משתמש:Yoav.Amikam/טיוטה

NK

- רצפטורים שונים והיפותזת הMISSING SELF

- היסטוריה של תאי NK ו-ILC

- פנומברה?

אנטומיה של צינור המרה

צינור המרה נוצר מאיחוד של צינור הכבד המשותף (באנגלית Common Hepatic Duct) וצינור כיס המרה (באנגלית Cystic Duct). בסופו מתנקז צינור המרה אל חלקו השני של מקטע המעי הדק הנקרא תריסריון. בנקודה בה הוא מתנקז אל התריסריון מתאחד צינור המרה עם צינור הלבלב הראשי על שם וירסונג (באנגלית Main Pancreatic Duct). המבנה העגול שדרכו מתחבר צינור המרה אל התריסריון נקרא האמפולה על שם ואטר (באנגלית Ampulla of Vater). בנקודה זו נעטף צינור המרה בשריר הנקרא Sphincter ductus choledochi. צינור הלבלב הראשי עטוף בעצמו בשריר, ואיחוד שני השרירים העוטפים בנקודה זו יוצר את הסוגר על שם אודי (באנגלית Sphincter of Oddi). הבליטה שמבנה זה יוצר בתוך חלל התריסריון נקראית הפטמה הראשית של התריסריון על שם ואטר (באנגלית Major Duodenal Papilla of Vater).

אורכו של צינור המרה נע בין 5 ל-15 סנטימטרים וקוטרו כ-5 מילימטרים באדם בוגר, כתלות בנקודה שבה צינור הכבד המשותף וצינור כיס המרה מפסיקים לנוע בנפרד ומתאחדים.

אספקת הדם העורקית לצינור המרה מתבססת על עורק כיס המרה (באנגלית Cystic Artery) בתחילתו, על עורק הכבד הימני (באנגלית Right Hepatic Artery) במרכזו, ועל עורק הלבלב והתריסריון העליון האחורי (באנגלית Posterior Superior Pancreaticoduodenal Artery) ועורק הקיבה והתריסריון (באנגלית Gastroduodenal Artery) בחלקו הסופי.

ניקוז הדם הורידי של צינור המרה מתבסס בחלקו הראשון של הצינור על ורידים קטנים הנכנסים לכבד, ובחלקו הסופי על וריד הלבלב והתריסריון העליון האחורי (באנגלית Posterior Superior Pancreaticoduodenal Vein) המתנקז אל וריד שער הכבד (באנגלית Portal Vein).

הניקוז הלימפתי של צינור המרה מגוון ומתבסס על קשרי לימפה של כיס המרה, של הפדר (באנגלית Omentum) ושל הכבד.

פיזיולוגיה ותפקוד של צינור המרה

נוזל המרה מסייע לפירוק ועיכול שומנים וחומרים נוספים כגון קפאין וכלורופיל הנמצאים במזוננו, ולסתירת חומציות מיצי הקיבה בזכות היותו בסיסי. נוזל המרה מיוצר על ידי תאי הכבד ומופרש מהם אל צינורות המרה התוך-כבדיים, ומשם בצינורות בעלי קוטר הולך וגדל המתנקזים אל צינור המרה. צינור המרה מעביר נוזל זה אל חלקו השני של התריסריון, המהווה את אחד מחלקיו הראשונים של המעי הדק, וכך מסייע בעיכול מזון.

הסוגר על שם אודי חוסם את נקודת היציאה של צינור המרה אל התריסריון, וכך מונע מעבר רציף של נוזלי מרה אל המעי. כאשר נתקלים נוזלי המרה במחסום זה נוצר זרם נוזל אחורנית חזרה לכיוון תחילתו של צינור המרה. בתחילתו של צינור המרה נוזלי המרה נפגשים עם זרם נוזלי המרה המופרשים מהכבד דרך צינור הכבד המשותף ועם צינור כיס המרה שאינו מכיל זרם חזק. בצומת זרמים זה נעים הנוזלים דרך צינור כיס המרה אל כיס המרה, ושם הם נאגרים. לאחר אכילה, סימנים עצביים והורמונליים מרפים את השרירים היוצרים את הסוגר על שם אודי ופותחים אותו, ובמקביל מכווצים את כיס המרה. תהליכים אלו מובילים להפרשת נוזלי המרה אל התריסריון. מגוון סימנים מבקרים תהליך זה, כגון ההורמונים כולציסטוקינין (באנגלית Cholecysokinin), סקרטין (באנגלית Secretin), גסטרין (באנגלית Gastrin), מוטילין (באנגלית Motilin) וסומטוסטטין (באנגלית Somatostatin), וכגון עצבים השייכים למערכת העצבים הפארא-סימפטטית ובעיקר העצב התועה (באנגלית Vagus Nerve).

פתולוגיה ומחלות צינור המרה

צינור המרה עלול להיחסם על ידי אבני מרה, גידולים או צלקות לאחר פציעות של הצינור. חוסר ההפרשה של נוזל המרה גורם להצטברותו ולמעבר של הרכיב העיקרי בו, בילירובין, אל הדם. עקב צבעו של הבילירובין הצטברותו בדם גורמת לצהבת בה ניתן להבחין בעיניו ועורו של האדם הסובל מחסימת צינור המרה. הצטברות הבילירובין מובילה גם לגרד בעורו של האדם, ובמצבי קיצון גם לצבע כהה יותר של השתן וצבע חיוור של הצואה.

הדרכים העיקריות להתבונן בדרכי המרה לשם אבחון בעיות בהן הם אנדוסקופיה של דרכי המרה והלבלב (באנגלית Endoscopic retrograde cholangiopancreatography או ERCP), בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (באנגלית Computed Tomography או CT), או סוג מיוחד של בדיקת דימות תהודה מגנטית (באנגלית Magnetic Resoance Imaging או MRI) בשם Magnetic Resonance Cholangiopancreatography (MRCP).

קריאה נוספת

• אנטומיה של כיס המרה ודרכי המרה באתר ויקירפואה
• Moore, Keith (2013), Clinically Oriented Anatomy, 7th edition, Lippincott Williams & Wilkins, ISBN 978-1451119459