אנטיביוטיקה

סיווג לפי פעולה

עריכה

[עריכת קוד מקור | עריכה] האנטיביוטיקות נחלקות לקבוצות לפי מנגנון הפעולה שלהם:

  • פגיעה בדופן או בממברנת התא. תרופות אלו הן בקטריוליטיות בדרך-כלל, שכן הרס הממברנה מביא לדליפת תוכן החיידק אל הסביבה ולהרס התא. התרופה יכולה לפגוע בחידוש ובבניית הממברנה, או פשוט להמיס את הממברנה הקיימת.קבוצת הבתא לקטאם- הכוללת את הפניצילין
  • פגיעה במטבוליזם של החיידק.
  • פגיעה בשכפול ה-DNA ובמחזור התא – אפקט בקטריוסטטי. ( מעכב את התרבות החיידק אך לא הורג)
  • פגיעה בשעתוק ובתרגום ה-DNA, וכתוצאה מכך בייצור החלבונים בתא – אפקט לעתים בקטריוצידי ( הורג את החיידק)
  • פגיעה בייצור חלבונים עלידי פגיעה בריבוזומים ( אורגנלים בתא המייצרים חלבון לפי קוד המועבר מהDNA ) בדרך כלל בקטריוסטטי
  • סיווג על פי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבוצות אנטיביוטיקה

החלוקה למשפחות אנטיביוטיקה היא לרוב ביוכימית; לכל התרופות המשתייכות למשפחה מסוימת הרכב כימי וכן דרך פעולה דומים:

  • תרופות בטא-לקטם (β-lactam) – השם מתייחס לטבעת אמידו- ציקלית והמהווה את האתר הפעיל בתרופה. הטבעת גורמת להרס דופן תא החיידק, והתרופות ממשפחה זו הן בקטריוליטיות.
דוגמאות לאנטיביוטיקות המכילות קבוצת לקטם:
  1. קבוצת הפניצילינים (שם כולל לשורה ארוכה של נגזרות).
  2. קבוצת הצפלוספורינים.
  3. קבוצת הקרבפנמים.
  • טטרציקלינים – שמם מעיד על הרכבם: מכילים ארבע טבעות ארומטיות צמודות האחת לשנייה. מעכב סינטזת חלבון.
  • מקרולידים – אב הטיפוס הוא אריתרומיצין. מעכב סינטזת חלבון .בקטריוסטטי
  • סולפונאמידים – תרכובות סינטטיות .דוגמה: סולפה . מעכב מטבולי המונע ייצור חומצה פולית החיונית לחיידקים פתוגנים.
  • קווינולונים- פוגעים בשיכפול DNA וכך מונעים התרבות החיידקים. בקטריוסטטי.
  • אמינו-גליקוזידים דוגמה-סטרפטומיצין, פוגע בריבוזומים האחראים על ייצור חלבונים. בקטריוצידי
  • כלורמפניקול-תרכובות סינטטיות : דוגמה- סינטומיצין: עוצר את מערכת סינטזת החלבונים - בקטריוסטטי.
 
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Naveh1943.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Naveh1943.