משתמש:Illan/מדעי הרוח הדיגיטליים

דוגמה למחקר הכולל אמצעים דיגיטליים: רשתות חברתיות ככלי ארכוב.

מדעי הרוח הדיגיטליים

מדעי הרוח הדיגיטליים (digital humanities, ובקיצור DH) הם תחום מחקר, הוראה ויצירה העוסק בממשק בין מחשוב לבין הדיסציפלינות של מדעי הרוח. תחום זה צמח באופן הדרגתי מהתהליך ההכרחי של מחשוב מדעי הרוח (humanities computing), שהוביל להתפתחות של תחום המחשבה של מחשוב הומניסטי (humanistic computing) ולפיתוח פרקטיקה דיגיטלית במדעי הרוח (digital humanities praxis, ובקיצור dh praxis ). מדעי הרוח הדיגיטליים כוללים מגוון נושאים, החל באצירה של אוספים מקוונים וכלה בכרייה של צבירי נתונים (data sets) גדולים מתחום התרבות. כיום, החומרים בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים כוללים הן כאלה שנוצרו בפורמט לא-דיגיטלי ועברו המרה לפורמט דיגיטלי (דיגיטציה) הן כאלה שנוצרו כדיגיטליים במקור. התחום משלב מתודולוגיות ממקצועות הומניים מסורתיים (כגון היסטוריה, פילוסופיה, בלשנות, ספרות, אמנות, ארכיאולוגיה, מוזיקה ולימודי תרבות) וממדעי החברה עם כלים המגיעים מתחום המחשבים (כמו החזיית מידע [data visualisation], אחזור מידע, כריית נתונים, סטטיסטיקה, כריית טקסט ופרסום דיגיטלי).

מטרות

חוקרים בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים משתמשים בשיטות מחקר מתחום המחשבים כדי לענות על שאלות מחקר קיימות, או כדי לאתגר פרדיגמות תיאורטיות קיימות וכך לייצר שאלות מחקר חדשות וליזום גישות חדשות. אחת המטרות היא לשלב טכנולוגיות מחשב בפעילותם של חוקרי מדעי הרוח, כמקובל במחקר האמפירי העכשווי במדעי החברה. פעילות מבוססת-טכנולוגיה כזו יכולה לכלול: שילוב של טכניקות של ניתוח-טקסט בדיסציפלינות המסורתיות של האמנויות ומדעי הרוח; מערכת מידע גיאוגרפית; ייצור קבוצתי מבוסס-המונים דוגמת ויקיפדיה וקוד פתוח; ומשחקים [[אינטראקטיביים ומולטימדיה.

על אף המגמה המשמעותית במדעי הרוח הדיגיטליים לכיוון רישוּת ומולטימודאליוּת - מגמה המשתרעת על פני אמצעים חברתיים, ויזואליים ומישושיים (הקשורים לחוש המישוש) - חלק ניכר בתחום מתמקד במסמכים ובטקסט, בדרכים שמבחינות את עבודת התחום ממחקר דיגיטלי בלימודי מדיה, לימודי מידע, לימודי תקשורת וסוציולוגיה. מטרה נוספת של מדעי הרוח הדיגיטליים היא ליצור פרקטיקה מחקרית שהיא מעבר לטקסטים ונייר. מטרה זו כוללת הטמעה של מולטימדיה, מטא-נתונים וסביבות עבודה דינמיות. שתי דוגמאות לכך הן פרויקט "The Valley of the Shadow" באוניברסיטת וירג'יניה וכתב העת "Vectors Journal of Culture and Technology in a Dynamic Vernacular" באוניברסיטת דרום קליפורניה.

מספר גדל והולך של חוקרים במדעי הרוח הדיגיטליים משתמש בשיטות חישוביות לניתוח של צבירי נתונים גדולים מתחום התרבות. דוגמאות לפרויקטים כאלה היו עולות לתודעה בזכות התחרות האמריקאית "Humanities High Performance Computing", שמומנה על ידי המשרד למדעי הרוח הדיגיטליים בארצות הברית ב-2008, וכן על ידי התחרות "Digging Into Data" שנערכה בשנת 2009 ובשנת 2011 על ידי הקרן הלאומית למדעי הרוח (National Endowment for the Humanities, NEH) והקרן הלאומית למדע בארה"ב (National Science Foundation, NSF), ובשיתוף עם הוועדה המשותפת למערכות מידע (Joint Information Systems Committee, JISC) בבריטניה והמועצה למחקר במדעי החברה והרוח (Social Sciences and Humanities Research Council, SSHRC) בקנדה.

כיום, הכרה אקדמית רשמית בעבודה דיגיטלית במדעי הרוח עדיין בעייתית, אם כי יש סימנים שהמצב משתנה. יש אוניברסיטאות בחו"ל המציעות תוכניות הקשורות לתחום.

סביבות עבודה וכלי עבודה

מדעי הרוח הדיגיטליים מטפלים גם ביצירת כלי תוכנה המספקים "סביבות עבודה וכלי עבודה למטרת ייצור, אצירה ואינטראקציה עם ידע אשר נוצר כדיגיטלי במקור ('דיגיטלי מלידה') וחי בהקשרים דיגיטליים מגוונים". בהקשר זה, לעתים התחום ידוע כ"מדעי רוח חישוביים" (לדוגמה, בלשנות חישובית). פרויקטים רבים כאלה חולקים "מחויבות לתקנים פתוחים ולקוד פתוח".

ראו גם

* שם ערך

לקריאה נוספת

• Berry, D. M., ed. (2012) Understanding Digital Humanities, Basingstoke: Palgrave Macmillan.
• Burdick, Anne, Johanna Drucker, Peter Lunenfeld, Todd Presner, Jeffrey Schnap, (2012) Digital_Humanities, The MIT Press
• Busa, Roberto. (1980). ‘The Annals of Humanities Computing: The Index Thomisticus’, in Computers and the Humanities vol. 14, pp. 83–90. Computers and the Humanities (1966-2004)
• Celentano A., Cortesi A., Mastandrea P. (2004), Informatica Umanistica: una disciplina di confine, Mondo Digitale, vol. 4, pp. 44–55.
• Classen, Christoph, Susanne Kinnebrock, & Maria Löblich, eds. (2012). Towards Web History: Sources, Methods, and Challenges in the Digital Age. Historical Social Research, 37 (4), 97-188.
• Condron Frances, Michael Fraser, and Stuart Sutherland, eds. (2001), Oxford University Computing Services Guide to Digital Resources for the Humanities, West Virginia University Press.
• Fitzpatrick, Kathleen (2011). Planned Obsolescence: Publishing, Technology, and the Future of the Academy. New York; NYU Press.
• Gold, Matthew K., ed. (2012), Debates In the Digital Humanities. Minneapolis: University of Minnesota Press.
• Hancock, B. & Giarlo, M.J. (2001). Moving to XML: Latin texts XML conversion project at the Center for Electronic Texts in the Humanities. Library Hi Tech, 19(3), 257-264.
• Hockey, Susan. (2001), Electronic Text in the Humanities: Principles and Practice, Oxford: Oxford University Press.
• Honing, Henkjan (2008). The role of ICT in music research: A bridge too far? International Journal of Humanities and Arts Computing, 1 (1), 67-75.
• Inman James, Cheryl reed, & Peter Sands, eds. (2003), Electronic Collaboration in the Humanities: Issues and Options, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.
• Kenna, Stephanie and Seamus Ross, eds. (1995), Networking in the humanities: Proceedings of the Second Conference on Scholarship and Technology in the Humanities held at Elvetham Hall, Hampshire, UK 13–16 April 1994. London: Bowker-Saur.
• Kirschenbaum, Matthew (2008). Mechanisms: New Media and the Forensic Imagination. Cambridge, Mass.: MIT Press.
• McCarty, Willard (2005), Humanities Computing, Basingstoke: Palgrave Macmillan.
• Moretti, Franco (2007), Graphs, Maps, Trees: Abstract Models for Literary History. New York: Verso.
• Mullings, Christine, Stephanie Kenna, Marilyn Deegan, and Seamus Ross, eds. (1996), New Technologies for the Humanities London: Bowker-Saur.
• Newell, William H., ed. (1998), Interdisciplinarity: Essays from the Literature. New York: College Entrance Examination Board.
• Nowviskie, Bethany, ed. (2011). Alt-Academy: Alternative Academic Careers for Humanities Scholars. New York: MediaCommons.
• Ramsay, Steve. (2011). Reading Machines: Toward an Algorithmic Criticism. Urbana: University of Illinois Press.
• Schreibman Susan, Siemens Ray, and Unsworth John eds. (2004). A Companion To Digital Humanities Blackwell Publishers.
• Selfridge-Field, Eleanor (ed). (1997) Beyond MIDI: The Handbook of Musical Codes. Cambridge, MA: The MIT Press.
• Thaller, Manfred, ed. (2012). Controversies around the Digital Humanities. Historical Social Research, 37 (3), 7-229.
• Unsworth, John, (2005). Scholarly Primitives: What methods do humanities researchers have in common, and how might our tools reflect this?
• Warwick C., Terras M. & Nyhan J., eds. (2012) Digital Humanities in Practice, Facet

קישורים חיצוניים

• The Alliance of Digital Humanities Organizations
• CenterNet
• A Day in the Life of the Digital Humanities
• Lev Manovich, Computational Humanities vs. Digital Humanities

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית