשת החברתית פייסבוק
- מאמר על הספרייה
- ספריית עץ חיים (Q856452)
- קבלה לאתר מורשת עולמית
- תמונה (לפני מלחמה"ע ה-II) מתוך אתר לוחמי הגטאות
- חלק מהספרים הועברו לישיבת הר עציון, מקור - דפוסי אמשטרדם, באתר Academia.edu
- ערך על הספרייה בויקי של משתמש:Daniel Ventura
- מידע על ספריית עץ חיים בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על בית המדרש הגדול של עץ חיים דק"ק ספרדים (אמסטרדם). הספרייה בקטלוג הספרייה הלאומית
- קטלוג הספריה באתר הספריה הלאומית
- עץ חיים – Portugees-Israëlietische Gemeente, באתר הקהילה הפורטוגזית
אגרת הבעש"ט
עריכהאגרת הבעל שם טוב היא אגרת ששלח רבי ישראל בעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תק"ז, אגרת זו נחשבת לאחד הטקסטים המכוננים של תנועת החסידות הן מצד תוכנה והן מכך שזהו אחד הטקסטים היחיד שנכתבו בידי הבעל שם טוב עצמו. האגרת הודפסה לראשונה על ידי רבי יעקב יוסף כ"ץ בסוף ספרו בן פורת יוסף ולאחר מכן נדפסה פעמים נוספות בנוסחים שונים.
לייפר
עריכהרבי אהרן משה לייפר (תרט"ו, 1855 - ו' בחשוון תרפ"ו, 1925) היה אדמו"ר משושלת נדבורנה בז'לין ובלנצוט.
ביוגרפיה
נולד לרבי מרדכי ולחיה לייפר, נשא לאשה את פעריל רוזא בתו של רבי אליהו רייך מריישא. בשנת תרנ"ה התיישב בז'לין והחל לכהן כאדמו"ר, עקב פרישותו קמה לו התנגדות בקהילה ובשנת תרע"ב עבר ללנצוט, שם ישב עד לפטירתו.
נהג בפרישות קיצונית, כמנהג נדבורנה היה מנגן בכינור במוצאי שבתות ובחנוכה, נחשב כרבי "עממי" ואהוד על פשוטי העם, על פי בקשתו נקבר בכניסה לבית הקברות החדש בלנצוט[1] בין פשוטי העם, על קברו לא הוקם אוהל.
משפחתו
- בנו רבי אברהם מנחם מענדל, כונה "הרבי בחור", נפטר בצעירותו
- בנו רבי צבי אלימלך, דיין בברעגסאז
- גיטל אשת אחיינו רבי יעקב יששכר בער מסלטפינא, בן אחיו רבי מאיר מקרעטשניף.
- רבקה[2] לאה[3] אשת רבי יעקב לייפר מדברצן, בן אחיו רבי יוסף מנירדהאז
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך א, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ו, עמ' קצו - קצז
קישורים חיצוניים
- מיכאל וולצר ונתן קודיש, ספר יזכור לקהילת לאנצוט, בספריית העיר ניו יורק, עמ' 65-66
- שני מכתבים מהאדמו"ר רבי אהרן משה לייפער מנדבורנה - זאלין, תרע"ג-תרע"ד - הוראות לחלוקת כספים לאנשי מירון וצפת
הערות שוליים
- ^ לא הבית קברות המוכר היכן שקבורים צדיקי רופשיץ, אלא בית הקברות החדש
- ^ ע"פ ימי זכרון
- ^ ע"פ ספר הזכרון לקהילת לאנצוט
{{{1}}}
קהל בית שלמה פילדלפיה
עריכה- גניבת המנורה Police Looking For Suspect Who Stole Menorah From Front Lawn Of Phila. Synagogue, CBS Philadelphia, 6 בספטמבר 2016
- החזרת המנורה Stolen menorah returned to Philadelphia synagogue | AP News, AP News, 9 בספטמבר 2016
- אתר רשמי
- פייסבוק של הרבי
- כתבה על הקהילה Congregation Beth Solomon Continues to Fill a Need in the Northeast - Jewish Exponent, Jewish Exponent, 25 באפריל 2023
גם בתגובות
עריכה- ^ דער זעלבסטשוץ | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il