פתיחת התפריט הראשי

מתקן התפלה אילת (או "אתר סבחה") הוא מפעל התפלת מים המסחרי ראשון שהוקם בישראל. באתר פועלים שלושה מתקני התפלה, שניים מתפילים מי קידוחים מליחים והשלישי מתפיל את מי ים סוף. המים המותפלים מסופקים לעיר אילת.

מתקן התפלה אילת
אין תמונה חופשית
מאפיינים כלליים
שימוש התפלת מים
קואורדינטות 29°34′43.6″N 34°58′18.2″E / 29.578778°N 34.971722°E / 29.578778; 34.971722
מידע על ההקמה
תאריך התחלה 1965
מידע נוסף

תפוקה:
20 מלמ"ש מים מותפלים בשנה, מתוכם
3 מלמ"ש התפלת מי ים

17 מלמ"ש התפלת מים מליחים
מאפיינים תפעוליים
בעלים חברת מקורות

המתקן ממוקם כ-10 קילומטר צפונית לאילת, מול קיבוץ אילות.

רקעעריכה

העיר אילת סבלה ממחסור במקורות מים מקומיים מאז הקמתה. בנוסף, עקב הריחוק הרב ממרכז הארץ העיר לא חוברה למערכת המים הארצית[1], כך שעלה הצורך לפתח פתרונות מקומיים לאספקת מים. מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 מתקן התפלה אילת מספק את כל תצרוכת המים לעיר.

היסטוריהעריכה

אבן פינה למתקן התפלה הראשון באילת, שהוקם על פי שיטת אלכסנדר זרחין, הונחה במרץ 1961 באילת[2][3]. בתחילת 1964 הופעל המתקן באופן חלקי[4] ואז התברר שהמים שהוא מייצר יקרים והשיטה אינה כלכלית. זרחין טען שהסיבה לכך היא שלא בנו את המתקן על פי הוראותיו[5] ודרש חצי מיליון לירות למימוש מתקן בקנה מידה מסחרי שיוקם על פי הוראותיו[6]. ביוני 1964 הוחל בהזרמת מים מהמתקן של זרחין לתושבי אילת[7]. המתקן באילת פעל במשך כשלוש שנים אך נסגר בגלל חוסר הצדקה כלכלית להפעלתו[8]. במקום מתקן זרחין נרכשו שני מתקנים, אחד בארצות הברית ב-1965 והשני מבריטניה שהחל לפעול ב-1971[9]. מתקן שלישי, הפועל בשיטת זיקוק באידוי רב שלבי, נרכש מחברת הנדסת התפלה בשנת 1971 והחל לפעול באפריל 1974[10].

בשנת 1975, החלה חברת מקורות בהקמת מתקן להתפלת מי תהום מליחים בשיטת אוסמוזה הפוכה[9], ומאז 1997 עבר המתקן לעבוד באופן מלא בשיטה זו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה