משתמש:Chenschieber/טיוטה

חסדים במגילת רות

מגילת רות, בניגוד לאחרות, לא מביאה עמה מסר חזק או מוסר השכל ישיר – ובזאת היא פתחה כר להשערות וחשיבה נוספת, לניתוח ולהבנה עמוקה יותר של הדברים כי מוסר ההשכל אינו מוצג ומוגש לקוראים ישירות. ומכאן שלמגילה זו מגמה שונה. מגמת מגילת רות מתאפיינת בחסדים. לכל אורך המגילה, מהחלטתה של רות שלא לעזוב את נעמי ועד מערכת היחסים של רות ובעז, קוראי המגילה נתקלים במעשי חסד ובאמרות ופסוקים המתארים ומזכירים אותם. לדוגמה - נעמי מציינת את כלותיה על חסדן ומצפה כי ה' יזכן בגמול הולם:”יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי”(מגילת רות, פרק א', פסוק ח'); גם בעז זוכה לשבח דומה מפי נעמי:”ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים”(מגילת רות, פרק ב', פסוק כ') והוא שב ומברך את רות בזכות חסדה:”ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר”(מגילת רות, פרק ג', פסוק י'). דמויות המגילה אכן מרבות בגילויי חסד, מעשים שלפנים משורת הדין: רות דבקה בנעמי אף שאינה חייבת לעשות כן, ולמרות הפצרותיה של חמותה; היא דואגת לכלכלת חמותה, ואף בגאולתה היא עושה חסד עם בית נעמי, שהרי בזכותה לא יכרת שמו. אף בעז מתגלה כאיש חסד: הוא יוצא מגדרו לסייע לרות, נוטל על עצמו את עול כלכלת שתי הנשים, ולבסוף גואל את רות. הדמויות זוכות לשכר טוב: זכו רות ובעז ומזיווגם נשתלשל ובא לעולם המלך דוד(מגילת רות, פרק ד', פסוקים י"ז–כ"ב).

תכונותיה של רות

ממגילת רות ניתן ללמוד על תכונות ייחודיות של רות, כגון:

• חריצות - כאשר רות מגיעה אל בית לחם, היא מיד יוצאת ללקט שיבולים, בלי לחכות שנעמי תאמר לה. והיא מלקטת כל היום, ללא מנוחה כמעט (מגילת רות, פרק ב', פסוק ז'). ובסוף היום רות חוזרת אל נעמי עם כמות גדולה של שעורים, אשר מספיקה להן למספר ימים.
• צניעות - לאחר שבעז מביע כלפיה הערכה על שהיא עוזרת לנעמי, רות עונה בצניעות רבה ומתעלמת מן הדברים הטובים שבעז אמר עליה. רות קוראת לו "אדוני", ומציגה את עצמה כשפחה שלו. בכך היא מדגישה שהוא האדון והיא מקבלת את מקומה כאישה ענייה הזקוקה לעזרתו.
• יכולת הכרת תודה - לאחר שבעז מראה כלפיה יחס מיוחד, רות יורדת על ברכיה ומשתחווה לו, ושואלת בהפתעה מדוע היא זכתה לקבל יחס כל כך מיוחד, היא הרי אישה זרה, לא מישראל והוא לא מכיר אותה.