משתמש:BENJAMIN15120/פרויקט ונוס

פרויקט ונוסאנגלית: The Venus Project) הוא פרויקט שמטרתו לקדם שיטה כלכלית-חברתית חדשה שנוסדה על ידי ז'ק פרסקו ורוקסן מדוז בשנת 1995.

השיטה מציעה ניהול יעיל יותר של משאבים, כך שלא יהיה מחסור ומוצרים ושירותים יינתנו בחינם.

ג'ק פרסקו קורא לשיטה זו "כלכלה מבוססת משאבים".

בפרויקט ונוס מאמינים שהשיטה הכלכלית הנוכחית, קפיטליזם, לא יעילה וגורמת לבזבוז של משאבים ולמחסור. לדוגמה, היום מייצרים מוצרים כך שיתקלקלו זמן מועט לאחר סיום האחריות, וזה כדי שאנשים יצטרכו לקנות את אותו מוצר שוב ושוב (התיישנות מתוכננת). אך בפרויקט ונוס מעוניינים ליצור מוצרים שיחזיקו לכמה שיותר זמן וכך לחסוך במשאבים. פרויקט ונוס מציע שיטה לפיה המוצרים והשירותים לא יינתנו בתמורה כלשהי, אלא בחינם. בדומה לאוויר או כל דבר אחר שההיצע שלו גדול מהביקוש.

פעילים בפרויקט ונוס טוענים שהכלכלה העולמית קרובה לקריסה. הם צופים שהאבטלה תמשיך לגדול (עקב האבטלה הטכנולוגית), ולאנשים לא יהיה כסף לקנות דברים בסיסיים: "החנויות יהיו מפוצצות, אבל לא יהיה לאנשים כסף לקנות"[1].

כמו כן, פרויקט ונוס מציע יצירת מרכזי גישה בהם כל אחד יכול לקחת בהשאלה דברים (כגון אופניים או גיטרה) בחינם. בדומה לספריות ציבוריות בהם אפשר לשאול ספרים.

היסטוריה

עריכה

פרויקט ונוס הוקם על ידי ז'ק פרסקו ורוקסן מדוז בשנת 1995. כיום פרויקט ונוס כולל עשרות אלפי חברים[דרוש מקור] בלמעלה מ-30 סניפים ברחבי העולם. בשנת 2009 נפתח הסניף הישראלי[2].

פרויקט ונוס מארגן היום הרצאות ודרכים נוספות אחרות (כגון יצירת סרטונים ומכירת ספרים לדוגמת הספר "הטוב ביותר שכסף לא יכול לקנות" של ז'ק פרסקו כדי) לקדם את הפרויקט.

שלבי הפרויקט

עריכה

בפרויקט ונוס שואפים בשלב כל שהוא שכל העולם יפעל לפי שיטת הכלכלה הזאת, אך כדי להגיע למצב הזה יש להם מספר שלבים אותם הם מקווים לעבור כדי להגיע לתוצאה הסופית:

  • השלב הראשון הוא בניית מרכז מחקר, שבו ניתן לבחון רעיונות, להציג דגמים ולמכור DVD, ספרים, פוסטרים וחומרי הסברה. שלב זה הושלם.
  • השלב השני הוא הכנת סרט באורך מלא להצגת פרויקט ונוס.
  • השלב השלישי הוא הקמת עיר שלמה שתהיה מקום ניסוי לבחינת הרעיונות של פרויקט ונוס.
  • השלב הרביעי הוא הקמת ערים נוספות מסביב לעולם.
  • השלב החמישי הוא ייחוד כל הערים שלה כדי להגיע למצב בו כל העולם פועל בשיטת הכלכלה הזאת.

ביקורות

עריכה

ביקורת טכנולוגית

עריכה

ביקורת אחת נגד פרויקט ונוס הוא שמדובר בחזון נאיבי, אוטופי, הדומה למדע בדיוני. חלק מהמבקרים מדברים על אי היתכנות טכנית, כלומר שאין לנו עדיין טכנולוגיה ומשאבים אשר יכולים לאפשר את קיום הפרויקט. אך בפרויקט ונוס טוענים שכל מה שדרוש כדי לקיים את הרעיון הזה כבר קיים עשרות שנים[3].

דמיון לקומוניזם

עריכה

ביקורת נוספת היא כי הפרויקט דומה לקומוניזם. הדמיון לקומוניזם נובעות מין ההצעה שהכל בבעלות שווה של כולם.

התגובה הנגדית היא כי הפרויקט לא דומה כלל לקומוניזם, כי בפרויקט ונוס כל אחד יכול לקחת מוצרים כרצונו, בנגידו לקומוניזם שם כל אחד מקבל כמות מסוימת בלבד ומשום כך אי-אפשר לדעת כך מה הציבור צריך.

 
בפרויקט ונוס טוענים שהאבטלה הטכנולוגית תגרום לקריסה כלכלית בינלאומית

מניע

עריכה

ביקורת אחרת מבקרת את הרעיון ואומרת שהאנשים לא יעבדו (בעבודות המועטות שכן צריך עובדים אנושיים) בלי מניע כספי. אך בפרויקט ונוס עונים לביקורת ואומרים ש"הרבה אנשים היום תקועים בעבודה שהם שונאים, הם בקושי רואים את מי שהם אוהבים, מגיעים הבייתה גמורים מעייפות. בוודאי שהם ירצו להיזרק על הספה ולצפות בטלויזיה. זו לא "עצלנות", זו התוצאה (!) של דיכוי יומיומי. זו תוצאה של העובדה שהחיים שלהם נשדדו מהם. אנשים שעובדים במה שהם אוהבים, לא צריכים תשלום. התמריץ שלהם הוא לעבוד על הדבר שיש להם תשוקה אליו. הם מתקשים להירדם מרוב מחשבות וקופצים מהמיטה בבוקר. אנחנו חיים בעולם כ"כ חולה היום שרוב האנשים לא יודעים מה זה אומר בכלל. הם מעולם לא ידעו איך לחיות, איך למצוא משמעות בחיים שלהם ולבחור כיוון. הרבה אנשים לא מבינים כשאנחנו אומרים את הדבר הבא: אנחנו לא נגיע לספרי ההיסטוריה של העתיד"[4].

הסבר השיטה

עריכה

השיטה הכלכלית-חברתית של פרויקט ונוס מציע לתת למכונות לעבוד בשביל האדם. לפני פחות ממאה שנה היו צריכים בכל מפעל כמות עובדים גבוהה הרבה יותר ממה שצריכים היום.[דרוש מקור] אך למרות זאת, אם היינו משתמשים בטכנולוגיה המקסימלית שיש בידינו, היינו יכולים לדאוג שלא יצטרכו במפעלים כמעט אף עובד.[דרוש מקור]

כמובן שהדבר נשמע טוב בהתחלה (ולכן לא מובן גם למה באמת לא משתמשים בטכנולוגיה המקסימלית הזאת), אך למעשה, מעשה כזה יזיק לרוב האנשים מאחר שלא יהיה להם איפה לעבוד (בעיה זו נקראת "האבטלה הטכנולוגית").

אך פרויקט ונוס לוקח את הטכנולוגיה המתקדמת הזאת, ומציע שבמקום שננסה לדאוג שיהיה לנו עבודה לעשות, הגיע עכשיו מצב בו יש לנו טכנולוגיה כל כך מתקדמת שאנחנו יכולים פשוט לא לעבוד, ולמרות זאת לקבל מה שאנחנו רוצים (על ידי כך שהמכונות יעבדו בשבילנו).

אך עכשיו עולה השאלה: "אז בסדר, המכונות יעבדו. אבל איך נחלק את המוצרים שהם יצרו? איך נחליט?", אבל פרויקט ונוס מציע לא לחלק כלל. פרויקט ונוס מציע לייצר כל כל הרבה מוצרים, שמוצרים יהפכו לחול. אנשים יוכלו לקחת כמה מוצרים שהם רוצים מתוך מרכזי הגישה, ועדיין יהיה עוד.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרצאה על פרויקט ונוס, באתר יוטיוב
  2. ^ דותן מלאך, זה לא חלום: הישראלים שרוצים עולם בלי כסף, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2014
  3. ^ תשובה מצד פרויקט ונוס לשאלה: "האם יש לנו את הטכנולוגיה?", באתר פרויקט ונוס ישראל
  4. ^ "מה יתן לאנשים תמריץ בלי כסף? - פרויקט ונוס". פרויקט ונוס. 2013-01-17. נבדק ב-2018-02-04.