המשך המחאה עריכה

 
"מחאת הגשרים". בכ-300 גשרים וצמתים מפגינים מניפים דגלי ישראל ודגלים שחורים. מחלף אליקים

ההמחאה המשיכה להתנהל ללא מנהיגים, אך עם מספר קבוצות מרכזיות ופעילים מרכזיים, תוך שיתוף פעולה ביניהם, כגון: אמיר השכל ממחאת היחידים;[1] אנשי קבוצת Crime Minister; אנשי מחאת "המצור על בלפור"; אנשי קבוצת "הדגלים השחורים"; עורך דין גונן בן יצחק שליווה את המחאות מבחינה משפטית, רועי פלג - ממובילי מחאת הצוללות וכלי השייט, הבעלבתים - קבוצה של שחקנים ואמנים צעירים (נקראו גם "הבנדנות הוורודות"); תנועת "הדמוקרטים" בראשותה של לימור מויאל[2], והעיתונאית העצמאית אור-לי ברלב שעסקה בסיקור המחאה ברשתות החברתיות.[3] בתחילה אפיינו את המחאות דגלים שחורים שהונפו יחד עם דגלי ישראל, אולם בהמשך השתלט הצבע הוורוד שהיה סמלה של קבוצת "הבעלבתים".

ההפגנות המשיכו להתנהל בערים שונות ובהן גם בתל אביב ובקיסריה. באחת ההפגנות שהתקיימה בירושלים ופוזרה על ידי המשטרה תוך שימוש במכתזיות, צולם מפגין כורע ברך כשהוא מחזיק את דגל ישראל בידו בזמן שזרם מים ממכתזית של המשטרה פוגע בו. התמונה פורסמה בכל העולם והפכה לאחד הסמלים של המחאה.[4] ב-29 באוגוסט התקיימה אחת ההפגנות הגדולות במחאה בה לקחו חלק למעלה מ-15 אלף איש.[5]

 
הסמליל "לֵך."

סמליל של המילה "לך" שיצר רוני דונביץ' זכה לתפוצה רחבה ברשתות החברתיות והפך ויראלי לאחר שמשתמשים רבים הוסיפו אותו לתמונת הפרופיל שלהם בפייסבוק. הסמליל הורכב מהאות למ"ד מתנפנפת הדומה לזו שבסמליל מפלגת הליכוד, והוא נועד לשמש כפנייה מתריסה כלפי נתניהו שיעזוב את תפקידו.[6]

  1. ^ בהמשך שונה השם של ההתאגרנות ל-"מחאת היחידים - אין מצב"
  2. ^ תמכה במחאה בעיקר בנושא הרשתות החברתיות
  3. ^ הצגה של אישה אחת: למה כולם צופים בערוץ אור-לי ברלב?
  4. ^ גלעד כהן, "רציתי להפיץ מסר שאנחנו לא במלחמת אחים", באתר ynet, 20 ביולי 2020
  5. ^ מאיה הורודניצ'אנו, יניר יגנה, יואב איתיאל, שלומי גבאי ולירן לוי‏, 16 מפגינים נעצרו במהלך ההפגנה בבלפור: "אין דבר שיכול לעצור מהפכה", באתר וואלה!‏, 29 באוגוסט 2020
  6. ^   כך נוצרה והפכה לוויראלית הסיסמה "לֵך.", באתר הארץ, 6 באוקטובר 2020