נוגה אלון
נוגה אלון (נולד ב-17 בפברואר 1956) הוא מתמטיקאי ומדען מחשב ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ופרופסור באוניברסיטת פרינסטון, זוכה פרס גדל לשנת 2005, פרס ישראל בחקר המתמטיקה לשנת התשס"ח (2008), פרס א.מ.ת לשנת 2011, פרס שאו לשנת 2022 ופרס וולף לשנת 2024.
נוגה אלון בשנת 2020 | |
לידה |
17 בפברואר 1956 (בן 68) חיפה, ישראל |
---|---|
ענף מדעי | קומבינטוריקה, קומבינטוריקה קיצונית, שיטה הסתברותית, תאוריה של מדעי המחשב |
מקום מגורים | ישראל |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | מיכה פרלס |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | בני סודקוב, שי גוטנר, דן חפץ, טלי קאופמן, אורי סתו, סוני בן-שמעון, עמית ויינשטין, עידו בן אליעזר, רני הוד, אוהד נוי פלדהיים, אסף שפירא, אלעד פישר, רפאל אוסטר, אורי צוויק, מיכאל קריבלביץ', אייל לובצקי, יוסי עזר, אייל זקס, גרגורי ז. גוטין, ורה אסודי, קלרה שיכלמן |
פרסים והוקרה |
|
אתר רשמי | |
תרומות עיקריות | |
מחקרים בקומבינטוריקה, תורת הגרפים ושימושיהם בתאוריה של מדעי המחשב | |
קורות חיים
עריכהנוגה אלון נולד וגדל בחיפה[1], בן לדרור אלון[2], נכדו של משה פייקוביץ׳, המנכ״ל הראשון של רכבת ישראל, ואחיו של יגאל אלון. אמו הייתה הסופרת והמתרגמת חמדה אלון, נכדתה של פועה רקובסקי. למד בבית הספר הריאלי והיה בן כיתתו של אבי ויגדרזון. במהלך לימודיו זכה במקום הראשון באולימפיאדה למתמטיקה של מכון ויצמן למדע[3], ובמקום הראשון בתחרות גרוסמן במתמטיקה של הטכניון. הוא התגייס לצה"ל ב-1974, שירת שנה בחיל השריון, יצא ללימודים במסגרת העתודה האקדמית, וחזר כקצין לשירות בחיל המודיעין. במהלך שירותו היה חלק מצוות שזכה בפרס ביטחון ישראל.
אלון הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה מהטכניון ותואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 1983 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1], על דיסרטציה שכותרתה "בעיות קיצון בגרפים ובהיפרגרפים" בהנחייתו של פרופ' מיכה פרלס. בשנת 1985 הוענקה לו מלגת אלון (הנקראת על שם אחי סבו).
קריירה מקצועית
עריכהאלון הוא חבר סגל אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, שם היה מופקד על הקתדרה לקומבינטוריקה ומדעי המחשב בבית הספר למדעי המתמטיקה ובית הספר למדעי המחשב של האוניברסיטה, וחבר במעבדות המחקר של מיקרוסופט ישראל. חבר האקדמיה הישראלית למדעים החל משנת 1997. במהלך הקריירה כיהן כראש בית הספר למדעי המתמטיקה בין השנים 1999 ל-2001 וכפרופסור אורח במוסדות יוקרתיים רבים ובהם MIT, המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, מכון המחקר של IBM בקליפורניה, מעבדות בל ומעבדות המחקר של מיקרוסופט. אלון פרסם מאמרים עם פאול ארדש, ועל כן יש לו מספר ארדש 1[4]. בשנת 2018 עבר לאוניברסיטת פרינסטון באופן קבוע.
נוגה אלון עוסק במתמטיקה בדידה ובמדעי המחשב תוך התמקדות בקומבינטוריקה, בתורת הגרפים ובשימושיהם בתאוריה של מדעי המחשב. פרסם ספר אחד ולמעלה מ-500 מאמרים מדעיים, וכן מכהן במועצת העורכים של כחמישה עשר כתבי עת מדעיים בינלאומיים. פרץ דרך בהמצאת דרכי הוכחה מקוריות בתורת הגרפים, באמצעות שיטות הסתברותיות.
פרסים ותוארי כבוד
עריכה- פרס ביטחון ישראל 1984
- פרס ארדש 1989
- פרס פהר 1991
- פרס פוליה 2000
- פרס מיכאל ברונו 2001
- פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש לנדאו 2005
- פרס גדל 2005
- פרס ישראל בחקר המתמטיקה 2008
- חבר באקדמיה אירופיאה 2008[5]
- פרס א.מ.ת לשנת 2011
- דוקטור לשם כבוד מהמכון הטכנולוגי של ציריך[6] 2013
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ווטרלו 2015
- פרס דייקסטרה[7] 2016
- פרס שאו (יחד עם אהוד הרושובסקי) בקטגוריית מתמטיקה לשנת 2022 בשל "תרומה משמעותית למתמטיקה דיסקרטית ותורת המודלים אשר השפיעה גם על גאומטריה אלגברית, טופולוגיה ומדעי המחשב"[8][9].,
- פרס וולף במתמטיקה לשנת 2024[10]
חיים אישיים
עריכהאלון נשוי לנורית ואב לשלוש בנות.
אילן יוחסין (חלקי) של משפחת אלון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של נוגה אלון (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של נוגה אלון (באנגלית)
- נוגה אלון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- נוגה אלון, באתר dblp
- נוגה אלון, באתר גוגל סקולר
- נוגה אלון באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- פרופ' נוגה אלון, באתר פרס ישראל
- נוגה אלון, באתר פרס א.מ.ת.
- הרצאה של נוגה אלון בנושא חשיבה הסתברותית
- מדברים עם מומחה: שיחה עם פרופ' נגה אלון בערוץ היוטיוב של אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 איתי נבו, טיפול בעיוורון, הצפנה ושיבוט צמחים: פרסי וולף 2024, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 ביולי 2024
- ^ אורי דרומי, דרור אלון (פייקוביץ'), מראשוני רכבת ישראל, 1922-2009, באתר הארץ, 12 ביוני 2009
- ^ נער מחיפה זכה באולימפיאדה למתמטיקה, מעריב, 8 במאי 1974
- ^ Noga Alon. Paul Erdős, An Application of Graph Theory to Additive Number Theory, European Journal of Combinatorics 6, 1985-09-01, עמ' 201–203 doi: 10.1016/S0195-6698(85)80027-5;
Noga Alon. Paul Erdős, Disjoint edges in geometric graphs, Discrete & Computational Geometry 4, 1989, עמ' 201–203 doi: 10.1007/BF02187731 - ^ Alon Noga, Academia Europaea
- ^ קורות חיים מקוצרות של נוגה אלון, באתר בית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב
- ^ פרס דייקסטרה, באתר האיחוד האירופי למדעי מחשב תיאורטיים (EATCS)
- ^ זוכי הפרס ב-2022 באתר הפרס.
- ^ "מקביל לנובל": פרופ' מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס יוקרתי במתמטיקה, באתר ynet, 8 ביוני 2022
- ^ נוגה אלון, באתר פרס וולף