פתיחת התפריט הראשי
מנחם קפליוק

מנחם קָפֶּלְיוּק (2 באוגוסט 190018 בספטמבר[1] 1988) היה עיתונאי, מזרחן, סופר ומתרגם ישראלי. תרגם את ספריו של עארף אל-עארף מערבית לעברית. עם שמות העט שלו: ק. מנחם, מ. קפיל, מ. אבי-רחל, מ. אבי-עודד, מ. אבו אמין, מקף, מ. פודולי, ועוד.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

קפליוק נולד בקיץ 1900 בקיטייגורוד-פודולסק שברוסיה, למלכה ואהרן מאיר קפליוק, שהיה מורה לעברית, תנ"ך ומדעי היהדות. בילדותו קיבל חינוך מסורתי בבית ספר עברי מודרני שייסדו ציוני המקום.

בראשית 1921 עזב את רוסיה, ועלה לארץ ישראל במרץ 1922 כחבר "החלוץ" כאשר הוא בתפקיד חבר המועצה לחלוצי רוסיה המטפלת בסידורם הארעי ועלייתם של העולים.

תחילה עבד כפועל בנין, בסלילת כבישים ובייבוש ביצות. וכן החל לעבוד במפעל חברת המלח בעתלית בתקופת הקמתו. בין השנים 19241925 היה חבר מועצת פועלי חיפה, ובין השנים 19261927 היה חבר מועצת פועלי עפולה.

קפליוק למד ערבית מדוברת בזכות עבודתו בנטיעות מטעם מחלקת הייעור של ממשלת המנדט ובסיורים שקיים בכפרים ערבים ובשבטי בדואים.

ב-1927 החל בפרסום רשימות מחיי הערבים בארץ בעיתון "דבר" ובין השנים 19281932 גם בעיתון הארץ, הרשימות תיארו את חיי הערבים ויחסם ליהודים. רבות מרשימותיו תורגמו ליידיש, אנגלית, גרמנית, פולנית, צרפתית, סרבית ושפות נוספות, וזכו לפרסום בארצות שונות.

ב-1930 בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, זכה לפרס של המכון למדעי המזרח על עבודתו "הערבים בספרות העברית החדשה" בעת שהתמחה בלשון וספרות ערבית ובמדעי האסלאם.

בין השנים 19381939 הרבה לפרסם מאמרים בתחום הספרות הערבית בירחון "מאזנים" וברבעון היידי "די גאָלדענע קייט" שהוציאה ההסתדרות הכללית בתל אביב. בשנת 1934 החל את דרכו כחבר מערכת בעיתון "דבר", במדור לעניינים ערביים ומוסלמיים.

בין השנים 19311932 פרסם מאמרים על נושאי ספרות ותרבות בעולם הערבי בעיתון היידי הניו יורקי "דער טאָג". וכן פרסם מונוגרפיות של סופרים ערביים מימי הביניים בקבצים ספרותיים שיצאו בשנות ה-40 על ידי אגודת הסופרים. בשנת 1942 כתב בעיתון "דבר לילדים" על נושאים אקטואליים ותולדות הערבים בתקופה הקדומה.

קפליוק לקח חלק בכתיבת הערכים בנושאים הערביים, הפרסיים והטורקיים באנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית בהוצאת מצפה, ובכתיבת ערכי האסלאם, הספרות הערבית ודברי ימי הערבים באנציקלופדיה הכללית של "יזרעאל". בין השנים 19431952 השתתף בשבועון "הפועל הצעיר", שבו תחילה סיכם את אופיו התרבותי של היישוב הערבי בארץ ישראל ולאחר מכן פרסם מאמרים פוליטיים על הנעשה בארצות ערב.

משנת 1934 הרצה בנושאים ערביים מטעם המרכז לתרבות של ההסתדרות. בין השנים 19491952 היה מרצה לעניינים מדיניים אקטואליים של מדינות ערב בקול ישראל. בין אוקטובר 1950 לאוגוסט 1951 ניהל את אחד המדורים המזרחיים של מחלקת החקר במשרד החוץ. בין 19581959 פרסם מאמרים ברבעון "המזרח החדש" הירושלמי.

קפליוק הרבה לתרגם ספרות ערבית. מתרגומיו הבולטים: "שבטי הבדואים במחוז באר שבע" ו"תולדות באר שבע ושבטיה" של עארף אל-עארף בהוצאת בוסתנאי. הוא פרסם סיפורים ב"גזית", ברבעון "אורלוגין" וב"מאסף" של אגודת הסופרים. בשנת 1957 זכה לשבח מיוחד בתחרות הפרסים הספרותיים של אקו"ם עבור סיפורו "פרשה בתל שמנים".[2] בשנת 1973 זכה במענק לסופרים מטעם קרן תל אביב לספרות ולאמנות.[3]

קפליוק נישא ליוכבד לבית ליפמנוביץ (נפטרה ב-2000[4]), שהייתה מזכירה בוועד המרכזי של ההסתדרות הרפואית בישראל. הזוג היו הורים לשלושה: העיתונאי והמזרחן אמנון קפליוק ממייסדי ארגון "בצלם"; במאי, ומפיק הסרטים עודד קפליוק, ורחל.

פרסומיועריכה

תרגומיועריכה

  • טהא חוסין, ימים; תרגם: מ’ קפליוק, תל אביב: אמנות ('ספריה לכל'), תרצ"ב.
  • אמין אלריחאני, מלכי ערב: רשמי מסע בארצות ערב; תרגם מערבית: מ’ קפליוק, תל אביב: אמנות ('ספריה לכל'), תרצ"ג.
  • עארף אל-עארף, שבטי הבדואים במחוז באר שבע; תרגם מערבית: מ. קפליוק, תל אביב: בוסתנאי, 1935.
  • עארף אל-עארף, תולדות באר שבע ושבטיה, תל אביב: חברת דפוס שושני, תרצ"ז 1937
  • תאופיק אל-חכים, יומנו של תובע בכפרי מצרים; ונלוו אליו מאמר על הפלח המצרי מאת איבנת אש שאטי; וסיפורים מאת מחמוד תימור; תרגם מערבית: מנחם קפליוק, תל אביב: עם עובד (ספרית לדור), תש"ה.
  • נגיב מחפוז, הגנב והכלבים : וסיפורים אחרים; עברית: מנחם קפליוק, מרחביה: ספרית פועלים, תש"ל.
  • השלום שלי: ציורים ושירים של ילדי ישראל; עצוב גרפי ועריכה: יעקב צים; ליקט את השירים: אוריאל אופק; ;תרגום שירים לעברית מערבית: מנחם קפליוק; מרוסית: דוידה קרול; מאנגלית: אהרן אמיר; מספרדית: נחום מגד, תל אביב: החברה האמריקאית ישראלית למו"לות וסונול ישראל ('ספרי סברה'), 1975.

לקריאה נוספתעריכה

  • חנה עמית-כוכבי, תרגומי ספרות ערבית לעברית: הרקע ההיסטורי-תרבותי שלהם, מאפייניהם ומעמדם בתרבות המטרה, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל אביב, 1999, עמודים 237–268 ועמ' 357

קישורים חיצונייםעריכה

מפרי עטו:

הערות שולייםעריכה