משרד הביטחון

הגוף הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל
(הופנה מהדף שר הביטחון)

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל (כולל סיוע אמריקאי)[1], מטה המשרד ממוקם במחנה רבין בקריה שבתל אביב-יפו.

משרד הביטחון
לוגו המשרד
בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
סוכנות בת צבא הגנה לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלה Emblem of Israel.svg ממשלת ישראל
שר יואב גלנט
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל אייל זמיר
מטה מרכזי מגדל המטכ"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 61.5 מיליארד ש"ח (2021)
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מערכת הביטחוןעריכה

 
דגלו הרשמי של שר הביטחון

מערכת הביטחון מורכבת משלושה אורגנים:

דרג מדיניעריכה

שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון (האמון על נושאים כגון ביטחון העורף והאזרחים, המכינות, שנות שירות, יחידת פרק המשימה הלאומית, שירות משמעותי בצה"ל ונושא המשפחות השכולות, לצד נושאים נוספים בתחום החברתי-ביטחוני) ואת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות.

גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.

מערכת צבאית - צבא הגנה לישראלעריכה

צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל (המטכ"ל) ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.

מערכת אזרחיתעריכה

המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון: רפא"ל, תומר והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל.

שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

מבנה ארגוניעריכה

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

קשרי חוץ, יצוא ביטחוני וביטחון:

הרכשה, פרויקטים, מחקר ופיתוח:

גופי מטה וסיוע:

תחומי שיקום, חברה ומורשת:

גופים בכפיפות לשר הביטחון:

מערך המשלחות והנציגויות בחו"ל

אגף התקציביםעריכה

אגף התקציבים (את"ק)[5] אחראי לתכנון, ניהול ובקרה של תקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשו היועץ הכספי לרמטכ"ל.

האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מול הכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מול משרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון.

אגף הכספיםעריכה

אגף הכספים (אכ"ס)[6] מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בישראל ומחוצה לה. האגף הוקם בשנת 1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גם חשב משרד הביטחון.

בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.

מנהל ההרכשה והייצורעריכה

מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בישראל ומחוצה לה, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת 1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים של צה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון[7].

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסיםעריכה

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסיםראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.

תפקידי האגף

  • רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
  • ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו.
  • ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
  • פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
  • ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
  • מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
  • מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
  • ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
  • מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

יחידות סמך ותאגידים ממשלתייםעריכה

תחת אחריות המשרד פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך:

בנייןעריכה

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון[8].

תקציב משרד הביטחוןעריכה

ישראל היא בעלת תקציב הביטחון ה-15 בגובהו בעולם[9]. ושיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארצות הברית. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר[10]. עם זאת, תקציב הביטחון במונחים של אחוז מהתוצר נמצא בירידה מתמדת: ב-1975 הוא עמד על 31% מהתוצר. ב-1985 הוא עמד על 22%. ב-1995 על 13%, וב-2014 עמד על 6.5%[11].

הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה.

לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:

מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיוצא בזה.

התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.

פעילות שוטפת וביטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הביטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.

בקרה תקציביתעריכה

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.[12]

הרכב תקציב משרד הביטחוןעריכה

על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות[13].

להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארצות הברית המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארצות הברית, היקף הסיוע לשנים 2019–2028 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארצות הברית. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.

חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח[13].

שר הביטחוןעריכה

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מנהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מתוקף תפקידו.

שר הביטחון הנוכחי הוא יואב גלנט.

התפתחות סמכויות שר הביטחוןעריכה

עד מלחמת ששת הימים לא הוגדרה במדויק חלוקת הסמכויות בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה מחד ובין הרמטכ"ל מאידך. כך, כיבוש רמת הגולן נעשה בהחלטת שר הביטחון שנתן הנחיה ישירה לאלוף פיקוד הצפון. בעקבות מלחמת ששת הימים נקבע "מסמך הקונסטיטוציה", לפיו כל אירוע עם משמעות אסטרטגית או שעלול להתפתח לכזה, שר הביטחון חייב לקבל אישור מראש הממשלה והוא מחליט אם לשתף גם את הקבינט. מבחינה משפטית, המסמך מגדיר את גבולות המינוי של שר הביטחון מבחינת ראש הממשלה שמינה אותו.

שרי הביטחוןעריכה

 
שרי הביטחון בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
1   ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

(1886-1973)

מפא"י ה' באייר ה'תש"ח כ"ב בשבט ה'תשי"ד 14 במאי 1948 26 בינואר 1954 הזמנית
הראשונה
השנייה
השלישית
הרביעית
2   פנחס לבון

(1904-1976)

כ"ב בשבט ה'תשי"ד כ"ט בשבט ה'תשט"ו 26 בינואר 1954 21 בפברואר 1955 החמישית
(1)   דוד בן-גוריון

(1886-1973)

כ"ט בשבט ה'תשט"ו ד' בתמוז ה'תשכ"ג 21 בפברואר 1955 26 ביוני 1963
השישית
השביעית
השמינית
התשיעית
העשירית
3   ראש הממשלה

לוי אשכול

(1895-1969)

ד' בתמוז ה'תשכ"ג כ"ו באייר ה'תשכ"ז 26 ביוני 1963 5 ביוני 1967 האחת עשרה
השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

השלוש עשרה
4   משה דיין

(1915-1981)

רפ"י כ"ו באייר ה'תשכ"ז י"ג בסיוון ה'תשל"ד 5 ביוני 1967 3 ביוני 1974
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
החמש עשרה
השש עשרה
5   שמעון פרס

(1923-2016)

י"ג בסיוון ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 השבע עשרה
6   עזר ויצמן

(1924-2005)

הליכוד

חרות

ד' בתמוז ה'תשל"ז י"ג בסיוון ה'תש"ם 20 ביוני 1977 28 במאי 1980 השמונה עשרה
7   ראש הממשלה

מנחם בגין

(1913-1992)

י"ג בסיוון ה'תש"ם ה' באב ה'תשמ"א 28 במאי 1980 5 באוגוסט 1981
8   אריאל שרון

(1928-2014)

ה' באב ה'תשמ"א א' באדר ה'תשמ"ג 5 באוגוסט 1981 14 בפברואר 1983 התשע עשרה
9   משה ארנס

(1925-2019)

א' באדר ה'תשמ"ג ט"ז באלול ה'תשמ"ד 14 בפברואר 1983 13 בספטמבר 1984
העשרים
10   יצחק רבין

(1922-1995)

המערך השני

העבודה

ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ח באדר ה'תש"ן 13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990 העשרים ואחת
העשרים ושתיים
העשרים ושלוש
מילוי מקום על ידי ראש הממשלה יצחק שמיר
(9)   משה ארנס

(1925-2019)

הליכוד י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 העשרים וארבע
(10)   ראש הממשלה

יצחק רבין

(1922-1995)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב י"ב בחשוון ה'תשנ"ו

נרצח בכהונתו

13 ביולי 1992 4 בנובמבר 1995

נרצח בכהונתו

העשרים וחמש
(5)   ראש הממשלה

שמעון פרס

(1923-2016)

י"ב בחשוון ה'תשנ"ו א' בתמוז ה'תשנ"ו 4 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996
העשרים ושש
11   יצחק מרדכי

(1944-)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
א' בתמוז ה'תשנ"ו ח' בשבט ה'תשנ"ט

הודח על ידי רה"מ

18 ביוני 1996 25 בינואר 1999

הודח על ידי רה"מ

העשרים ושבע
(9)   משה ארנס

(1925-2019)

הליכוד-צומת
הליכוד, לא ח"כ
ח' בשבט ה'תשנ"ט כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 25 בינואר 1999 6 ביולי 1999
12   ראש הממשלה

אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
14   בנימין בן אליעזר

(1936-2016)

העבודה-מימד
העבודה
י"ב באדר ה'תשס"א כ"ז בחשוון ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 העשרים ותשע
15   שאול מופז

(1948-)

הליכוד כ"ט בחשוון ה'תשס"ג ו' באייר ה'תשס"ו 4 בנובמבר 2002 4 במאי 2006
השלושים
קדימה
16   עמיר פרץ

(1952-)

העבודה-מימד
העבודה
ו' באייר ה'תשס"ו ב' בתמוז ה'תשס"ז 4 במאי 2006 18 ביוני 2007 השלושים ואחת
(12)   אהוד ברק

(1942-)

העבודה

לא ח"כ

ב' בתמוז ה'תשס"ז ז' בניסן ה'תשע"ג 18 ביוני 2007 18 במרץ 2013
העבודה השלושים ושתיים
העצמאות
17   משה יעלון

(1950-)

הליכוד-ישראל ביתנו
הליכוד
ז' בניסן ה'תשע"ג י"ד באייר ה'תשע"ו 18 במרץ 2013 22 במאי 2016 השלושים ושלוש
הליכוד
השלושים וארבע
18   אביגדור ליברמן

(1958-)

ישראל ביתנו כ"ב באייר ה'תשע"ו י' בכסלו ה'תשע"ט 30 במאי 2016 18 בנובמבר 2018
19   ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד י' בכסלו ה'תשע"ט י"ד בחשוון ה'תש"ף 18 בנובמבר 2018 12 בנובמבר 2019
20   נפתלי בנט

(1972-)

הימין החדש י"ד בחשוון ה'תש"ף כ"ג באייר ה'תש"ף 12 בנובמבר 2019 17 במאי 2020
ימינה
הימין החדש
21   בני גנץ

(1959-)

כחול לבן

חוסן לישראל

כ"ג באייר ה'תש"ף ה' בטבת ה'תשפ"ג 17 במאי 2020 29 בדצמבר 2022 השלושים וחמש
השלושים ושש
22   יואב גלנט

(1958-)

הליכוד ה' בטבת ה'תשפ"ג מכהן 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

שרים נוספים במשרד הביטחוןעריכה

דיוקן שם
(תקופת חיים)
סיעה יחד עם השר תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
  מיכאל ביטון

(1970–)

כחול לבן
חוסן לישראל
בני גנץ כ"ג באייר ה'תש"ף ד' בתמוז ה'תשפ"א 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 השלושים וחמש
  בצלאל סמוטריץ'

(1980-)

הציונות הדתית יואב גלנט ה' בטבת ה'תשפ"ג מכהן 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

סגני שרים במשרד הביטחוןעריכה

דיוקן שם
(תקופת חיים)
סיעה סגן לשר תחילת כהונה סוף כהונה ממשלה
  שמעון פרס

(1923–2016)

מפא"י דוד בן-גוריון 21 בדצמבר 1959 25 במאי 1965 ממשלת ישראל התשיעית
ממשלת ישראל העשירית
לוי אשכול ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
המערך
מפא"י
  צבי דינשטיין

(1926–2012)

17 בינואר 1966 5 ביוני 1967 ממשלת ישראל השלוש עשרה
משה דיין
  מרדכי צפורי

(1924–2017)

הליכוד
חרות
עזר ויצמן 28 ביוני 1977 10 באוקטובר 1983 ממשלת ישראל השמונה עשרה
מנחם בגין
אריאל שרון ממשלת ישראל התשע עשרה
מנחם בגין
משה ארנס
  מיכאל דקל

(1920–1994)

יצחק רבין 3 בדצמבר 1985 22 בדצמבר 1988 ממשלת ישראל העשרים ואחת
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
הליכוד
  עובדיה עלי

(1945–)

משה ארנס 8 ביולי 1991 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
  מרדכי גור

(1930–1995)

העבודה יצחק רבין 4 באוגוסט 1992 16 ביולי 1995 ממשלת ישראל העשרים וחמש
  אורי אור

(1939–)

שמעון פרס 27 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 ממשלת ישראל העשרים ושש
  סילבן שלום

(1958–)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
יצחק מרדכי 9 ביולי 1997 13 ביולי 1998 ממשלת ישראל העשרים ושבע
  אפרים סנה

(1944–)

ישראל אחת
העבודה
אהוד ברק 5 באוגוסט 1999 7 במרץ 2001 ממשלת ישראל העשרים ושמונה
  דליה רבין

(1950–)

דרך חדשה בנימין בן אליעזר 7 במרץ 2001 1 באוגוסט 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
עבודה-מימד
העבודה
  ויצמן שירי

(1956–)

12 באוגוסט 2002 2 בנובמבר 2002
  זאב בוים

(1943–2011)

הליכוד שאול מופז 5 במרץ 2003 18 בינואר 2006 ממשלת ישראל השלושים
קדימה
  אפרים סנה

(1944–)

עבודה-מימד
העבודה
עמיר פרץ 30 באוקטובר 2006 17 ביוני 2007 ממשלת ישראל השלושים ואחת
  מתן וילנאי

(1944–)

אהוד ברק 2 ביולי 2007 19 בינואר 2011
העבודה
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
  דני דנון

(1971–)

הליכוד - ישראל ביתנו
הליכוד
משה יעלון 19 במרץ 2013 16 ביולי 2014 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
הליכוד
  אלי בן-דהן

(1954–)

הבית היהודי 19 במאי 2015 22 במאי 2016[14] ממשלת ישראל השלושים וארבע
אביגדור ליברמן 30 במאי 2016 3 באוקטובר 2019
בנימין נתניהו
הליכוד
אח"י
אח"י
  אבי דיכטר

(1952–)

הליכוד 28 באוקטובר 2019 17 במאי 2020
נפתלי בנט
  אלון שוסטר

(1957–)

כחול לבן בני גנץ 28 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 ממשלת ישראל השלושים ושש

מנכ"לי משרד הביטחוןעריכה

מספר דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה הערה
1   לוי אשכול 1948
2   אליעזר פרי (פרלסון) 1948 1949
3   פנחס ספיר 1949 1951
4   זאב שינד 1951 1952
5   שמעון פרס 1952 1959 כיהן כממלא מקום בשנה הראשונה (1952–1953)
6   אשר בן נתן 1959 1965 כיהן כממלא מקום לשנה (1959–1960)
7   משה קשתי 1965 1970
8   ישעיהו לביא 1970 1972
9   יצחק עירוני 1972 1975
10   פנחס זוסמן 1975 1978
11   יוסף מעין 1978 1981
12   אברהם בן יוסף 1981 1982
13   אהרון בית הלחמי 1982 1983
14   מנחם מרון 1983 1986
15   דוד עברי 1986 1996
16   אילן בירן 1996 1999
17   עמוס ירון 1999 2005
18   יעקב תורן 2005 2006
19   גבי אשכנזי 2006 2007
מ"מ   יחיאל חורב פברואר 2007 מאי 2007 שימש כממלא מקום לאחר שגבי אשכנזי הפך לרמטכ"ל, ועד כניסתו של פנחס בוכריס לתפקיד.
20   פנחס בוכריס 2007 2010
21   אודי שני 2010 2013
22   דן הראל אוגוסט 2013 מאי 2016
23   אודי אדם מאי 2016 מאי 2020
24   אמיר אשל מאי 2020 מכהן
25   אייל זמיר

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עיקרי תקציב המדינה ל-2019
  2. ^ האגף לייצוא ביטחוני (סיבט), באתר משרד הביטחון
  3. ^ אתר אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני, באתר משרד הביטחון
  4. ^ הערכה: משרד הביטחון מבקש 11 מיליארד ש״ח לאמ״מ ולמוסד, IsraelDefense
  5. ^ אגף התקציבים באתר משרד הביטחון
  6. ^ אגף הכספים באתר משרד הביטחון
  7. ^ עמי רוחקס דומבה, ראשי אגפים חדשים במשרד הביטחון, ישראל דיפנס, 2 בפברואר 2017
  8. ^ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  9. ^ דוד וינברג, ‏"הסיוע לישראל מסייע לארה"ב", השילוח 13, פברואר 2019
  10. ^ תקציב משרד הביטחון, באתר משרד האוצר
  11. ^ מתוך הרצאה של ירון זליכה ב-"מגש הכסף" פרק 2, הוט, יוטיוב
  12. ^ mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/.../MainBudgetFull_2013_2014.doc
  13. ^ 1 2 הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת 2019, באתר משרד האוצר
  14. ^ כהונתו הופסקה עם עזיבתו של יעלון אך הומשכה לאחר כניסתו של ליברמן