נאנדור הגדוש

נאנדור הגדוש (במקור הירשל, בהונגרית: Hegedűs Nándor;‏ נאג'ווארד, 29 בספטמבר 1884 – בודפשט, 19 בנובמבר 1969) היה סופר, עורך ראשי, היסטוריון ספרותי יהודי-הונגרי יליד טרנסילבניה. הגדוש היה חבר בפרלמנט הרומני במשך שש שנים (1928–1934).

נאנדור הגדוש
Hegedűs Nándor

אין תמונה חופשית
לידה	29 בספטמבר 1884 אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	19 בנובמבר 1969 (בגיל 85) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה, רומניה

ביוגרפיה

נאנדור הירשל נולד במשפחה יהודית ילדם השמיני של ברנאט הירשל, סנדלר וסוחר נעליים ושל יטה שנברגר. הוא סיים את התיכון כחבר לכיתה של המשורר, סופר, עיתונאי לימים אקוש דוטקה בבית הספר התיכון המקומי הריאלי הראשי, שם כבר בלט בחוג החינוך העצמי עם הרצאותיו החינמיות שנתן. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת בודפשט (היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) בפקולטה למדעי הרוח. כבר כמועמד להוראה, הצטרף לאדה שאש העיתונאי ועורך למערכת של העיתון "נאג'ווארד" (Nagyvárad). בשנת 1909 התקבל לתא הבונים החופשיים של "המלך לאסלו". הוא היה חבר מייסד של "אגודת הולנפ", כלומר "אגודת המחר" (Holnap Társaság) שהוציאה את כתב העת באותו שם. וכן הוציא הגדוש את האנתולוגיה הספרותית בנאג'ווארד, ובשנת 1918 קיבל לידיו את תפקיד העורך הראשי של העיתון. הוא נטל על עצמו תפקיד ציבורי משמעותי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. תחילה, כחבר במועצת העיר, הוא עמד על המשכיות מסורות התיאטרון של נאג'ווארד, לאחר מכן הפך לסגן נשיא סניף מחוז ביהאר של המפלגה ההונגרית הלאומית, ומשנת 1928, חבר פרלמנט מטעם מפלגה זו במשך כמה קדנציות. ללא קשר לשיוך המפלגתי, הוא תמך בתנועות השמאל ההונגריות ברומניה. תפקיד חשוב בחיי התרבות של העיר מילאו לשכת החדשות וספריית השאלות הקשורה אליה שהוקמו על ידו. הוא התגורר בבודפשט מתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20.

הוא כבר היה בן שישים, כאשר החסרון של מהדורה ביקורתית של יצירות אנדרה אדי גרמו לו להבהיר ביסודיות פילולוגית את תולדות שנותיו של אנדרה אדי בנאג'ווארד. בהמשך התכוון להרחיב את בדיקותיו, שנשזרו בחוויות אישיות, לכל חיי התרבות של עיר "המחר" (כתב העת בשם זה), אך את שנותיו הנותרות הגביל למספר מחקרים חלקיים בלבד.

הוא עבר להונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה. היה מזכיר העיתונות של משרד ראש הממשלה (1945–1947), ראש המחלקה (1947–1949), עורך עיתון בשם "וילאג" כלומר "עולם" (1949), עובד ראשי במחלקת העיתונות הזרה של סוכנות הידיעות ההונגרית (1950–1955).

כתביו

• F. m.: Amiről a város beszél. Tárcák. (Nagyvárad, 1913)
• Magyar küzdelem a román parlamentben. (Nagyvárad, 1940)
• Erdélyi levelek. (Nagyvárad, 1941)
• Nincs béke igazság nélkül. (Nagyvárad, 1941)
• Ki szabadult fel? (Balassa Könyvtár 4. Bp., 1948)
• Ady Endre Nagyváradon. Irodalmi forrástanulmány. (Irodalomtörténeti füzetek. 6. Bp., Akadémiai Kiadó, 1956)
• Az Ady-kutatás új feladatai. (Az MTA Nyelv- és Irodalomtudományok Osztálya Közleményei, 1957)
• Hét ismeretlen Ady-vers és néhány ismeretlen Ady-próza. (Irodalomtörténeti Közlemények, 1957. 1-2.)
• Juhász Gyula ismeretlen bökversei. (Irodalomtörténet, 1958. 1.)
• Ady Endre nagyváradi napjai. 8 táblával. (Új magyar múzeum. Irodalmi dokumentumok gyűjteménye. Az MTA Irodalomtörténeti Intézete kiadványa. Bp., 1957)
• Ady elnyeri a főváros szépirodalmi díját. Irodalomtörténeti füzetek. 26. 1959)
• Kis kék dereglye. Ady ismeretlen szerelmei. 1-2. (Magyar Nemzet, 1961. dec. 28-29.)
• Újabb adatok Juhász Gyula nagyváradi napjaiból. (Irodalomtörténet, 1962. 1.)
• Ady Endre Mylitta-versei. (1962. 2.)
• Ady és Ada. (Irodalomtörténeti Közlemények, 1964. 1.).

לקריאה נוספת

• Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés II. (G–Ke). Főszerk. Balogh Edgár. Bukarest: Kriterion. 1991. ISBN 973-26-0212-0 (לקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה: סיפורת, עיון, ספרות מדעית, תרבות II. (G–K). עורך ראשי. אדגר באלוג. בוקרשט: קריטריון. 1991. ISBN 973-26-0212-0) 
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
• נקודת שם
• אלבום יום השנה "Nagyvárad "1930–1870. שנת 1930
• יוז'ף וארגה: נאנדור הגדוש (1884–1969). עלוני תולדות הספרות, בודפשט 1970/1.
• László Vitályos–László Orosz: ביבליוגרפיה-אנדרה אדי 1896–1970. בודפשט 1972
• חיי הספרות ההונגרית של נאג'ווארד
• ספרות הבונים החופשיים ההונגרית ברומניה