משתמש:Tamarbor/בג"צ 539896 אדיר שטיינר נ' שר הביטחון

אדיר שטיינר דורון מייזל
אדיר שטיינר (מימין) ודורון מייזל.

בג"ץ 5398/96 אדיר שטיינר נ' שר הביטחון הוא פסק דין משנת 1996 שניתן על ידי השופטת אורית אפעל-גבאי, לאחר עתירה של אדיר שטיינר נגד שר הביטחון וראש היחידה להנצחת החייל על מנת לקבל את ההכרה והזכויות של אלמן צה"ל. על אף החלטת השופטת כנגד אדיר שטיינר, בג"ץ זה הוא אחד מפסקי הדין המשמעותיים ביותר בעניין זכויות הלהט"ב. עתירה זו היא העתירה השנייה של אדיר שטיינר לבג"ץ בנושא, וממשיכה את עתירתו הקודמת: 369/94 אדיר שטיינר נ' צבא ההגנה לישראל.[1]

האירועים שהובילו לעתירהעריכה

בשנת 1991 נפטר בן זוגו של אדיר שטיינר, אלוף-משנה דורון מייזל, ממחלת הסרטן בעודו משרת כקצין רפואה בצה"ל. השניים הוכרו כידועים בציבור, ושטיינר אף עבר את המבדקים הביטחוניים המיועדים לבן זוג של קצין בכיר כשצה"ל שקל את קידומו של מייזל לתפקידי קצונה בכירה. לאחר פטירתו של מייזל, ביקש שטיינר לקבל זכויות של אלמן צה"ל[2]. ועדת-הערר החליטה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) לדחות את זכאותו לגמלאות כבן-זוג של חלל צה"ל, אף על פי שהוכר בעבר כבן זוגו.[3]

תחילה שטיינר ערער בבית המשפט המחוזי בתל־אביב נגד צבא ההגנה לישראל בשנת 1994. בערעור הוחלט לקבל את ערעורו של שטיינר ולהעניק לו את הזכויות הכלכליות של אלמן צה"ל[3]. שנתיים לאחר מכן, ב-1996, עתר שטיינר פעם נוספת לבג"ץ על מנת לחייב את שר הביטחון בהוצאות, לאחר שהמדינה סירבה להכיר בו כבן זוג של קצין צה"ל שנפטר.[1]

פסק הדיןעריכה

בקשתו של שטיינר נדחתה. במהלך המשפט, הראו היחידה להנצחת החייל כי כששטיינר פנה אליהם על מנת לקבל את זכויות כאלמן צה"ל לצורך ההנצחה, הם ענו לו כי עליהם להמתין לבדיקת זכאותו בהליכים השונים שנקט לפני שיוכלו לקבל החלטה, וכי סירובם הוא זמני. בית המשפט ציין כי שטיינר הגיש את העתירה שנה אחרי שבקשתו המקורית ליחידה להנצחת החייל סורבה, אך בשנה זו לא הביא את הבקשה פעם נוספת או ביקש להביא את העניין לבחינה שנית. בית המשפט העיר שאם היה פונה פעם נוספת על מנת לקבל את עמדתם המעודכנת, העניין היה מגיע לפתרון מחוץ לבית המשפט והעתירה לא הייתה נדרשת. השופטת קבעה שלאור הנסיבות האלו, היא אינה רואה יסוד לחיוב היחידה להנצחת החייל ושר הביטחון בהוצאות, דחתה את בקשתו של שטיינר והחליטה למחוק את העתירה ולא לקיים צו להוצאות[4].

בעקבות פסק הדיןעריכה

לאחר פסק הדין, פנה שטיינר שוב אל משרד הביטחון והוכר וקיבל את מלוא הזכויות של בן זוג של חלל צה"ל לאחר ששר הביטחון הכריע לטובתו. אדיר שטיינר הפך להומוסקסואל הראשון שהוכר כאלמן של חייל צה"ל שנפטר במילוי שירותו[2]. לאחר מכן המשיך שטיינר ופגש בן זוג נוסף, צח גרניט, ונאלץ לפתוח בהליכים משפטיים נוספים על מנת שהשניים יוכרו ויקבלו זכויות שוות לשל זוג נשוי, במיסוי מקרקעין ובכלל[5]. שטיינר נחשב לאחד מ-40 האנשים המשפיעים ביותר בתולדות קהילת הלהט"ב בארץ, בין השאר בשל פועליו להשגת זכויות כאלמן צה"ל לאחר פטירת בן זוגו[6].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

[[קטגוריה:1996 בישראל]] [[קטגוריה:אפליה]] [[קטגוריה:ישראל: דיני משפחה]] [[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]] [[קטגוריה:פסקי דין בנושא זכויות להט"ב בישראל]] [[קטגוריה:פסקי דין של בג"ץ]] [[קטגוריה:פסקי דין של בית המשפט העליון]] [[קטגוריה:שכול]]