משתמש:Avneref/חינוך/מגמות בחברה הישראלית/תקציר ליסק והורוביץ
מצוקות באוטופיה עריכה
משה ליסק, דן הורוביץ 1990
פרק א': ישראל כמעבדה חברתית
הקמת מדינת ישראל היא מפנה ב-3 הקשרים: תולדות העם היהודי, תולדות ארץ ישראל, ותולדות המפגש ביניהם.
- היישוב היהודי בישראל התפתח כתהליך מתמשך
- מאורעות מקומיים כחלק ממגמה עולמית:
- תנועות לאומיות יהודיות וערביות, כחלק מהלאומיות באירופה
- הסכסוך בין הציונות לבין הערבים, כחלק מחלוקת המזרח בין המנצחות במלחמת העולם הראשונה
- עצמאות כחלק מדה-קולוניזציה אחרי מלחמת העולם השניה
- מעורבות המעצמות בגלל החשיבות האסטרטגית של האזור (קירבה לברה"מ, מעבר להודו ולאסיה), והנפט
מאפיינים של החברה הישראלית עריכה
- גבולות לא מוגדרים
- ליחיד: בעיית זהות; לחברה: הגדרת הגבולות
- רק כמחצית מהעם היהודי בישראל; כחמישית מהאזרחים אינם יהודים
- שני תחומים מאורגנים על בסיס לאומי-אתני:
- ארגון על בסיס אזרחי: זכויות האזרח
- מעמד חוקי
- בעקבות מלחמת 1967 - עמימות:
- יהודים בשטחים כפופים לחוק הישראלי, שאינו חל בשטחים
- ערביי השטחים הם אזרחי ירדן
- ערבים אזרחי סוריה שיכולים לקבל אזרחות ישראלית ואינם רוצים
- ערבים תושבי עזה, ללא אזרחות
- הבחנה: גבול ריבונות מול גבול שליטה
- אי-חפיפה בין גבול, אזרחות ולאום - קיימת ברוב המדינות, אך בישראל המגוון גדול במיוחד: ריבוי קהילות, תפוצות; ועמימות של הגבולות
- בעקבות מלחמת 1967 - עמימות:
- חברה שקמה ממניע אידאולוגי
- בהחלה, ואחרי שהגיעו לשלטון - פעלו רק לשמירתו בידיהם; מקור לציניות באשר לאידאולוגיה, "ציונות"
- השלטון הפך למקור לחלוקת הטבות; בניגוד לאינטרס הכלל
- בעיה כללית: קשה לשמר להט מהפכני בשגרה (בברית המועצות: "בעיית היום השני")
- שימור אידאלים בעולם של "קץ האידאולוגיה"
- מכנה משותף אידאולוגי מצומצם מאד בין כל הקבוצות בישראל; "הציונות היא שם משפחה ולא פרטי" (עמוס עוז); אידאולוגיה שהיא גורם מפלג במקום מאחד.
- חברה חדשה
- מסורות חברה ותרבות מיובאות; עולים מארצות האסלאם: לא חוו את המהפכה התעשייתית והחילון, רק הלאומית; מתח בין מודרניות למסורת - האחרונה לא דועכת
- חברה קטנה
- מדינה קטנה בעלת חשיבות אסטרטגית עולמית: כלכלה, סכסוך בין-גושי, דת
- תלות במעצמות: ביורוקרטיה ריכוזית מתווכת; נדרשת תמורה - מכפיל בעיות
- מחויבות ליהודי התפוצות - קליטת עליה בלתי מוגבלת; פיזור לא שווה של העומס
- חברת הגירה
- ייחוד: הגירה מן התפוצות אל המרכז
- סיוע כלכלי חד-כיווני; יבוא הון ללא תמורה חומרית וללא לחץ כלכלי
- התנגשות אינטרסים בין ישראל ליהודי התפוצות
- ישראל מקור להגנה; שילומים מגרמניה; רדיפת נאצים
- דעיכה של שלילת הגולה; כרסום במרכזיות של ישראל בעם היהודי
- אי-עליה מהמערב; "ירידה" של עולים ובני הארץ - השיא בשנות ה-80
- עמימות בהגדרת "מיהו יהודי": הגדרות שונות לחוקים שונים; שינוי בהגדרות בחוק השבות
- חברה בסכסוך
- משאבים רבים
- הגבלות על הדמוקרטיה
- פוליטי: אין הגדרת גבולות; לגיטימציה בינלאומית
- הסכמה רחבה על הצורך הביטחוני: איום על הקיום וגם על אורח החיים; אי-הסכמה על הבעלות על הארץ, הכרה בלאומיות הפלסטינית, זכותם על הארץ, שלמות טריטוריה או שלמות דמוגרפית
- חברה דמוקרטית בלחץ
- חברה בסכסוך, מקצה משאבים לביטחון ולקליטת הגירה, על חשבון צרכים מגזריים; שאופיה משתנה כתוצאה מאותה הגירה. הרולד לאסוול: "שלטון של מומחים לאלימות."
- חברה שסועה: לאום (יהודים-ערבים); ארצות מוצא (מזרח-מערב); דתיות; מעמד-כלכלה (לא רק בישראל); אידאולוגיה; (לאחרונה): מגדר; מקשה על כך - חפיפה רבה בין הקבוצות השסועות
- סכנה: חוסר תפקוד של המדינה
- התמודדות: כלכלה - רווחה; דת - חלוקה לקבוצות, מימון מערכות חינוך נפרדות, עקיפה ודחייה של הכרעות, פשרות; לאום - שליטה ומניפולציה
סיכום עריכה
ישראל אינה ייחודית בלחצים ביטחוניים, חברתיים והשפעה ביניהם; היא ייחודית בעוצמת הלחץ ומשכו, במגוון דרכי ההתמודדות; אבל על אף סכסוכים אלימים, גידול והשתנות דמוגרפית, משברים כלכליים - נשארה בבסיסה דמוקרטיה יציבה.