לאחר מלחמת העולם הראשונה נקבע תקנון התנהלותה של הקונסיסטוריה, וב-1927 לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרדי הממשלה הבולגרית הוא אושר, אך רק באופן זמני, על ידי שר הדתות הבולגרי. הקונסיסטוריה פעלה להרחבת מערכת החינוך היהודית, טיפלה בסוגיית מינוי רב ראשי ובתי דין רבניים ונלחמה נגד תופעות אנטישמיות בממלכה הבולגרית. מאבק זה התגבר החל מאמצע שנות ה-30, עת התקרבה בולגריה לגרמניה הנאצית, ושיאו התנהל נגד החלתו של החוק להגנת האומה. החוק אושר בפרלמנט, ובהמשך, עם הקמתו של הקומיסריון לענייני יהודים בראשות אלכסנדר בלב, הוכפפה הקונסיסטוריה אליו ובאופן רשמי פעילותה כמעט ושותקה.
חברי המפלגה הקומוניסטית מקרב בני הקהילות היהודיות השתלטו בכוחניות על מוסדות הקונסיסטוריה ומינו חברים מטעמם להנהגתה. בהמשך, שותפו בקונסיסטוריה באופן מוגבל גם נציגי התנועות הציוניות. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מרבית יהודי בולגריה ארצה, והשלטון הקומוניסטי הגביל בהדרגה את פעילות הקונסיסטוריה לנושאי דת ותרבות, עד ביטולו המוחלט של מוסד הקונסיסטוריה ב-1959.
טטרדרכמה גבלית ממטבעות אלכסנדר הגדול, המציגה את ראשו של הרקלס, עוטה את עור האריה מנמאה
טטרדרכמהגבלית ממטבעות אלכסנדר הגדול, המציגה את ראשו של הרקלס, עוטה את עור האריה מנמאה. עד כיבושי אלכסנדר, היה החוף הפיניקי (ובתוכו העיר גבל) חלק חשוב באימפריה הפרסית, וסיפק לה את שירותי הצי. כשהגיע אלכסנדר לצור בשנת 332 לפסה"נ, דרש להיכנס אליה כדי להקריב קרבן במקדש מלקרת, הוא הרקלס הפיניקי, משום שאלכסנדר נחשב צאצא להרקלס (מאותה סיבה הופיע הרקלס על מטבעותיו). משסירבו הצורים להכניסו, הטיל על צור מצור, ובמהלכו הצטרף אליו עינאל מלך גבל.
.jpg)