נפתלי צבי הורוביץ
רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ (ו' בסיון ה'תק"כ, 1760 – י"א באייר ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר בגליציה ומייסד חסידות רופשיץ.
לידה |
22 במאי 1760 ו' בסיון ה'תק"כ | ||
---|---|---|---|
פטירה |
8 במאי 1827 (בגיל 66) י"א באייר ה'תקפ"ז | ||
תקופת הפעילות | ? – 8 במאי 1827 | ||
רבותיו | משולם איגרא, מנחם מנדל מרימנוב, יעקב יצחק הורוביץ | ||
תלמידיו | חיים הלברשטאם | ||
| |||
ביוגרפיה
עריכהנולד בחג השבועות תק"כ, יום פטירתו של הבעל שם טוב. לרבי מנחם מנדל רובין רבה של לינסק (-כ"ב בתשרי תקס"ד) ובילה בתו של רבי איצק'ל המבורגר[1]. למד אצל סבו רבי יצחק מהמבורג, ואצל דודו רבי משולם איגרא בטיסמניץ. אימץ את שם משפחתו של סבו, הורוביץ במקום שמו המקורי רובין. התקרב מצעירותו לחסידות, ונסע ללמוד את דרכי עבודת ה' אצל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק. לאחר פטירת הנ"ל למד אצל רבי מרדכי מנשכיז, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב והחוזה מלובלין כשאת השניים האחרונים מחשיב לרבותיו המובהקים. נהג לבקר אדמו"רים רבים אפילו צעירים ממנו.
בהמלצת רבי מנדל מרימנוב מונה לכהן ברבנות רופשיץ, ובה כיהן שנים רבות. לאחר מכן כיהן במשותף גם כרבה של לינסק (מקום רבנותו של אביו), סטריז'וב וסאנוק. לאחר פטירתם של רבותיו בשנת תקע"ה, החל לכהן באדמו"רות והיה לגדול אדמור"י גליציה בדורו, אך גם בתקופה זאת היה נוסע לפעמים לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא. התנגד רבות לדרכם של היהודי הקדוש מפשיסחא ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה. התפרסם בפקחותו ובאמרותיו השנונות. דאג רבות לעניי ארץ ישראל ושימש בתפקיד נשיא קופת מעות ארץ הקודש[2]. נפטר בלנצוט בי"א באייר תקפ"ז ושם נקבר.
את מקומו ברבנות העיר רופשיץ מילא חתנו הרב אשר ישעיה רובין (מחבר ספר "אור ישע") ורוב חסידיו ביניהם בניו וגדולי תלמידיו (כמו רבי חיים מצאנז ורבי שלום מקמינקה) הסתופפו בצילו.
חיבוריו ודברי תורתו
עריכהכמו כן נלקטו מדברי תורתו והנהגותיו בספרים: "עשר צחצחות" - דברי חסידות, "אהל נפתלי", "אמרי שפר" ו"אוצרות זרע קודש".
משפחתו צאצאיו
עריכהאשתו בזיווג ראשון שיינדל סטוקער, בת וועלוועל סטוקער. (התנהגותה לא מצאה חן בעיניו, ובעצת ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב, הוא גירש אותה)
אשתו בזיווג שני רבקה גולדהמר, בת הנגיד צבי הירש גולדהמר מדוקלא, בן יעקב גולדהמר.
צאצאיו:
- רבי אברהם חיים מלינסק.
- רבי יעקב ממעליץ.
- רבי אליעזר אב"ד דז'יקוב, ואדמו"ר מדז'יקוב.
- רייצא אשת רבי אשר ישעיה רובין.
מתלמידיו
עריכה- רבי שמעון מירוסלב.
- רבי משה מסאמבור.
- רבי צבי הירש מרימנוב.
- רבי אלעזר מקוז'ניץ.
- היהודי הטוב מניישטאט.
- רבי חיים מצאנז.
- רבי שלום מקמינקא.
- רבי יעקב צבי יולס מדינוב, מחבר "קהלת יעקב" ו"מלא הרועים".
- רבי חנוך הניך מייער, מחבר "לב שמח", "סידור לב שמח". אבי חסידות אלעסק.
- רבי ישראל דוב בער גילרנטר, רבה של שטפנשט, סטריז'וב ויאשינצה.
- רבי יוסף באב"ד מחבר ספר מנחת חינוך.
- רבי שלמה זלמן מוויליפולי.
- רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
- רבי יצחק אייזיק מקומרנא.
לקריאה נוספת
עריכה- זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 212–235
קישורים חיצוניים
עריכה- יצחק אלפסי, רבי נפתלי צבי מרופשיץ וצדיקי הדור, באתר "דעת"
- ספרו "אילה שלוחה" באתר היברובוקס.
- ספר "אמרי שפר" באתר היברובוקס.
- ספר "אהל נפתלי" באתר היברובוקס.
- ערכו בספר "עשר צחצחות" באתר היברובוקס.
- ליקוט מספריו בספר "אוצרות זרע קודש" באתר היברובוקס.
- נפתלי צבי בן מנחם מנדל הורוויץ (1760-1827), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אב"ד אה"ו ומחותנו של הרב יחזקאל לנדא (בעל ה"נודע ביהודה")
- ^ ספר קהילה, טרנובז'ג - דזיקוב - ספר זכרון ועדות, דזיקוב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
תקופת חייו של הרב נפתלי צבי הורוביץ על ציר הזמן |
---|
|