פתיחת התפריט הראשי

משרד הביטחון

הגוף הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל
(הופנה מהדף שר הביטחון)

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב השני בגודלו בישראל, אחרי משרד החינוך[2]. מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

משרד הביטחון
לוגו המשרד
Kirya 19122009.JPG
בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
מידע כללי
הקמה 1948
מנכ"ל/ית אודי אדם
ממשלה ישראלישראל ממשלת ישראל
שר/ה בנימין נתניהו
18 בנובמבר 2018
סגן שר אלי בן דהן
מטה מרכזי מגדל המטכ"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 70 מיליארד ש"ח (2017)[1]
http://www.mod.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

מערכת הביטחוןעריכה

 
דגלו הרשמי של שר הביטחון

מערכת הביטחון מורכבת משלושה אורגנים:

דרג מדיני -שר הביטחוןעריכה

שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון.

גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.

מערכת צבאית - צבא הגנה לישראלעריכה

צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל (המטכ"ל) ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.

מערכת אזרחיתעריכה

המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון: רפא"ל, תע"ש והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל.

שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

משרד הביטחון ואגפיועריכה

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

אגף התקציביםעריכה

אגף התקציבים (את"ק)[3] אחראי לתכנון, ניהול ובקרה של תקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשו היועץ הכספי לרמטכ"ל.

האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מול הכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מול משרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון.

אגף הכספיםעריכה

אגף הכספים (אכ"ס)[4] מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בארץ ובחו"ל. האגף הוקם בשנת 1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גם חשב משרד הביטחון.

בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.

מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)עריכה

מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בארץ ובחו"ל, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת 1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים של צה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון.[5]

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)עריכה

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסיםראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, בניהול תביעות וביטוח במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.

תפקידי האגף

  • רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
  • ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו .
  • ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
  • פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
  • ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
  • מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
  • מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
  • ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
  • מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

יחידות סמך ותאגידים ממשלתייםעריכה

תחת אחריות המשרד ומשרד האוצר פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך

בנייןעריכה

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאיכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון[6].

תקציב משרד הביטחוןעריכה

הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן, בין היתר, פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה. עקב כך שיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארה״ב. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר[7]

לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:

מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיו"ב.

התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.

פעילות שוטפת ובטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הבטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.

בקרה תקציביתעריכה

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.[8]

הרכב תקציב משרד הביטחוןעריכה

על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות[9].

להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארה"ב המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארה"ב, היקף הסיוע לשנים 2028-2019 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארה"ב. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.

חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח[9]

שר הביטחוןעריכה

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מינהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מתוקף תפקידו.

ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון הנוכחי הוא בנימין נתניהו.

שרי הביטחוןעריכה

שרי הביטחון בממשלות ישראל
מס. דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה
תאריך עברי תאריך לועזי
1   דוד בן-גוריון

רה"מ ושר הביטחון
(1886–1973)

מפא"י ה' באייר ה'תש"ח כ"ב בשבט ה'תשי"ד 14 במאי 1948 26 בינואר 1954
2   פנחס לבון

(1904–1976)

מפא"י כ"ב בשבט ה'תשי"ד כ"ט בשבט ה'תשט"ו 26 בינואר 1954 21 בפברואר 1955
(1)   דוד בן-גוריון

רה"מ ושר הביטחון
(1886–1973)

מפא"י כ"ט בשבט ה'תשט"ו ד' בתמוז ה'תשכ"ג 21 בפברואר 1955 26 ביוני 1963
3   לוי אשכול

רה"מ ושר הביטחון
(1895–1969)

מפא"י ד' בתמוז ה'תשכ"ג כ"ג באייר ה'תשכ"ז 26 ביוני 1963 2 ביוני 1967
4   משה דיין

(1915–1981)

רפ"י כ"ג באייר ה'תשכ"ז י"ג בסיוון ה'תשל"ד 2 ביוני 1967 3 ביוני 1974
5   שמעון פרס

(1923–2016)

המערך
העבודה
י"ג בסיוון ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977
6   עזר ויצמן

(1924–2005)

הליכוד ד' בתמוז ה'תשל"ז י"א בסיוון ה'תש"ם 20 ביוני 1977 26 במאי 1980
7   מנחם בגין

רה"מ ושר הביטחון
(1913–1992)

הליכוד י"א בסיוון ה'תש"ם ה' באב ה'תשמ"א 26 במאי 1980 5 באוגוסט 1981
8   אריאל שרון

(1928–2014)

הליכוד ה' באב ה'תשמ"א א' באדר ה'תשמ"ג 5 באוגוסט 1981 14 בפברואר 1983
(7)   מנחם בגין

רה"מ ושר הביטחון
(1913–1992)

הליכוד א' באדר ה'תשמ"ג י' באדר ה'תשמ"ג 14 בפברואר 1983 23 בפברואר 1983
9   משה ארנס

(1925–2019)

הליכוד י' באדר ה'תשמ"ג ט"ז באלול ה'תשמ"ד 23 בפברואר 1983 13 בספטמבר 1984
10   יצחק רבין

(1922–1995)

המערך
העבודה
ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ח באדר ה'תש"ן 13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990
11   יצחק שמיר

רה"מ ושר הביטחון
(1915–2012)

הליכוד י"ח באדר ה'תש"ן י"ח בסיוון ה'תש"ן 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990
(9)   משה ארנס

(1925–2019)

הליכוד י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992
(10)   יצחק רבין

רה"מ ושר הביטחון
(1922–1995)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב י"ב בחשוון ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 4 בנובמבר 1995
(5)   שמעון פרס

רה"מ ושר הביטחון
(1923–2016)

העבודה י"ב בחשוון ה'תשנ"ו א' בתמוז ה'תשנ"ו 4 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996
12   יצחק מרדכי

(1944–)

הליכוד א' בתמוז ה'תשנ"ו ח' בשבט ה'תשנ"ט 18 ביוני 1996 25 בינואר 1999
(9)   משה ארנס

(1925–2019)

הליכוד י' בשבט ה'תשנ"ט כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 27 בינואר 1999 6 ביולי 1999
13   אהוד ברק

רה"מ ושר הביטחון
(1942–)

ישראל אחת
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001
14   בנימין בן אליעזר

(1936–2016)

ישראל אחת
העבודה-מימד
י"ב באדר ה'תשס"א כ"ז בחשוון ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002
15   שאול מופז

(1948–)

הליכוד כ"ט בחשוון ה'תשס"ג ו' באייר ה'תשס"ו 4 בנובמבר 2002 4 במאי 2006
16   עמיר פרץ

(1952–)

העבודה-מימד ו' באייר ה'תשס"ו ב' בתמוז ה'תשס"ז 4 במאי 2006 18 ביוני 2007
(13)   אהוד ברק

(1942–)

עצמאות ב' בתמוז ה'תשס"ז ז' בניסן ה'תשע"ג 18 ביוני 2007 18 במרץ 2013
17   משה יעלון

(1950–)

הליכוד ז' בניסן ה'תשע"ג י"ד באייר ה'תשע"ו 18 במרץ 2013 22 במאי 2016
מ״מ   בנימין נתניהו

רה"מ וממלא מקום שר הביטחון
(1949–)

הליכוד י"ד באייר ה'תשע"ו כ"ב באייר ה'תשע"ו 22 במאי 2016 30 במאי 2016
18   אביגדור ליברמן

(1958–)

ישראל ביתנו כ"ב באייר ה'תשע"ו י' בכסלו ה'תשע"ט 30 במאי 2016 18 בנובמבר 2018
19   בנימין נתניהו

רה"מ ושר הביטחון
(1949–)

הליכוד י' בכסלו ה'תשע"ט מכהן 18 בנובמבר 2018 מכהן

סגני שר הביטחוןעריכה

דיוקן סגן שר הביטחון סיעה תחילת כהונה סוף כהונה
  שמעון פרס המערך 1959 1965
  צבי דינשטיין המערך 1966 1967
  מרדכי צפורי הליכוד 1977 1983
  מיכאל דקל הליכוד 1985 1988
  עובדיה עלי הליכוד 1991 1992
  מרדכי גור העבודה 1992 1995
  אורי אור העבודה 1995 1996
  סילבן שלום הליכוד 1997 1999
  אפרים סנה ישראל אחת 1999 2001
  דליה רבין-פילוסוף עבודה-מימד 2001 2002
  ויצמן שירי ישראל אחת 2002 2002
  זאב בוים הליכוד, קדימה 2003 2006
  אפרים סנה העבודה 2006 2007
  מתן וילנאי העבודה, מפלגת העצמאות 2007 2011
  דני דנון הליכוד 2013 2014
  אלי בן דהן הבית היהודי 2015 מכהן

מנכ"לי משרד הביטחוןעריכה

מספר דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה הערה
1   לוי אשכול 1948
2   אליעזר פרי (פרלסון) 1948 1949
3   פנחס ספיר 1949 1951
4   זאב שינד 1951 1952
5   שמעון פרס 1952 1959 כיהן כממלא מקום בשנה הראשונה (1952-1953)
6   אשר בן נתן 1959 1965 כיהן כממלא מקום לשנה (1960-1959)
7   משה קשתי 1965 1970
8   ישעיהו לביא 1970 1972
9   יצחק עירוני 1972 1975
10   פנחס זוסמן 1975 1978
11   יוסף מעין 1978 1981
12     אברהם בן יוסף 1981 1982
13   אהרון בית הלחמי 1982 1983
14   מנחם מרון 1983 1986
15   דוד עברי 1986 1996
16   אילן בירן 1996 1999
17   עמוס ירון 1999 2005
18   יעקב תורן 2005 2006
19   גבי אשכנזי 2006 2007
20   פנחס בוכריס 2007 2010
21   אודי שני 2010 2013
22   דן הראל אוגוסט 2013 מאי 2016
23   אודי אדם מאי 2016 מכהן

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מוטי בסוק, תקציב הביטחון ב-2017: 70 מיליארד שקל לפחות, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2016
  2. ^ הסדנא לידע ציבורי, מפתח התקציב, next.obudget.org
  3. ^ אגף התקציבים באתר משרד הביטחון
  4. ^ אגף הכספים באתר משרד הביטחון
  5. ^ עמי רוחקס דומבה, ראשי אגפים חדשים במשרד הביטחון, ישראל דיפנס, 2 בפברואר 2017
  6. ^ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  7. ^ תקציב משרד הביטחון, משרד האוצר
  8. ^ mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/.../MainBudgetFull_2013_2014.doc
  9. ^ 9.0 9.1 הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת 2019, משרד האוצר