נאום המוקה הוא הכינוי שניתן להתבטאויות של מאמן מכבי תל אביב בכדורסל, פיני גרשון, בהרצאה שערך בנובמבר 2000,[1] אשר במהלכה שטח את משנתו על כדורסלנים שחומי עור. דבריו עוררו סערה, גררו תגובות נזעמות, וגרשון הואשם על ידי התקשורת בגזענות. בסמוך לאחר פרסום הפרשה, סיים גרשון את תפקידו בקבוצה.

הנאום עריכה

ב-6 בנובמבר 2000, הרצה מאמן מכבי תל אביב, פיני גרשון בפני פורום קציני צה"ל במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

במהלך ההרצאה אמר גרשון:

"גם בין השחורים יש צבעים: יש שחור כהה ויש מוקה. המוקה הם יותר חכמים. בדרך-כלל השחורים הכהים הם מהרחוב".

בתגובה לצחוק מהקהל, הדגיש גרשון:

"אני לא צוחק - אלה שטיפה יותר מעורבים, כמו אנדרו קנדי למשל, אתה רואה את המעמד שלו. את האישיות שלו. הוא בודק אותך והוא חכם. השחורים האחרים הם באמת טמבלים. מה שתגיד להם הם כמו עבדים. תגיד להם לעשות ככה. הם יעשו ככה".

דבר הנאום פורסם בכלי התקשורת ב-1 ביולי 2001, כחודשיים לאחר זכיית הקבוצה בגביע אירופה.[1]

תגובות והשלכות עריכה

הנאום עורר סערה וגרשון הואשם על ידי התקשורת בגזענות.[2] לאחר הפרסום הביע גרשון חרטה, והדגיש כי חלק מהדברים הוצאו מהקשרם, חלק אחר נאמר בבדיחות הדעת, אולם אם למרות זאת מישהו נפגע, הוא מבקש להתנצל. בנוסף, טען גרשון כי הכוונה הייתה לא השוואה בין צבעים, אלא בין אנשים.[1] מכבי תל אביב גינתה את הדברים. שחקן הקבוצה, אריאל מקדונלד, אמר בתגובה: "אני המום. זה לא משהו שציפיתי לשמוע מפיני. בכל מקרה, אם הוא אמר זאת אני מתכוון ליישב את הדברים איתו, בשיחה אישית".[3]

לאחר פרסום הנאום, ועל אף זכיית הקבוצה בגביע אירופה, סיים גרשון את תפקידו והוחלף בעוזרו דייוויד בלאט.

שתי עונות לאחר מכן, לקראת עונת 2003/2004, הוחלט כי תל אביב תארח את פיינל פור היורוליג. על רקע האמור החזירה מכבי את גרשון לתפקיד המאמן - ובכך הואשמה כי היא נותנת לגיטימציה לנאום הגזעני.[4] יו"ר הקבוצה, שמעון מזרחי, נימק זאת: "לפיני הייתה בזמנו החלקה, אותה אף אחד לא אהב, אבל כמו שיש חנינות במדינה אני מקווה שגם העניין הזה מאחורינו".[5]

נייט האפמן אמר לימים כי גרשון חזר לאמן היות שאמר זאת בישראל ואילו היה אומר זאת בארצות הברית - הוא לא היה יוצא מזה בחיים.[6]

בשנת 2008 בחר אתר ynet בנאום המוקה במקום ה-2 במצעד הנאומים הגדולים של מאמני הכדורסל הישראלי.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה