ברהובה

עיר באוקראינה

בֶרֶהוֹבה (בֶרֶהוֹבוֹ) או בֶרֶגְסַסאוקראינית: Берегове, בהונגרית: Beregszász, ביידיש: בערעגסאס, בערגסאז, אנגלית: Berehove) היא עיר במערב מחוז זקרפטיה הידוע גם בשמות טרנסקרפטיה (Transkarpathia) סאבקרפטיה וקרפטורוסיה שבאוקראינה, סמוך לגבול המדינה עם הונגריה. היא יושבת על צומת רכבות[1] ועל גדות נהר קטן בשם ורקה (Verke) ולמרגלות הרים שעל מדרונותיהם נטועים כרמים.[2]

ברהובה (ברהובו)
ברגסאז

Берегове
סמל ברהובה
סמל ברהובה
סמל ברהובה
דגל ברהובה
דגל ברהובה
דגל ברהובה
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז זקרפטיהזקרפטיה זקרפטיה
שטח 19 קמ"ר
גובה 115 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 23,325 (1 בינואר 2022)
 ‑ צפיפות 1,397.58 נפש לקמ"ר (2004)
קואורדינטות 48°12′N 22°38′E / 48.200°N 22.633°E / 48.200; 22.633
אזור זמן UTC+2
http://www.bereg.net.ua
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מייסד העיר הדוכס למפרט

היסטוריה עריכה

ברהובה נוסדה במאה ה-11 כמושבה סכסונית.[3] מייסד העיר היה הדוכס למפרט (Duke Lampert), אחיינו של המלך אנדרי ה-I ביילה (Endre I Bejla). בשנת 1247, העניק המלך ביילה הרביעי (Bejla IV) לעיר מעמד של עיר מלוכה. והיא שגשגה בתקופת מלכותם של המלך לודוויג הגדול (Liudvig the Great) והמלכה ארז׳בט (Erzhebet).[2]

במסמכים משנת 1504 היא מוזכרת בשם ברגסס,[2] ונחשבת כעיר מחוז מרכזית במחוז ברגובסקי (Beregovskij area).[2]

בעקבות חוזה סן-ז'רמן, הפכה ברהובה להיות חלק מצ'כוסלובקיה,[2] ולפני מלחמת העולם השנייה, הועברה למחוז ברג (Bereg) אשר בהונגריה.[4] בשנת 1945, עברו המחוז והעיר בתוכו להיות חלק מאוקראינה.[2]

מידע כללי עריכה

שם העיר עריכה

בשנת 1910, נערך משאל עם מקומי לשינוי שם העיר לברגסס (Beregszasz), הואיל ושמה נקרא כך בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אולם בשנת 1920, שונה בחזרה שם העיר לברהובה.[5] משנת 1946, שם העיר הוא ברגובו.[2]

דמוגרפיה עריכה

בשנת 1910 חיו בעיר כ־12,933 תושבים שהתפלגו להונגרים, רותנים, גרמנים ואחרים לפי שפת אם.[6] לפני מלחמת העולם השנייה, כ-10% מתושביה היו אוקראינים תחת שלטון צ׳כוסלובקיה,[3] ונכון לשנת 2013 חיו בעיר כ-25,000 תושבים, מחציתם בעלי זהות אתנית הונגרית, והיתר אוקראינים, צוענים ורוסים. ברהובה היא העיר היחידה במחוז שבה התושבים מהווים רוב הונגרי.[2]

השפה הרשמית במשרדי הממשל בעיר היא הונגרית, על יסוד חוק שחוקק בשנת 2012.[7]

חינוך עריכה

בברהובה קיימים מוסדות חינוך שונים: בית ספר תיכון רוסי, שני בתי ספר תיכון אוקראינים, בית ספר תיכון הונגרי, בית ספר מקצועי, ובית ספר לרפואה. בנוסף, קיימים בעיר מכון פדגוגי הונגרי, שני תיאטראות: תיאטרון מקצועי ותיאטרון לחובבים,[2] והפעילות התרבותית בעיר נעשית על ידי בית הספר לאומנויות.[2] כמו כן, מצויים בעיר ארגוני תרבות אזוריים במיוחד של התרבות ההונגרית.[2] ברהובה היא המרכז התרבותי של המיעוט ההונגרי באוקראינה.[3]

תעשייה עריכה

בעיר קיימים מספר סוגי תעשייה: תעשיית עץ, מפעלי רהיטים, קרמיקה, ביגוד ומזון, וכן תעשיית יין המתבססת על הכרמים באזור.[2][3] העיר ידועה במסורת של גידול ענבים וייצור יין.[2]

 
רחוב בברהובה

אקלים עריכה

האקלים בעיר הוא אקלים ימי.[8]

אישים מפורסמים עריכה

  • סר אלכס סנדור אלכסנדר (Sir Alex Sandor Alexander)[6] תעשיין, איש כספים ויו״ר של חברות בריטיות רבות
  • אנדריאה בוסקור (Andrea Bocskor)[9][10] חברת הפרלמנט האירופי מטעם הונגריה
  • ד״ר עמליה בראון (Dr. Amalia Braun)[6] הרופאה הראשונה באזור הקרפטים ובברגסס, השתתפה בקונגרס הציוני הראשון עם בנימין זאב הרצל
  • הרב גבריאל הוגו גריין (Gryn Hugo Gabriel)[11] שדרן מוכר וידוע בבריטניה
  • ד"ר קאג' ג'ן הרטמן (Dr. Kaj Jene Hartmann)[6] רופא, זכה לאחר מותו בפרס פיתוח העיר (Prize Pro Urbe)
  • ננדור ״קונסי״ וייס (Nandor "Cunci" Weiss)[6] היה אחד מאנשי המפתח של הקהילה היהודית בעיר לאחר המלחמה
  • מיכאל יוסיפוביץ׳ (Michael Iosipovics)[6][12] חבר נבחרת הכדוריד הלאומית של אוקראינה ואחר כך חבר נבחרת הפועל בישראל
  • ארנקה סיגל (Aranka Siegal)[13] סופרת ניצולת שואה
  • הוריו של הכלכלן מילטון פרידמן[14]
  • גזה קאלוסי (Géza Kalocsay) שחקן כדורגל הונגרי ובינלאומי, שיחק עבור הונגריה וצ׳כוסלובקיה
     
    בית הכנסת הגדול בעיר ששופץ והפך למרכז תרבות
  • ד״ר ברתולומיאו קובט (Bartholomew Kubat)[6] מנתח ידוע, פליט מצ׳כוסלובקיה וניצול שואה
  • מירוסלב קובט (Miroslav Kubat)[6] בתקופת הרפובליקה הראשונה של צ׳כוסלובקיה (1938-1918), עסק בעריכת דין ולאחר מכן שירת כקצין בצבא הצ׳כוסלובקי במלחמת העולם השנייה, לאחר המלחמה חזר לעסוק בעריכת דין ועבר לעיר ניו יורק
  • ג׳ודי קסאב (Judy Casaab)[15][6] אומנית, ציירת פורטרטים, שרטטת ואומנית נוף מוערכת. אחרי המלחמה עברה להתגורר באוסטרליה. זכתה במספר פרסים: פעמיים בפרס ארצ׳יבלד (Archibald Prize), בפרס ווין (Wynne Prize) ובפרס הזהב של הונגריה
  • נינה רומניבנה (Nina Romanivna Lobova) שחקנית כדוריד סובייטית-אוקראינית, השתתפה באולימפיאדת הקיץ בשנת 1976 וזכתה במדליית זהב עם נבחרת ברית המועצות

ערים תאומות עריכה

תולדות הקהילה היהודית עריכה

  ערך מורחב – קהילת יהודי ברהובה
 
בית הכנסת הגדול בברהובה

היישוב היהודי בעיר שנקראה אז ברגסס,[1] הוקם בשנת 1768 והוא כלל ארבע משפחות יהודיות,[6] שרובן הגיעו מפולין.[1] במחצית השנייה של המאה ה-18, החלו היהודים במקום להתגבש ולארגן את מוסדותיהם שהיו מרוכזים במרכז העיר: בית כנסת, בית מדרש, מקווה, משרדי הקהילה, חברה קדישא ועוד.[1]

חוק שוויון הזכויות כלפי היהודים שחוקק במונרכיה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867, ומשמעותו הסרת ההגבלות מעליהם הביא לשגשוגה של הקהילה, ועד ראשית מלחמת העולם השנייה הם היוו את עמוד התווך של חיי המסחר והכלכלה בעיר.[17] היהודים עסקו במסחר ומלאכה, אך גם במקצועות חופשיים כמו רפואה, ועריכת דין. בנוסף היו בבעלותם בנקים, מפעלים וטחנות קמח.[6] הם דאגו להקמת מוסדות חינוך יהודיים ותלמודי תורה, ולפעילות של רוב תנועות הנוער הציוניות.[17] ערב מלחמת העולם השנייה (1938), מנתה הקהילה היהודית כ־8,000 איש.[17]

 
מקווה יהודי בברהובה, היום משמש כבנק[18]

מלחמת העולם השנייה עריכה

בשנת 1938, אחרי בוררות וינה הראשונה, הועברה העיר משליטת צ׳כוסלובקיה לשליטת הונגריה, שהייתה בת בריתה של גרמניה הנאצית וחלק ממדינות הציר. הסיפוח להונגריה הביא להטלת גזרות על היהודים, שנועדו להשפיל ולרושש אותם מנכסיהם, ובהמשך בשנת 1941 החלה השמדתם. בתחילה גורשו לפולין מאות יהודים שלא הוכח שהם אזרחי הונגריה,[17] ובשנת 1942 גויסו כמעט כל הגברים היהודים לעבודות כפייה עבור הצבא ההונגרי. רובם נספו במהלך שירותם כתוצאה מעינויים, קור ורעב. בחודש מרץ שנת 1944, כבשה גרמניה את הונגריה, ובסוף החודש נכנס הגסטאפו לעיר והטיל על הנשארים שהיו בעיקר נשים, זקנים וילדים, גזרות רבות ביניהן עוצר, ענידת הטלאי הצהוב ועוד. חודשיים לאחר מכן (בחודש מאי), גורשו לבית החרושת ללבנים סמוך לתחנת הרכבת, שם הוחזקו בתנאים תת-אנושיים ובאמצע החודש נשלחו 12,000 היהודים, בשלושה משלוחים אל מחנה ההשמדה אושוויץ, שם נִסְפּוּ רובם. רק כ-1,000 יהודים מתושבי העיר, שרדו את השואה.[17]

לאחר מלחמת העולם השנייה עריכה

נכון לשנת 2010 חיים בעיר מעט מאוד יהודים.[6]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ברהובה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 חובר ע"י חוקרים של אנו מוזיאון העם היהודי, קהילת יהודי ברגובו - ברהובו - ברגסאס, באתר אנו, מוזיאון העם היהודי
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 History, City of Berghovo official Website (English Version) (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 Berehove, Internet Encyclopedia of Ukraine (באנגלית)
  4. ^ ברגסס (Beregszász), באתר יד ושם, המכון הבין-לאומי לחקר השואה, האנציקלופדיה של הגיטאות
  5. ^ Fedir Shandor, Berehovo in Zakarpattia renamed into Beregszasz, http://www.nrcu.gov.ua/, רדיו אוקראינה, ‏5 נובמבר 2010 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Marshall J. KATZ, Berehove, Ukraine, JewishGen, ‏26 יוני 2011 (באנגלית)
  7. ^ Interfax-Ukraine, Romanian becomes regional language in Bila Tserkva in Zakarpattia region, kyivpost- ukraine's global voice, פרסום הידיעה, ‏24 ספטמבר 2012 (באנגלית)
  8. ^ Berehove Climate (Ukraine), climate-data.org (באנגלית)
  9. ^ (Andrea) Bocskor, https://www.eumonitor.eu/ (באנגלית)
  10. ^ Andrea BOCSKOR, eppgroup.eu (באנגלית)
  11. ^ Albert Friedlander, Gryn Hugo Gabriel, Oxford Dictionary of National Biography, ‏23 ספטמבר 2010 (באנגלית)
  12. ^ כדור-יד, באתר ארכיון מורשת הפועל
  13. ^ About the Author, Aranka Siegal, https://us.macmillan.com/ (באנגלית)
  14. ^ Milton Friedman, Facts, https://www.nobelprize.org/, ‏1976 (באנגלית)
  15. ^ Judy Cassab, https://www.artgallery.nsw.gov.au/, פרס ארצ׳יבלד (באנגלית)
  16. ^ 1 2 Sister cities of Berehove, http://en.sistercity.info/ (באנגלית)
  17. ^ 1 2 3 4 5 יהושע הלוי, יהושע הלוי (ע), יהדות ברהובו-ברגסס בתמונות, תל אביב נתניה: ארגון יוצאי ברהובו-ברגסס והסביבה, תשמ״ט-1989
  18. ^ בנק, באתר google.map