משתמש:Eviv/ארגז חול

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Eviv.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Eviv.

ארגז החול שלי

ענת קם

פרשת ענת קם היא הפרשה בה ענת קם, כתבת וואלה ברנז'ה, הושמה במעצר בית סודי על ידי השב"כ בדצמבר 2009.[1] [2] קם נחשדת כי בעודה חיילת במשרדו של אלוף פיקוד מרכז דאז, יאיר נווה, העבירה מסמכים לכתב הארץ אורי בלאו אשר הראו כי במבצע שני מגדלים, צה"ל אישר התנקשויות בגדה המערבית לאחר שאלה הוגבלו בידי בג"ץ בסוף 2006, שקבע הגבלות שונות על 'מדיניות החיסולים'[3].

צו איסור הפרסום שהוצא על דבר מעצר הבית נסדק לראשונה בסוף ינואר 2010, עם פירסום מאמר הדיעה של יצחק טסלר ב-nrg אשר הופנה בעיקר אל הברנז'ה העיתונאית שם קרא טסלר לחבריו העיתונאים למצוא דרכים לפרסם את דבר מעצרה של קם[4]. אך פרט לבלוגים שפרסמו טקסטים שנמחקו זמן קצר לאחר מכן וחוץ מאתר העין השביעית[5], כתב עת אלקטרוני המופנה לברנז'ה העיתונאית שפיזר רמזים, אף גוף תקשורת לא פרסם את דבר המעצר.

מחוץ לישראל, פרסם את דבר הפרשה לראשונה (באמצע מרץ 2010) ריצ'רד סילברסטיין, בלוגר יהודי אמריקני.[6] הפרסום המלא הראשון (באמצעי תקשורת ממוסד) הופיע בסוף מרץ 2010 בסוכנות הידיעות היהודית הממוקמת בארצות הברית[7]. הדיווח בסוכנות זו צוטט בקול ישראל בערבית[8], ובימים שלאחר מכן פורסמה הפרשה בשלל העיתונים[9] והסוכנויות [10]. לאחר הפרסום העולמי התקשורת הישראלית התחילה לרמוז על הפרשה בניסיון ללחוץ על הצנזורה לאשר את הפרסומים. בינתיים עיתון הארץ יחד עם ערוץ 10 עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד צו איסור הפרסום, אשר אמור לדון בעניין באמצע אפריל.[11]

הארץ, כך פורסם[12], הבריח את הכתב אורי בלאו לבריטניה מתוך חשש שמא יעצר גם הוא. עורך עיתון הארץ, דב אלפון, אמר כי בלאו "ישאר בלונדון עד שהעורכים שלו יחליטו אחרת. אנחנו מוכנים להמשיך להשאירו בלונדון ככל שידרש"[13].

הערות שוליים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

קטגוריה:אינתיפאדת אל-אקצה באמצעי התקשורת קטגוריה:צנזורה בישראל

טקסט התא טקסט התא טקסט התא
טקסט התא טקסט התא טקסט התא
טקסט התא טקסט התא טקסט התא
מדינה הערות מספר היהודים
מדינות A
גרמניה גבולות מקוריים 131,800
אוסטמארק אוסטריה- המחוז שנכבש על ידי הרייך 43,700
פולין טריטוריות מזרחיות שסופחו על ידי הרייך 420,000
פולין טריטוריות בשליטת הגנרל גוברנמן - שלטון חסות 2,284,000
ביאליסטוק מחוז מזרח פולני בניהול אדמיניסטרטיבי אזרחי 400,000
בוהמיה ומורביה השלטון הצבאי באזורים צ'כיים 74,200
אסטוניה "נקייה מיהודים"
לטביה 3,500
ליטא 34,000
בלגיה 43,000
דנמרק 5,600
צרפת אזורים כבושים 165,000
צרפת אזורים לא כבושים 700,000
יוון 69,600
הולנד 160,800
נורבגיה 1,300
מדינות B
בולגריה 48,000
בריטניה 330,000
פינלנד 2,300
אירלנד 4,000
איטליה כולל סרדיניה 58,000
אלבניה 200
קרואטיה 40,000
פורטוגל 3,000
רומניה כולל בסרביה 342,000
שבדיה 8,000
שוויץ 18,000
סרביה 10,000
סלובקיה 88,000
ספרד 6,000
טורקיה חלק אירופאי 55,500
הונגריה 742,800
ברית המועצות כולל חלקים 5,000,000
בלארוס לא כולל ביאליסטוק (חלק מברית המועצות) 446,484
אוקראינה (חלק מברית המועצות) 2,994,684




מחנה הקיץ האלטרנטיבי- פרוייקט חינוכי עצמאי המתנהל מאז שנת 2005 מדי קיץ ומזמין נוער מרחבי הארץ להיחשף למידע אלטרנטיבי בנושאים שונים.

הנושאים בהן עוסק המחנה כללו בין השאר: כלכלה, תקשורת, פמיניזם, מגדר, אקטיביזם, אומנות פוליטית, כיבוש, מיליטריזם, אקולוגיה, החברה בישראל, חינוך, תרבות אלטרנטיבית וזכויות בעלי חיים. המחנה כולל בנוסף סדנאות, הפעלות וכן פעילויות שהחניכים יוזמים. במקביל לסדנאות ולפעילויות הגדולות, החניכים משתייכים לקבוצות קטנות בעלות הרכב קבוע של עד 10 חניכים, בהן הם יכולים לעבד את החוויות השונות אשר הם עוברים.

המחנה הראשון, בשנת 2005, כלל כחמישים חניכים בגילאי 15-19. מחנה הקיץ השני השתתפו כמאה בני-נוער, בשלישי השתתפו כשישים בני-נוער, ברביעי השתתפו כחמישים בני נוער ובשנה החמישית המחנה פוצל לשלושה וסך הכל השתתפו בו כ-מאה משתתפים.

עקרונות מרכזיים:

  • מרחב בטוח -הסביבה החברתית של המחנה תכיל אנשים בעלי מראה, מין, ודעות שונים ותגרום להם להרגיש בטוח.
  • לקיחת אחריות חברתית- העצמת החניכים והעברת המסר שיש להם את הכוח והיכולת לשנות.
  • רדיקאליות- הסתכלות על הייסודות החברתיים כמבנים את המציאות.

{{תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2||ב"ועד העליון" הערבי|1936/05/03|Ar00102}}