נאשונל סמלינג
| ערך ללא מקורות | |
נאשונל סמלינג (בנורווגית: Nasjonal Samling) הייתה מפלגה שפעלה בנורווגיה בשנים 1933–1945. המפלגה דגלה באנטישמיות, אנטי-דמוקרטיה, אנטי-קומוניזם ואנטי-ליברליזם. הייתה זו מפלגה-אחות של המפלגה הנאצית, והיא שיתפה עמה פעולה בזמן הפלישה הגרמנית לנורווגיה ובמהלך שנות הכיבוש הגרמני והנהיגה את משטר שיתוף הפעולה הנורבגי עם הנאצים. המפלגה מעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה בבחירות חופשיות בנורווגיה ומעולם לא שלחה נציגים לסטורטינג, הפרלמנט הנורווגי.
 | |
| מדינה |
 נורווגיה |
|---|---|
| מנהיגים |
וידקון קוויסלינג  |
| תקופת הפעילות |
13 במאי 1933 – 8 במאי 1945 (12 שנים) |
| אידאולוגיות |
לאומיות, אנטי קומוניזם, פשיזם, נאציזם, קורפורטיזם |
| מטה |
אוסלו |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין רדיקלי |
  | |
היסטוריה עריכה
המפלגה הוקמה ב-17 במאי 1933 על ידי וידקון קוויזלינג ופרקליט המדינה יוהאן ברנהרט היורט. בבחירות שהתקיימו ארבעה חודשים לאחר הקמת המפלגה היא זכתה ב-22,750 קולות, כ 2.2% מהקולות, ולא שלחה אף נציג לפרלמנט. היות שהמפלגה הדגישה קו אנטישמי ופרו-גרמני, התנערה ממנה הכנסייה הנורווגית. מספר חבריה צנח ל-2,000 חברים בלבד ובבבחירות 1936 כשלה שוב, עם שיעור תמיכה של 1.8%.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 ביקר קוויזלינג בברלין, שם נפגש עם אדולף היטלר, קיבל כסף שהיה מיועד למימון פעולות המפלגה, והבטיח להיטלר שבמקרה של פלישה גרמנית תוכל מפלגתו לתפוש את השלטון בנורווגיה ולהקים ממשלה פרו-גרמנית.
ב-9 במאי 1940, כאשר פלשה גרמניה הנאצית לנורווגיה, הודיע קווזלינג על הפיכה במהדורת החדשות ואילץ את הממשלה החוקית ואת המלך הוקון השביעי להימלט ובסופו של דבר לצאת לגלות בבריטניה.
לאחר הצלחת הגרמנים מונה קווזלינג לראש ממשלת נורווגיה. קוויזלינג לא נהנה מתמיכה ציבורית וממשלתו שרדה חמישה ימים בלבד, עד שיוזף טרבובן התמנה לרייכסקומיסר (ממונה מטעם הרייך), בעל הסמכות הגבוהה ביותר בנורווגיה וכפוף ישירות להיטלר, וקוויזלינג נעשה כפוף לו.
בשנות הכיבוש הגרמני המפלגה שיתפה פעולה עם הכובשים והייתה אחראית להשמדתם של 800 יהודים מתושבי נורווגיה ולפעולות נגד המחתרת הנורווגית.
לאחר שחרור נורווגיה על ידי בעלות הברית, קוויזלינג ושני מנהיגים אחרים של הנאשונל סמלינג, אלברט ויליאם הגלין ורגנאר סקנקה, נשפטו לגזר דין מוות מול כיתת יורים. בזמנים מאוחרים יותר משפטים אלו היו שנויים במחלוקת, שכן עונש המוות הושב לחוק הנורווגי רק לקראת סוף המלחמה, על ידי הממשלה הגולה, לענישת פושעי המלחמה. מפלגת הנאשונל סמלינג הוצאה מחוץ לחוק.
