משתמש:Uv1234/דלילה (טיל)
דלילה הוא טיל אוויר-קרקע מונחה-אלקטרואופטית ארוך-טווח (טיל שיוט), המפותח על-ידי התעשייה הצבאית ("תעש") הישראלית.
גרסאות עריכה
דלילה הוא שמה של משפחת טילים מתוצרת התעשייה האווירית. מקורם בפיתוח כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) ששימש כמטרה אווירית, והם התפתחו לכדי אמצעי-תקיפה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 בעקבות סירובה של ארצות הברית לספק לישראל טילי-שיוט מדגם טומהוק. הגרסאות השונות הן:
- כטב"ם דלילה נגד קרינה הוא אמצעי משוגר מהאוויר (טיל אוויר-קרקע — טק"א), שתוכנן על-בסיס ה-BQM-74 צ'אקר האמריקאי, שהוא כטב"ם המשמש כמטרה אווירית (בעיקר לצורכי אימון). האמצעי נכנס לשירות במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20, במטרה למצוא מכ"מי נ"מ קורנים ולפגוע בהם (על-מנת לאפשר מעבר למטוסי תקיפה).
- דלילה 1 היא טיל שיוט המשוגר מהאוויר, המצויד במנוע טורבו סילון המאפשר לו לתמרן ולשוטט באוויר על-מנת לתקוף מטרות נעות או מוסוות (בעיקר סוללות טק"א). טווח הטיל הוא כ-150 ק"מ, והוא מסוגל לתקוף מטרות יבשתיות וימיות כאחד.
- דלילה 2 היא גרסה משודרגת של טיל הדלילה, והוא מפותח על-ידי ישראל בסיוע סין [דרוש מקור]. הטיל מצויד במנוע "סורק 4" מתוצרת מנועי בית שמש, המאפשר לטיל להגיע לטווח ארוך יותר בעודו נושא רש"ק כבד יותר.
- דלילה GL היא גרסה משוגרת מהקרקע (Ground Launched) של טיל הדלילה, בעל טווח של כ-250 ק"מ. לצורך כך, הטיל צויד במנוע האצה (booster) המונע בדלק מוצק.
- דלילה SL היא גרסה משוגרת מהים (Ship Launched) של טיל הדלילה. ככל הנראה, הטיל הותאם במיוחד על-מנת לשגרו מספינות טילים (סטי"ל) ואף מצוללות.
תכונות ויכולות עריכה
על טיל הדלילה ניתן להרכיב מגוון ראשי קרב (רש"ק), ועקרונית ניתן לשגרו מכל מטוס, מסוק או פלטפורמה קרקעית בשל מימדיו הקטנים (יחסית לטיל הטומהוק, למשל). בכך הטיל משמש למעשה כמערכת תקיפה-מנגד (Stand-Off) מודולרית, המאפשרת התאמתה למגוון רב של משימות תקיפה.
בעודו מצויד במערכת טייס אוטומטי ומערכת ניווט משולבת (ניווט אינרציאלי ומערכת ניווט לווינית), טיל הדלילה מסוגל לתקוף מטרות באופן אוטונומי לאחר תכנון הטיסה המתבצע טרם השיגור. קו תקשורת אלחוטי בין הטיל למפעיל מאפשר את חקירת המטרה בעת מעוף הטיל ושינויה בעת הצורך (על בסיס תצפית אלקטרואופטית או אינפרא אדום. הגלאים מאפשרים זיהוי מטרות עד לטווח של כ-16 ק"מ, ולאחר זיהויים "נועל" את ראש הביות (רב"ת) של הטיל, כך שמתאפשרת גם פגיעה במטרות נעות (בניסויים נפגעו מטרות שנעו במהירות של כ-50 קמ"ש).
מנוע הטורבו סילון מתוצרת מנועי בית שמש מאפשר לטיל להגיע למאך 0.9 (כ-1100 קמ"ש) ולרום-שיוט מקסימלי של כ-30,000 רגל. ראש קרבי בעל כ-30 ק"ג חומר נפץ מאפשר לטיל הדלילה לפגוע ולהשמיד את מרבית המטרות הקרקעיות (כולל רכב קרבי משוריין), ורש"קים בעלי חדירות גבוהה אף יותר מצויים בפיתוח.
שימוש מבצעי עריכה
בחיל האוויר הישראלי מכונה טיל הדלילה "חנית" [1], והוא הותאם לשיגור ממטוסי F-16 וF-4 פנטום.
דווח כי השימוש המבצעי הראשון בטיל זה נעשה במהלך מלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006), עת שוגר ממטוס F-16D של חיל האוויר.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- דלילה באתר התעשייה הצבאית ("תעש")
- Delilah Precision Surface Attack Weapon, מגזין מקוון באתר Defense-Update.com (גליון 2, 2005)
- Israel develops own cruise missile: report, באתר החדשות CBC-News (9 ביוני 2004)
- Delilah offered as a land-attack cruise missile (פרסום מקורי ב-Jane's Missiles and Rockets), (21 ביולי 2004)
- Delilah AL and Delilah HL, סקירה מאת Jane's Information Group, באתר Jane's (1 באוגוסט 2008)