ויקיפדיה

טיוטה:איתות מוסר

(הופנה מהדף משתמש:Natietietie/איתות מידות)


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא ברור אם הערך העוסק במונח מילוני או בתופעה. לא ברור מהי התופעה בדיוק. הפרק על הביולוגיה אבולוציונית לא בהיר, והקשר לתרבות הפופ לא מוסבר (ומה הקשר לאתגר הדלי? וכו').
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא ברור אם הערך העוסק במונח מילוני או בתופעה. לא ברור מהי התופעה בדיוק. הפרק על הביולוגיה אבולוציונית לא בהיר, והקשר לתרבות הפופ לא מוסבר (ומה הקשר לאתגר הדלי? וכו').
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. שכתוב

[1]איתות מוסר[2][3] (מערכת הנורמות המקובלות בחברה) או איתות מידות הוא תחדיש לביטוי בולט של ערכים מוסריים. איתות מוסר נגזר ממושגים מתורת האיתות[4][5] בביולוגיה אבולוציונית, לדוגמה דלגנות בטבע יכולה להצביע על כושרו של בעל החיים, כגון צבי, הדלגנות יכולה לשמש כאמצעי טבעי להרתעת הטורף ממרדף בשל חוסר התאמה של בעל החי כפריט טרף מה שמאותת לטורף לא לבזבז זמן עקר במרדף אחריו היות שאין זה סביר שהוא יצליח. רעיון האיתות באחד הערכים המידתיים נחקר במשך שנים לפני תפיסת התחדיש "איתות מוסר" בשנת 2015.[6][7][8][9] חלק מהרעיון של איתות מוסר מקורו במחקר המדעי של תורת האיתות.[10][11] באמצע 2010 התפשט המונח איתות המוסר בקרב משתמשי אינטרנט ורשתות חברתית כשיטה קלה להזדהות, כחלק מפעולות של מחויבות עממית לדברים טובים שאינם ניתנים לוויכוח כמו שינוי תמונת חשבון הפייסבוק כהזדהות עם סוגיה מסוימת, כמו ביום הזיכרון, כאשר משנים את תמונת הפרופיל לנר דולק[12] או לקיחת חלק באתגר דלי מיי הקרח, כאשר הדבר היחידי שמשתתפים בו זה רק הווידאו שמעלים לרשתות החברתיות כתחושה מספקת של מוסר, בין אם זה טווטר, פייסבוק, אינסטגרם,[13] ומאידך רעיון התרומה לא באמת בא לידיי ביטוי, עצם רעיון ההשתתפות שמשדרת עשיה מסוימת נותנת סיפוק מהיר. הפצת רעיונות ותחנונים לאחר התרחשות טרגדיה מסוימת דרך כתיבת פוסטים קצרים בטוויטר וחסכוניים, לא מצריכים עלות מסוימת אך משמשים כדרך לאותת מוסר בצורה קלה שלא מצריכה עבודה רבה.

מקורות עריכה

בביולוגיה אבולוציונית עריכה

 
טווס, זכר ונקבה, עוף ממשפחת הפסיונים.

צ'ארלס דרווין הגה את מוצא האדם, והבחירה הזוויגית, שפורסם בשנת 1871.[14] בספר זה, דרווין מדבר על רעיון ההתפתחות על ידי בחירה זוויגית, המצביעה על תכונות מסוימות שמתעוררות ונשמרות במינים בגלל יכולתם למשוך בנות זוג ולכן מגבירות את הכושר הכללי, גם כאשר תכונות אחרות היו מצמצמות את הכושר היחסי של האורגניזם.[14] דרווין רומז שמספר תכונות נמשכות במינים פשוט בגלל העדפה לתכונה זו על ידי המין השני.[14] באופן דומה, תאוריית האיתות הביולוגית - אבולוציונית מציעה כי הביטוי החיצוני של ערכים מידתיים יספק מידע לבני זוג לאפשר איתותים מידתיים להתקיים כתכונות שנבחרו מינית.[9]

ברירה זוויגית היא עקרון הקובע כי הפרטים המותאמים באופן הטוב ביותר למציאת בני זוג לרבייה יגדילו את הייצוג הגנטי היחסי שלהם בדורות הבאים, בכך שישיגו הצלחה גדולה יותר ברבייה.

תכונות הנבררות על ידי הברירה הזוויגית מתאפיינות בכך שהן מתבטאות באופן שונה בזכרים ובנקבות, מה שמביא לתופעה של דו צורתיות זוויגית – תופעה בעלת תפוצה נרחבת ביותר בעולם הטבע.

אם הברירה הטבעית פועלת על תכונות המגדילות את יכולת ההישרדות והרבייה של הפרטים הרי שהברירה הזוויגית פועלת על תכונות המשפיעות על הסיכוי למצוא בני זוג לרבייה.

ניתן לחשוב על ברירה זוויגית כמקרה פרטי של ברירה טבעית, שהרי ניתן להכליל את התכונות המשפיעות על הסיכוי למצוא בן זוג בתכונות המשפיעות באופן כללי על הרבייה. הסיבה להפרדה בין התהליכים היא כי בדרך כלל הברירה הזוויגית פועלת בכיוון מנוגד לברירה הטבעית. אם ניקח לדוגמה מופעים ראוותניים של זכרים במינים רבים, ניתן לשער כי תהליכי הברירה הטבעית יפעלו להכחדת התכונה הזאת, שכן היא פוגעת בסיכויי השרידה של הפרט. אולם, מסיבה כלשהי, נקבות מעדיפות תכונה זאת (אף על פי שבהעדפתן הזאת הן "דנות" את בניהן לרשת תכונה המקטינה את הישרדותם) ולכן זאת תכונה הנבררת על ידי הברירה הזוויגית.

במשלב דיבורי עריכה

 
אדם שמבצע את אתגר ה- ALS, דלי הקרח לצדקה. הפעילות ספגה ביקורת כאיתות מוסר.
 
טקס טיפול דתי בנחשים נתפס על ידי חלק כסוג של איתות מוסר.

העיתונאי הבריטי ג'יימס ברתולומיאו זוכה לעיתים קרובות למקור המונח "איתות מוסר" במאמר שפורסם בהספקטייטור בשנת 2015.[15] ברתולומיאו תבע קרדיט על יצירת הביטוי במאמרים יותר מאוחרים,[16][17] ציין שהפופולריות שלו נובעת ככל הנראה מחוסר טרמינולוגיה מקדימה המתייחסת למעשה.[16] כפי שהוא הציע, מושג איתות המידות היה קיים הרבה יותר זמן מאשר המונח המתאר מעשים כאלה. ואכן, בספרו משנת 2019, איתות מוסר: מאמר על פוליטיקה דארווינית ודיבור חופשי, הפסיכולוג האבולוציוני ועורך הדין לדיבור החופשי ג'פרי מילר[18] השיב שהוא היה עד למעשה איתות מוסר במשך שנים, אך לא היה לו ביטוי נכון לתאר זאת.[19]

המִלּוֹנַאי אורין הרגרבס טוען שהמונח נובע ממדיה חברתית, שמסלקת חסמים להעברת רגשות. הרגרבס מקשר את המונח לקטגוריה החדשה של המונחים "בושה", כמו "בושת התפילה"[20] או "בושת ההשמנה",[21] שבעצמם יכולים להיות סוג של איתות מוסר, סלידה כלפי חוץ מתפילה של אדם אחר, למשל, איתות על הערכים המידתיים הקודמים ביחס למעשה. ברתולומיאו התייחס גם למשמעות של מדיה חברתית באיתות מוסר, והצביע על כך שמגבלות התווים הקצרות בטוויטר מקלות הרבה יותר על איתות מוסר מאשר בניסוח מנומק.[15]

ב־22 ביוני 2014 ברתולומיאו פרסם תגובה על מאמר בבלוג של BG Media בו השתמש במונח "איתות מוסר" כדי לתאר כמה מאמרים ביקורתיים על קטע שנכתב על ידי ג'ורג וויל על תגובות הממשלה הפדרלית בארצות הברית לטענות על אונס באוניברסיטאות.[22] הגלוב בוסטון טעה כאשר ציין באחד ממאמריו כי השימוש במונח משנת 2004.[23]

באפריל 2015 נהג הסופר הבריטי ג'יימס ברתולומיאו בעיתון הספקטייטור למתג את איתות המוסר כדי לתאר ביטויים פופולריים ריקים שנועדו לנקוט עמדה מקובלת חברתית מבלי להסתכן או להקריב שום קרבן. ג'יימס הציג ביקורת פרסום של שוק המזונות המלאים, שכן המודעה כללה תמונה של אם שהחזיקה את ילדה על כתפה, ונכתב על התמונה: "הערכים חשובים לנו ... יש לנו חלק במודעות ההולכת וגוברת שמתעלה על חשיבות המזון - מודעות שמגנה על מה שטוב". הוא העיר: "זו דוגמה ברורה לתופעה של איתות מוסר, שהפכה להתפשטות הולכת וגוברת, ומשמשת להצביע על כך שאתה רחום, עדין ומכובד".[15] ג'יימס גם התייחס למונח לדמויות תקשורתיות, אקדמיות ופוליטיות רבות. ג'יימס אומר כי רמיזה למידתיות יכולה להיות הצהרת סולידריות, או שנאה כלפי דברים שליליים, כדרך להסתיר את הכוונות המנופחות שלו. במאמר מאוחר יותר טען ג'יימס שהוא המציא את המונח, והגרדיאן והבוסטון גלוב התנגדו לכך, אך שני העיתונים הכירו בכך שבזכותו הופצה התהילה.[22]

איתות מוסר עלה בפופולריות רבה כביטוי גנאי, כהוקעת מעשים ריקים של מחויבות ציבורית למטרות טובות שהן לא חריגות. המונח מאופיין ברצון של מאותתים להפגין תמיכה למען מטרה מבלי למעשה לפעול לתמוך בגורם המדובר. מאפיין חשוב של איתות מוסר הוא שאין כמעט שום עלות הקשורה לפעולה, להתייחסות ציבורית פשוטה בתמיכה במטרה אין עילה לאיתות. במאמר המקורי של ברתולומיאו מתואר איתות המידות כמעשה ציבורי עם מעט מאוד עלויות נלוות שנועדו ליידע אחרים על הערכה מקובלת מבחינה חברתית בנושא.[15] ג'פרי מילר מתאר את איתות המידות כמעשה מולד וכמשהו שכל בני האדם עושים ואינם יכולים להימנע ממנו.[19]

אמילי ברוסטר, עורכת מרים-וובסטר (חברה), מתארת את איתות המוסר כבעל צליל אקדמי וכמקביל למונח "המבולבירג" (שוויצר צנוע),[24] מונח שתבע האריס ויטלס בשנת 2010.[25]

יש תומכים בתורת האיתות שמשתמשים באיתות מוסר כדי לתאר את ההתמדה או ההתרחשות של פרקטיקות דתיות יקרות שונות כמו ברית מילה, צום, טיפול על ידי נחשים, ומבחן תחת ייסורים. רעיון זה הוא שההשתתפות במעשה עם מטרה דתית משמשת דרך לאותת על מסירות לאמונות שאותה דת מחזיקה, ובכך מסמלת מוסר אישי לצופים.[26][27]

ברשתות חברתיות עריכה

בשנת 2018 בי. די. מקליי כתב בסקירת ההדג'הוג שאיתות המוסר פורח במיוחד בקהילות מקוונות. זה היה בלתי נמנע באינטראקציות דיגיטליות, כי היה להם חסר איכויות של החיים הלא מקוונים, כמו ספונטניות. כאשר מישהו מילא רשימה של ספרים מועדפים בפייסבוק, הוא היה בדרך כלל מודע למה שהרשימה אומרת עליו.[28]

בביקורת כלכלית מ-2018 הוכח כי איתות מוסר ניכר (CVS, מאגר הערכים של הצרכן) התרחש על ידי הצגת צריכה בולטת של מוצרים או מותגים מסוימים בפייסבוק. המחברים מצאו כי ההערכה העצמית שופרה על ידי אוריינטציה עצמית (CVS, מאגר הערכים של הצרכן)[29]

 
טרטיף, איור מהמאה ה-19, טרטיף הוא דוגמה קלאסית למידה ראוותנית וצבועה.

במחזה עריכה

בצרפתית, הביטוי "מידה ראוותנית" משמשת מזה כמה מאות שנים לתיאור התנהגויות הידועות גם כ"טרטיף" או "צביעות", בפרט (אך לא רק) כדי לייעד אדיקות ראוותנית וצבועה במיוחד.[30] מעבר לאדיקות הראוותנית המרכיבה את נושא המחזה שיצר מולייר, הטרטיף שנוצר בשנת 1669. "מידתיות ראוותנית" מתוארת על ידי ולדימיר ינקלביץ כ"מידתיות וירטואוזית", רועשת, בחיפוש אחר הכרה שהוא מתנגד לה "מידתיות טובה", אנונימית ואיכשהו בלתי נראית.[31] והרבה לפניו, במאה השמונה עשרה, פרנסואה-חאבייר דה פלר כבר באופן דומה נאמר על "מידתיות ראוותנית ומעובדת" ו"מידתיות אמיתית", שתסתיר, אם היא עדיין יכולה, באפלולית בלתי חדירה ביותר מעיני בני התמותה.[32]

ביקורת עריכה

מאז תפיסת הביטוי, איתות המידות קיבל ביקורות מעורבות ביחס לתוקפו. בפיסת דעה בניו יורק טיימס, הפסיכולוג ג'יליאן ג'ורדן ודוד ג'. ראנד טענו שאיתות מוסר (כלומר, זעם מזויף) ניתן להפרדה מהזעם האמיתי כלפי אמונה מסוימת, אך ברוב המקרים אנשים שהם מאותתים מידות הם למעשה חווים זעם אמיתי בעת ובעונה אחת.[33] במאמר מאת הגרדיאן, דייוויד שריאאטמאדרי טוען כי האופייניות לאיתות המידות להפגין את הערכים של עצמו הופכת אותו ללא שונה מהמעשים שהוא היה אמור לתעב. כלומר, איתות מוסר נועד להעיר לאנשים על חוסר הפעולה שלהם, אך עצם הפעולה היא פעולה של איתות מוסר בפני עצמה. הוא הכתובת בהכרה באיתות המידות שלו כ"זחוח" ומציין שזה בא מאנשים עם תחושת כוח או עליונות כוזבים.[34]

בגרדיאן, הציעה זואי ויליאמס[35] כי הביטוי היה "עלילת המשך מעליבה לשמפניה סוציאליסטית[36][37]". בעוד עמית של מחבר בגרדיאן, דייוויד שריאטמאדרי, אומר כי בעוד שהמונח משרת את המטרה, שימוש יתר בו על ידי אד הוֹמִינֶים (גופו של אדם) התקפי במהלך דיון פוליטי הפך אותו למילת באז פוליטית חסרת משמעות.[38] כתוצאה מכך, המילה האנטונימית, הופכית "איתות חטא" נוצרה כדי לתייחס לחוסר מידתיות בוטה.[39][40][41]


עבודות שפורסמו עריכה

איתות מוסר: מאמרים על פוליטיקה דרוויניסטית ודיבור חופשי(2019) מאת ג'פרי מילר. פרסום זה הוא אוסף של מאמרים והקדמה לגבי מחשבותיו של מילר על ההיסטוריה, רלוונטיות אישית, ויישום איתות מוסר בתרבות ובאקדמיה. מילר מאמץ את מושג איתות המידות אל חייו שלו לחיות כליברטריאן באקלים מפולג פוליטית עם חינוך פורה פוליטית, ומבקר את השימוש במונח שהוא קשור לביטוי הדיבור החופשי. האוסף מציג נקודות מבט משתנות לאורך השנים, ומילר עצמו מציין כי לא כל הרעיונות המוצגים בספרו משקפים את עמדותיו הנוכחיות.
בהתחשב בעובדה שהמונח "איתות מוסר" קיים מאז שנת 2013 או 2015, הוא הספר הראשון שלו מסוגו, התייחסות לאיתות מוסר ככלי פסיכולוגי ופוליטי.[42]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ What is signaling? Definition and meaning, Market Business News (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ VIRTUE SIGNALLING | meaning in the Cambridge English Dictionary, dictionary.cambridge.org (באנגלית)
  3. ^ Virtue Signalling | Meaning of Virtue Signalling by Lexico, Lexico Dictionaries | English (באנגלית)
  4. ^ T. M. Caro, The functions of stotting in Thomson's gazelles: some tests of the predictions, Animal Behaviour 34, 1986-06-01, עמ' 663–684 doi: 10.1016/S0003-3472(86)80052-5
  5. ^ The origin of autumn colours by coevolution.
  6. ^ Walter Sinnott-Armstrong, Chauncey Stillman Professor of Ethics in the Department of Philosophy and the Kenan Institute for Ethics Walter Sinnott-Armstrong, Christian B. Miller, Moral Psychology: The Evolution of Morality: Adaptations and Innateness, MIT Press, 2008, ISBN 978-0-262-19561-4. (באנגלית)
  7. ^ G. Tyge Payne, Curt B. Moore, R. Greg Bell, Miles A. Zachary, Signaling Organizational Virtue: an Examination of Virtue Rhetoric, Country-Level Corruption, and Performance of Foreign IPOs from Emerging and Developed Economies, Strategic Entrepreneurship Journal 7, 2013, עמ' 230–251 doi: 10.1002/sej.1156
  8. ^ Society of Policy Scientists, Society for the Policy Sciences, Policy sciences: integrating knowledge and practice to advance human dignity : the journal of the Society of Policy Scientists., Policy sciences : integrating knowledge and practice to advance human dignity : the journal of the Society of Policy Scientists., 1970
  9. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         , Geoffrey F. Miller, SEXUAL SELECTION FOR MORAL VIRTUES
  10. ^ Signaling Theory: A Review and Assessment
  11. ^ deceit versus honest signalling, www.animalbehavioronline.com
  12. ^ Creating a Facebook Memorial Page for a Loved One, Une Belle Vie Cremation Blog, ‏2015-09-24 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Former linebacker with ALS helps revive Ice Bucket Challenge, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ 1 2 3 Charles Darwin, The descent of man, and selection in relation to sex /, London :: John Murray,, 1871
  15. ^ 1 2 3 4 העליה הנוראית של "איתות מוסר", באתר The Spectator, ‏2015-04-18 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ 1 2 אני המצאתי את "איתות המוסר". עכשיו זה משתלט על העולם, באתר The Spectator, ‏2015-10-10 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ למרות "איתות המוסר", מילים נוטות להיכשל בימין, באתר The Centre for Independent Studies (ב־Australian English)
  18. ^ Glenn Geher, Geoffrey Miller, Mating Intelligence: Sex, Relationships, and the Mind's Reproductive System, Psychology Press, 2008, ISBN 978-0-8058-5748-1. (באנגלית)
  19. ^ 1 2 Geoffrey Miller, Virtue Signaling: Essays on Darwinian Politics & Free Speech, 2019, ISBN 978-1-951555-00-9. (בenglish)
  20. ^ בושת התפילה: חזית חדשה במלחמת התרבות, באתר Crisis Magazine, ‏2018-03-07 (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ ההשפעות המזיקות של בושת ההשמנה, באתר Healthline (באנגלית)
  22. ^ 1 2 virtue signalling - Word Spy, web.archive.org, ‏2019-05-18
  23. ^ Virtue signaling and other inane platitudes - The Boston Globe, web.archive.org, ‏2019-05-14
  24. ^ Humblebrag | Meaning of Humblebrag by Lexico, Lexico Dictionaries | English (באנגלית)
  25. ^ Virtue signaling and other inane platitudes - The Boston Globe, BostonGlobe.com (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ Bulbulia, Joseph; Schjoedt, Uffe (2010-07-16), "Religious Culture and Cooperative Prediction under Risk: Perspectives from Social Neuroscience", Religion, Economy, and Cooperation, DE GRUYTER, pp. 35–60 doi:10.1515/9783110246339.35, ISBN 978-3-11-024632-2
  27. ^ Bulbulia, Joseph; Atkinson, Quentin; Gray, Russell; Greenhill, Simon (April 2014), "Why do religious cultures evolve slowly? The cultural evolution of cooperative calling and the historical study of religions" http://universitypublishingonline.org/acumen/chapter.jsf?bid=CBO9781844657346&cid=CBO9781844657346A021 Acumen Publishing, 978-1-84465-734-6 ISBN retrieved 2019-11-25
  28. ^ B.D. McClay (2018): Virtue Signaling, The Hedgehog Review, vol 20(2), p. 141–144.
  29. ^ Wallace, E; Buil, I; de Chernatony, L (2018): ‘Consuming Good’ on Social Media: What Can Conspicuous Virtue Signalling on Facebook Tell Us About Prosocial and Unethical Intentions?, Journal of Business Ethics, doi: 10.1007/s10551-018-3999-7.
  30. ^ François Mauriac, Grasset, 2014 ISBN 9782246375197, « Discours sur les Prix de vertu, Paris, 17 décembre 1960 »
  31. ^ Vladimir Jankélévitch, Le Je-ne-sais-quoi et le Presque-rien. La Méconnaissance, le Malentendu [archive], « Vertueux et virtuose : le héros, le génie, le saint »
  32. ^ François-Xavier de Feller, Catéchismes philosophiques, polémiques, historiques, dogmatiques, moraux, liturgiques [archive
  33. ^ Jordan, Jillian; Rand, David (2019-03-30). "Opinion | Are You 'Virtue Signaling'?". The New York Times. ISSN 0362-4331. Retrieved 2019-11-25.
  34. ^ Shariatmadari, David (2016-01-20). "'Virtue-signalling' – the putdown that has passed its sell-by date | David Shariatmadari". The Guardian. ISSN 0261-3077. Retrieved 2019-11-25.
  35. ^ Williams, Zoe (2016-04-10). "Forget about Labour's heartland – it doesn't exist | Zoe Williams". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-01-26.
  36. ^ Champagne socialism, TheFreeDictionary.com
  37. ^ Dylan Jones: Card-carrying champagne socialists are looking to swap, The Independent, ‏2009-05-23 (באנגלית)
  38. ^ Shariatmadari, David (January 20, 2016). "Virtue-signalling – the putdown that has passed its sell-by date". The Guardian. Retrieved 2016-04-11.
  39. ^ Robert Shrimsley (2019-05-10). "Once you're accused of virtue-signalling, you can't do anything right". Financial Times.
  40. ^ Nick Cohen (2018-05-25). "The Tories are the masters of 'vice signalling'". Spectator.
  41. ^ Ali Harb (2019-05-23). "Saudi activists and US lawmakers join call for end to 'sadistic' abuses by MBS". Middle East Eye.
  42. ^ Miller, Geoffrey. Virtue Signaling : Essays on Darwinian Politics & Free Speech. ISBN 978-1-951555-00-9. OCLC 1127937178.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:איתות_מוסר&oldid=34153321"