משתמש:Avneref/חינוך/מגמות בחברה הישראלית/תקציר כהן-הברפלד-קריסטל
מזרחים, אשכנזים ו"מעורבים" עריכה
פערי השכלה בקרב יהודים ילידי ישראל; ינון כהן, יצחק הברפלד, טלי קריסטל, ?
טענת המאמר עריכה
המאמר בוחן את הפערים בהשכלה בין אשכנזים, מזרחים, וצאצאים לנישואים בין עדתיים (המכונים "מעורבים" - לטענת החוקרים, אלה נחקרים כאן לראשונה), בקרב בני הדור השני בישראל (יהודים שהוריהם אינם ילידי ישראל), ומשווה את הפערים בקרבם לפערים בקרב בני הדור השלישי.
מן הבחינה המתודית, טוענים המחברים כי מחקרים קודמים בדקו בעיקר (או רק) את הזכאות לתעודת בגרות, כמדד להשכלה, ולא חקרו את המדד המשפיע יותר, לדעת החוקרים, והוא - ההשכלה האקדמית, ולפחות השגת תואר ראשון.
מסקנתם של החוקרים היא, שהפער בהשכלה לא נמצא במגמת ירידה, במעבר מהדור השני לדור השלישי. כצפוי, לרקע הכלכלי והחברתי של ההורים יש השפעה חזקה על הסיכוי של הנחקרים להשיג תואר ראשון, כאשר שאר המשתנים הבלתי-תלויים הם דומים. אבל - למצוא האתני, אפילו כאשר שאר המשתנים דומים (השכלת הורים, מצב כלכלי, גיל ומגדר) יש השפעה חזקה ומובהקת בדור השלישי ממש כמו בדור השני. הפערים קיימים באופן מובהק ויציב בקרב גברים, ומופחת במידת מה בקרב נשים - נתון המלמד שככלל, נשים ממוצא מזרחי או מעורב מצליחות להדביק חלק מהפער בהשכלה, במעבר לדור השלישי, במידה רבה יותר מגברים מאותו מוצא. אולם גם כאן, הנתון המעודד לכאורה מוסבר כנראה בכך שרובן של נשים אלה רכשו תואר אקדמי בסמינרים למורות, ולא באוניברסיטה או במכללה - מבלי להפחית מכבודם של הסמינרים, כמובן.
הנתון הגרוע ביותר שחושף המחקר, הוא שבקרב גברים הבאים מרקע משפחתי דומה, רמת ההשכלה של מזרחים בני הדור השלישי נמוכה אף יותר מזו של בני הדור השני.
החוקרים מציינים עוד, שבמדינות הגירה אחרות דוגמת ארה"ב, פערים בהשכלה הצטמצמו במידה רבה בדורות מתקדמים, וזאת בניגוד לכישלון להדביק את הפערים בישראל. החוקרים צופים, שפערים ברמת ההכנסה (הנגזרים מפערי השכלה) בין מזרחים לאחרים יישארו במידה ניכרת לפחות עד לאמצע המאה ה-21, אז עתידים בני הדור השלישי לצאת ממעגל העבודה. אמנם, ניתן להניח שפתיחתן של מכללות רבות באזורי הפריפריה, בהם שיעור המזרחים גבוה יחסית, מאפשרת למזרחים להקטין את הפער בהשכלה, ונתונים עדכניים תומכים בכך. מצד שני, יכולת ההשתכרות של בוגרי מכללות פחותה מזו של בוגרי אוניברסיטאות, כך שגם הנתון הזה אינו מבטיח כפי שהוא נראה במבט ראשון.
דעתי עריכה
לדעתי, המאמר מציג את טיעוניו באופן קפדני, זהיר מאד ומתודי מאד מבחינה מחקרית (במיוחד המאמץ לכלול משתנים משמעותיים, כגון: תואר אקדמי במקום תעודת בגרות, וגם בחינה של מספר ממוצע של שנות לימוד כמדד אלטרנטיבי להשכלה), ועל כן מסקנותיו מבוססות על טיעונים תקפים מאד ולכן משכנעות מאד. החוקרים נותנים מקום גם למגמות הסותרות את טענתם הכללית - למשל, שבאחרונה פערי ההשכלה בין מזרחים לבין מעורבים ואשכנזים עשויים לקטון במידת מה, בזכות הקמתן של מכללות רבות באזורי הפריפריה. אך גם בבחינה זהירה מאד, נתונים כאלה לא מצביעים לצערנו על הקטנה אפשרית של הפערים הכלכליים בעתיד, בניגוד לפערי ההשכלה (שגם הם עתידים להישמר במידה רבה) והחוקרים מציינים זאת בצדק, לדעתי.