אופליסציחה (בגאורגית უფლისციხე), הוא מתחם קדום וגדול של מערות בגאורגיה, בחבל כארתלי הפנימית. עיר המערות מצויה מעט צפונית לכביש הראשי המוביל מעיר הבירהטביליסי לכותאיסי, כ-15 קילומטרמזרחית לעיר גורי. האתר מצוי על הגדה השמאלית של נהר המטקווארי, ובנוי על גבעה רמה, מעין צוק. מיקום האתר נחשב לאסטרטגי, ונמצא בצומת דרכי מסחר וצבא. המקום הוכרז כשמורה על ידי ממשלת גאורגיה, ומצוי ברשימת המקומות המועמדים לקבל הכרה על-ידיי ארגון אונסקו, כאתר מורשת עולמית[1]. פירושו של השם אופליסציחה בגאורגית הוא "מבצרו של האל"[2].
לא ידוע על תאריך מדויק בו אופליסציחה נוסדה, אך היא החלה להיבנות ולהתאכלס בתקופת הברונזה המאוחרת, אחרי שנת ה-1,000 לפני הספירה[3]. לפני הגעת הדת הנוצרית לגאורגיה, בנוסף להיותה מרכז אסטרטגי ומסחרי, הייתה אופליסציחה מרכז דתי פגאני בו סגדו לאלים שונים, אך בעיקר לאלת השמש[4]. באתר נמצאו ממצאים היסטוריים מהמאה הרביעית לפני הספירה[5]. לאחר שהנצרות הובאה לגאורגיה לפי המסורת במאה הרביעית, על ידיי הנזירה נינו[6], ארכיאולוגים מצאו באתר סימנים למאבק ממושך בין תושבי אופליסציחה הפגנים הותיקים, לבין הנוצרים החדשים. התנגשויות אלו התרחשו במאות השלישית עד השישית לספירה. כשהמוסלמים כבשו חלקים גדולים של גאורגיה (טביליסי נכבשה לראשונה במאה השמינית אחרי הספירה)[7], הפכה אופליסציחה למבצר של מלכי גאורגיה ולמרכז מסחרי חשוב. בתקופה זו, מעריכים שאוכלוסיית המקום הגיעה עד לשיא של כ-20,000 תושבים[8]. באותה התקופה, היו באתר למעלה מ-700 מערות פעילות, שקושרו ביניהן באמצעות תעלות, סמטאות, מדרגות, ומנהרות. משנת 1122, כשמלך גאורגיה דוד הבנאי כבש את טביליסי מיידיי הסלג'וקים והפך אותה לבירת הממלכה, החלה קרנה של אופליסציחה לרדת. בימי הביניים שימשה אופליסציחה כנקודת מעבר ותחנת עצירה על דרך המשי למזרח הרחוק. בשנת 1240, המונגולים כבשו את העיר והחריבו אותה וגם את כל סביבתה. מאז לא חזרה אופליסציחה להיות מקום פעיל שאנשים חיים בו, למעט מספר נזירים נוצרים בכנסייה שנבנתה בתקופה מאוחרת יותר. בשנת 1920 רעידת אדמה פגעה קשות באתר וזרעה הרס רב[9]. החל משנת 1957, ארכיאולוגים החלו לחשוף ממצאים באופליסציחה.
בעת העתיקה היו באתר ארבעה שערים, כמספר רוחות השמים[2]. אופליסציחה נחשבה לעיר מבוצרת וקשה לכיבוש, שכן נהר המטקווארי, גבעה תלולה עם דרכי גישה צרות וצוק מצד הנהר שימשו לה מגן טבעי. בעיר המערות נחצבה ונבנתה מערכת השקיה והובלת מי שתיה[10], שבחלקה שרדה עד ימנו את התלאות, הכיבושים, ורעידות האדמה שעבר המקום. בתקופת הכיבוש הסובייטי הוספו עמודי תמך מבטון לחלק מהמערות היותר הגדולות. יתכן שעמודים אלה מבטיחים שרידות בזמן רעידות אדמה, אך הן נבנו באופן שאינו משתלב באופי המיוחד של עיר המערות. ההגעה מהחניון ומשער הכניסה לאתר עצמו, כרוכה בעליית סדרה של שבילים צרים וגרמי מדרגות, רק חלקן מסודרות וכוללות מעקה.
היכל המלכה תמר - אולם גדול חצוב בסלע, עם פתח בתקרתו. הפתח שימש כפי הנראה למטרה כפולה, להכנסת אור יום לאולם, וגם ארובה להוצאת עשן. באולם יש גם כיסא אבן, עליו נאמר שהיה כסאה של תמר מלכת הגאורגים.
התיאטרון - מערה עם כניסה בצורת קשת מחודדת, שכפי הנראה שימשה לפולחנים עוד כשהיה המקום אתר פגאני. התקרה מגולפת בצורת מתומן, באופן המזכיר את מרחצאות קרקלה ברומא[8].בית המרקחת של אופליסציחה.בית המרקחת - במיקום גבוה על הגבעה, בנויות תיבות עשויות לבנים בגובה שתי שורות, בכל שורה 12 תיבות. הצורה המיוחדת הביאה חוקרים למסקנה, שמדובר בסוג של בית מרקחת עתיק. חוקרים אחרים סבורים אחרת, וטוענים שיעודן של התיבות היה שובח יונים.
המקדש המאקוויליאני (Temple of Makviliani) - מערת מקדש גדולה, אשר הייתה פעילה כבר בתקופה הפגנית. סבורים שהמקדש נועד לפולחן אלת השמש[11]. מערכת המערות כוללת גם ספסלי אבן שנועדו עבור כהני הדת[8]. במקדש קיימות שתי גומות, שיעודן היה ניקוז דמן של החיות שהוקרבו במקום.
הכנסייה - בראש הגבעה מצויה כנסייה, המכונה "כנסיית הנסיך", שנבנתה במאה העשירית על חורבות אתר פגני קדום[12].
המדרגות הנסתרות - יש הסבורים, שביקור באתר אופליסציחה לא יכול להיות שלם, בלא לרדת חזרה אל הכניסה הראשית ב"במדרגות הנסתרות"[13]. במקור המדרגות והירידה הנסתרות נועדו לאפשר לתושבי המקום לרדת אל נהר, להבאת מי שתיה בעת מצור על העיר, בלא להתגלות לעיניי האויבים.
בשנת 2007 האתר הוגש לאונסקו ,נתקבל והוכנס על-ידה לרשימת המועמדות לקבלת הכרה כאתר מורשת עולמית. הגשת המועמדות הוגשה על פי קריטריונים 2, 3, 4,5 של אונסקו[1], בקטגוריה "תרבות". המועמדות הוגשה על ידי משרד לענייני תרבות, הגנת אתרים היסטוריים והספורט הגאורגי. הכללתה ברשימת המועמדות, אינה מחייבת את אונסקו להכריז בסוף ההליך על אופליסציחה כאתר מורשת עולמית.
^George Sanikidze and Edward W. Walker, Islam and Islamic Practices in Georgia, ,Berkeley Program in Soviet and Post-Soviet Studies
University of California, Berkeley ,Working Paper Series, Fall 2004, עמ' 4
אתר מורשת עולמית
הכנסייה בראש הגבעה
ירידה במדרגות הנסתרות
מערות אופליסציחה, כולל המערה הנקראת התיאטרון.
