משתמש:Netanel333/ארגז חול

כיתוב תמונה

רבי יעקב הורוביץ (כ"ה תמוז התש"ג - י"ז מרחשוון התש"ע) היה ראש ישיבת אופקים במשך למעלה משלושים שנה. שיחותיו יצאו לאור בספר "דולה ומשקה" ד' כרכים.

ביוגרפיה

יעקב הורוביץ נולד בתל-אביב להוריו ר' מנחם מוניש הורוביץ ולאמו מרת רבקה לבית רפאלוביץ, ונקרא שמו יעקב ע"ש סבו ר' יעקב רפאלוביץ שגידל את האם מרת רבקה לאחר פטירת אמה חודשים ספורים לאחר לידתה.

משפחת הורוביץ התייחסה אל ר' נפתלי מרופשיץ, ששושלת היוחסין שלו הגיעה עד רש"י, שהעיד על עצמו שהוא מצאצאי ר' יוחנן הסנדלר, שהיה מגזע דוד המלך. מצד אחר היו קשורים אל ר' אברהם מרדכי מפינטשוב. כמו כן התייחסו אחר ר' יהונתן אייבשיץ.

הוריו שגרו בתל-אביב, שלחו את הילד יעקב ללמוד בבי"ס מוריה, ולאחר מכן, בשונה מבני כיתתו, רצה ללכת לישיבה, וכך הגיע לישיבה התיכונית בכפר הרואה בראשות הרב משה צבי נריה. שם התקרב למורו ורבו הרב יששכר מאיר, שכיהן אז כר"מ בישיבה. באלול תשכ"א הצטרף עם עוד קבוצה מחבריו לר' יששכר וייסדו את הישיבה ב"עזתה", שהיום נקראת "נתיבות", וכך קמה ישיבת "הנגב". כבר אז בלט בכישרונותיו ואישיותו המיוחדת וסחף אחריו את כל חבריו. בישיבת הנגב היה מוסר שיעורי חזרה על שיעורי רבו ר' יששכר.

לאחר שהתחתן עם מרת אסתר לבית קטן, היה מוסר שיעורי גמרא בישובי הסביבה. בשנת תשל"ב נתמנה, ע"י רבו ר' יששכר, למגיד שיעור לוועד א' בישיבת הנגב. במהלך השנים התקרב לר' יצחק הוטנר שבא לנפוש בנתיבות. בשנת תשל"ג נסע ר' יעקב לארה"ב לצרכים רפואיים וחיזק את קשריו עם הרב הוטנר, שכיהן כראש ישיבת רבינו חיים ברלין, באמריקה.

בשנת תשל"ו, קיבל הצעה לכהן כראש ישיבה בישיבת אופקים, שזה לא מכבר נוסדה ע"י הרב יוסף גולדנטל, בשליחות הרב אליעזר מן שך, שדאג לילדי האיזור. עד לבואו לישיבת אופקים, עברה הישיבה שינויים רבים, וסבלה מחבלי לידה.

ראש ישיבת אופקים

עם כניסתו לתפקיד, החליט לשנות את הרכב הישיבה ודאג לפזר את התלמידים שלמדו שם במוסדות מתאימים. בשנת תשל"ז הביא לישיבה גרעין של 12 בחורים מישיבות תיכוניות (נחלים והמדרשיה) ואיתם ייסד את הישיבה מחדש, כפי שהיא קיימת עד היום. אודות לאישיותו הסוחפת והמקסימה, והכושר הרטורי המעולה שלו, התרחבה הישיבה ובתוך כמה שנים מנתה עשרות בחורים. לאחר כשלוש שנים מינה לצידו ראש ישיבה נוסף הרב חיים קמיל, שהגיע מישיבת מיר בירושלים. ראשי הישיבה, הגם שהיו שונים בדעותיהם ובהשקפת עולמם, תמיד נהגו בכבוד זה לזה והיו מחליטים ביחד על דרכה של הישיבה.

בשנת תשס"ה חלה במחלה קשה. עבר טיפולים בבבי"ח תל השומר, ואח"כ נשאר לתקופת החלמה בבני-ברק. בר"ח אדר חזר לישיבה באופקים ונערכה לו קבלת פנים חגיגית בראשות הרב קמיל. בפורים אותה שנה, במסיבת הפורים ערך הרב יעקבמסיבת הודיה וסיפר קבל עם ועדה על שרשרת הניסים שעבר. במוצאי הפורים נחתה מכה קשה על הישיבה עקב פטירתו הפתאומית של ראש הישיבה הרב קמיל. רבי יעקב ספד לו בבכי תמרורים בלוויה שיצאה מהישיבה להר הזיתים.

הרב יעקב לא רצה לשאת בעול ראשות הישיבה לבדו, ומינה לצידו את הרב אליעזר איינהורן, בראשות הישיבה.

באלול תשסט, שוב התרופף מצבו הבריאותי, והוצרך להתאשפז. תוך כדי הטיפולים לקה בדלקת ריאות חריפה, ונפטר לאחר כמה ימים.

לוויתו יצאה מישיבת אופקים, שם ספדו לו רבני הישיבה, ראשי ישיבת תפרח הסמוכה, ורבני קהילת אופקים. מורו ורבו הרב יששכר מאיר, שהה באותה עת בחו"ל ולא הספיק להגיע ללוויה. משם יצאה הלוויה לבית הלוויות שמגר בירושלים, שם ספדו לו תלמידו הרב אפרים גרינבוים, הרב גולדווסר, משגיח בישיבת אור ישראל, והרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון, לאחר מכן יצאה הלוויה להר המנוחות, ושם נטמן בחלקת הקבר, אשר קנה לו בחייו, לצידו של תלמידו הרב מיכאל בנימיני.

ראו גם

• ישיבת אופקים

לקריאה נוספת

• עקב רב, ספר תולדותיו שיצא במלאת שנה לפטירתו ע"י המשפחה

קישורים חיצוניים

• הידיעה על פטירתו, באתר (tog)

• סיקור הלוויה, באתר (כיכר השבת)