חיל השריון

חיל השריון
	סמל הכומתה, תג ודגל חיל השריון
	האדם שבטנק ינצח
פרטים
מדינה	ישראל
שיוך	צבא הגנה לישראל
סוג	חיל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1948–הווה (כ־76 שנים)
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
כוח אדם	4 חטיבות סדירות:; חטיבה 7; חטיבה 188; חטיבה 401; חטיבה 460; חטיבות שריון במילואים
ציוד עיקרי	טנקים מסדרת המרכבה
פיקוד
יחידת אם	זרוע היבשה
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקדים	מפקדי החיל

ערך זה עוסק בחיל השריון הישראלי. אם התכוונתם לחילות שריון בעולם, ראו חיל שריון.

חיל השריון הישראלי (בראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל והוא מבין חילות השריון הגדולים בעולם, חיל השריון מבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.

חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות וכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה מסדרת המרכבה אך גם יחידות פלס"ר ופלמ"ס. כמו כן, לרוב חטיבות השריון כפופים גם גדודים של חיל ההנדסה הקרבית אשר נלחמים רגלית ובנוסף^[1] מפעילים כלים הנדסיים מסוגים שונים. במלחמות תפקיד חיל השריון הוא כפול. מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו. בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.^[2]

צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול – מדגמי הטנקים שמהם הורכב החיל בראשית דרכו.^[3] סיסמתו של החיל היא "האדם שבטנק ינצח".^[4]

קצין השריון הראשי הנוכחי הוא תת-אלוף אוהד מאור.

מסלול לוחם השריון

סיכת לוחם שריון – ה"צפרגול". הסיכה עוצבה על ידי האמן יצחק יורש.^[5]

מדי סמל ראשון, חובש בחטיבה 7. בכותפת ניתן לראות את הכומתה השחורה וסמל חיל השריון.

השלב הראשון בהכשרת חיילי השריון הוא טירונות שנמשכת כ-8 שבועות והכוללת אימונים בנשק קל, שדאות, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני. לאחר הטירונות משובצים החיילים לאחד משלושת מקצועות הצוות (תותחן, טען-קשר, נהג) ומתחיל שלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות ובו נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו.^[6] לאחר שלב המקצועות מוענקת לחיילים כומתת החיל והם עוברים לשלב האימון המתקדם, שנקרא צמ"פ (קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה). במהלך הצמ"פ, שנמשך כ-16 שבועות, מתאמנים החיילים בלחימה כאנשי צוות טנק בודד, וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. בתום הצמ"פ נחשב לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון (צפרגול).

לאחר שלב הצמ"פ יוצאים חלק מהחיילים לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט) ואילו שאר החיילים משובצים כאנשי צוות בפלוגות המבצעיות.^[6]

טירונים של חיל השריון בטקס סוף מסלול

קורס מפקדי הטנקים נמשך כ-4 חודשים, אשר במהלכו לומדים החניכים את שני מקצועות הטנק הנוספים שלא למדו במהלך שלב המקצועות ואת עקרונות הפיקוד, השליטה, הניווט והערכת המצב. בסיומו מקבלים החיילים דרגות סמל וסיכת מפקד הטנק.^[6] החיילים המצטיינים מקבלים את ההזדמנות לצאת לקורס קציני שריון (קק"ש) או להישאר כ"גננים"-מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים, ולאחר מכן לצאת לקק"ש; ואילו יתר המפקדים משתבצים בין פלוגות השריון. במקביל לקמ"ט יש את הקמ"כ (קורס מפקדי כיתה) של המסייעת הנערך בשיזפון ובסופו המפקדים החדשים משובצים בכמה ערוצים: גננים (מפקדים המדריכים בקורס המ"כים החילי), מ"כים בטירונות, מ"כים בפלוגות המסייעת אשר בגדודי השריון המבצעיים. המתאימים יוצאים לקורס קצינים באופן ישיר בתום הקורס.

קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים (3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית), אשר במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה) ובסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים בפלוגות השריון כמפקדי מחלקות.^[6]

בדומה להשלמת הקק"ש, מתקיימת השלמת קציני מסייעת בחטיבת ההכשרה, בסיומה משתבצים כמ"מ בהכשרה, מ"מ מבצעי או כגננים (מ"מים בהשלמת מסייעת)

מסלול הלוחם, פרט ל-3 חודשי קורס קציני יבשה, נערך בבית הספר לשריון (ביסל"ש) אשר שייך לחטיבה 460.

סמלי החיל

כומתה

כאמור צבע הכומתה של החיל הוא שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שכתמי השמן והגריז לא יראו על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל.^[7] על הכומתה עונדים את סמל החיל על רקע אדום.

אות הטנקיסט

אות הטנקיסט, ה"צפרגול", מוענק בסיום צמ"פ ונענד על דש כיס החולצה השמאלי. על פי פקודות הצבא, חיילים שקיבלו את סיכת הלוחם רשאים לענוד רקע ירוק מתחת לאות. בפועל יש מנהג לקבל את הרקע אחרי 8 חודשים ביחידה מבצעית בחיל, אבל זה לא נתמך על ידי הוראות פורמליות.^[6]

בנוסף, נהוגים בחיל השריון שלושה רקעים נוספים:

רקע כחול – איש צוות או מפקד שהשלים 8 חודשים בשירות מבצעי ביחידת מלא"ר.
רקע שחור – איש צוות או מפקד של צוות בו נהרג אחד הלוחמים.
רקע אדום – השמדת רק"מ אויב.

היסטוריה

טנק הוצ'קיס של חטיבה 8 בשדה התעופה לוד במלחמת העצמאות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חוסר מידע על השריון במערכות ישראל. ניתן להיעזר במידע המופיע בפרק "השריון במלחמות ובמבצעים" באתר יד לשריון.

חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות תחילה כשירות המשוריינים (שמ"ש) שהוקם ב-24 בפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה. ב-24 במאי מונה יצחק שדה לעמוד בראש חטיבה 8, היא חטיבת השריון הראשונה של צה"ל. כוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה", הלח"י^[8] והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 10 טנקי הוצ'קיס מיושנים מצרפת, שני טנקי קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי, וטנק שרמן בודד שנגנב גם הוא מהצבא הבריטי. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד.^[2] בהמשך המלחמה נרכשו טנקי שרמן נוספים באיטליה ושניים מהם השתתפו במבצע חורב בדצמבר 1948.

חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את הגדוד המקורי של החיל, גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד הטנקים 82 מחטיבה 8.^[2] החטיבה, בית הספר לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"ם. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משוריין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשוריינות: חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גֵיסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמת המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין השריון הראשי (קשנ"ר).

עם זאת, בתחילה נחשב השריון לחיל שתפקידו לסייע לחיל הרגלים, אשר נתפס כחיל העיקרי של צבא היבשה. בצה"ל לא הייתה קיימת תורת לחימה עבור השריון וזו פותחה במהלך השנים. במבצע קדש הוכיח השריון את חשיבותו בשדה הקרב ואחריו הפך לחיל המתמרן העיקרי.^[9]

חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל היווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעיתים גם מיתרון בכמות ובאיכות כלי הנשק בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, במלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה.^[2] מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בחצי האי סיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בפורט נוקס.

יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים^{[דרושה הבהרה]} ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח במלחמת ששת הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני 1967. לעומת זאת, יש טוענים^{[דרושה הבהרה]} כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.

כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות מול טילי הנ"ט, בעיקר הסאגר. אף על פי שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי ברית המועצות, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.

במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משוריינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (דוגמת "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כגון אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.

כלקח מקרבות השריון במלחמת יום הכיפורים ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. יתר על כן, אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, דוגמת מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.^[2]

מבצע צוק איתן: טור שריון של חטיבה 401 הכולל טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים.

בטנק המרכבה נעשה שימוש פעיל במלחמת לבנון הראשונה וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו,^[2] ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.

כוחות שריון השתתפו גם במלחמת לבנון השנייה. טרם המלחמה הצטייד חזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כגון מטיס-M ו-קורנט שהסבו פגיעות לטנקי המרכבה של צה"ל. מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה עולה כי אי-השימוש במדוכות עשן^[10] ואופן ההפעלה של כוחות השריון, שלא על פי תורת הלחימה של החיל,^[11] היו מהגורמים לפגיעות בטנקים. עוד נטען כי בשל מגבלות תקציב הופחתו האימונים ובכך נפגעה כשירות הלוחמים לפני המלחמה.^[10] עם זאת, מתוך 51 הפגיעות של טילי נ"ט בטנקים, רק 24 חדרו אל תא הלחימה – האחוז הנמוך ביותר בכל מלחמות ישראל.^[11] בעקבות המלחמה הוחלט להצטייד במערכת הגנה אקטיבית מעיל רוח.

חיל השריון השתתף גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן בהם ספג רק מעט אבדות לעומת מחבלים רבים שנהרגו על ידי הטנקים. במבצע צוק איתן השתתפו לראשונה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". המערכת רשמה הצלחה רבה כאשר יירטה את כל האיומים – רקטות נ"ט (כולל רקטות RPG-7 תקניות) וטילי נ"ט (כולל טיל הקורנט הרוסי המתקדם) – שנורו לעבר הטנקים. מערכת השליטה והבקרה הדיגיטלית צי"ד ופגזי הכלנית והחצב אפשרו השמדה יעילה של מטרות אויב והריגת מאות מחבלים על ידי הטנקים. בזכות טכנולוגיות אלה הפך השריון לאחד הכוחות המובילים בתמרון הקרקעי, כאשר הוא מופעל בצוותי קרב חטיבתיים בשילוב כוחות הנדסה קרבית ולוחמי חי"ר.^[12]

במהלך מלחמת חרבות ברזל היה חיל השריון לכוח מכריע במיוחד בתמרון לתוך רצועת עזה. בשל אתגרי הלחימה הרב זירתית שנכפתה על ישראל, בוטלה בנובמבר 2023 מכירה של כ-200 טנקי מרכבה מסימן 2 ו-3 שהוצאו משירות,^[13] בשל היכולות שהוכיח השריון במהלך הלחימה הדרג הבכיר החליט להרחיב את סדר הכוחות ("הסד"כ") של חיל השריון לאחר שנים של קיצוצים וסגירת חטיבות.

חטיבות חיל השריון

חטיבות חיל השריון
תג	שם	מספור	יחידת אם	פיקוד	גדודים	הערות
חטיבות סדירות
	עוצבת סער מגולן	7	עוצבת געש	פיקוד הצפון	75 (רומח), 77 (עוז), 82 (געש), 603 (להב) (גדחה"ן)	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ 400
	עוצבת ברק	188	עוצבת געש	פיקוד הצפון	53 (סופה), 71 (רשף), 74 (סער), 605 (המח"ץ) (גדחה"ן)	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ
	עוצבת עקבות הברזל	401	עוצבת הפלדה	פיקוד הדרום	9 (עשת), 46 (שלח), 52 (הבוקעים), 601 (אסף) (גדחה"ן)	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ, בהסבה למרכבה סימן 4 ברק
חטיבות ההכשרה
	עוצבת בני-אור	460	עוצבת אדום	פיקוד הדרום	195 (אדם), 196 (שחק), 198 (עזוז), 330, 532 (שלח), 614 (היובל) (גדחה"ן), פלס"ר 460	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4א ו-4ב החטיבה מהווה גם את בית-הספר לשריון (ביסל"ש)
חטיבות המילואים
	חטיבת קרייתי	4	עוצבת המפץ	פיקוד הצפון	7016, 7421, 9218, 7071 (גדחה"ן)	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4
	חטיבת הזקן	8	עוצבת הגליל	פיקוד הצפון	89, 121, 129	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
	חטיבת הראל	10	עוצבת סיני	פיקוד הדרום	360, 363, 429, 924 (גדחה"ן)	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
	חטיבת המחץ	14	עוצבת סיני	פיקוד הדרום	79, 87, 184, 271 (גדחה"ן)	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3
	עוצבת ראם	179	עוצבת הבזק	מערך התמרון	7029, 8104, 8130, 710 (גדחה"ן)	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
	חטיבת אגרוף הברזל	205	עוצבת המפץ	פיקוד הצפון	9206, 9212, 9215	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז
	עוצבת יפתח	679	אוגדת הבשן	פיקוד הצפון	8108, 8112, 9232, 9227 (גדחה"ן)	החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז

חטיבות שפורקו

לאורך שנות החיל חטיבות שריון רבות פורקו, כאשר לעיתים הן משולבות בחטיבות קיימות.

חטיבות היסטוריות חיל השריון אשר פורקו
תג	שם	מספור	הערות	שנת פירוק
	חטיבת יפתח	11	החטיבה הוקמה מחדש כחטיבת קומנדו במילואים תחת עוצבת הבזק	2014
	עוצבת אגרוף ורומח	27	חטיבה 264, חטיבה 60, חטיבה 204	2014
	עוצבת הבזקה	130	חטיבה 767	2014
	עוצבת כוכב האור	189		1992
	עוצבת יש"י	211		1992
	עוצבת הסוס הדוהר	217	חטיבה 520, חטיבה 645, חטיבה 277	2004
	עוצבת מרכבות האש	263		2014
	חטיבה 265	265		1985
	עוצבת ירושלים	274	חטיבה 691	1986
	עוצבת קרני האש	278	מוזגה עם החטיבה 14 ב-2014	2014
	חטיבה 320	320		1990
	עוצבת אורנים	330	קיבלה את השם ואת המספר של חטיבה 14 ב-1990	1990
	עוצבת קלע	395		2003
	עוצבת הצבאים	399		2003
	חטיבת הצליחה	421		1986
	עוצבת בני חיל	454	חטיבה 844	2009
	עוצבת כפיר	500		2003
	חטיבת עציון גבר	550		1991
	עוצבת נתיבי האש	600	חטיבה 177, חטיבה 519	2014
	עוצבת חץ	640		2005
	עוצבת בני רשף	656		2004
	עוצבת מרכבות הברזל	670	חטיבה 459	2000
	חטיבת עשת	767	חטיבה 130	2004
	עוצבת לביא	820		2004
	חטיבת מרכבות הפלדה	847		2020
	עוצבת אדירים	889		1986
	עוצבת כוכבי האש	896	מוזגה עם חטיבה 14 בשנת 2004	2004
	עוצבת השחר	943		2004

אוגדות משוריינות

תגי אוגדות משוריינות קיימות:

עוצבת הפלדה
(אוגדה 162)
עוצבת סיני
(אוגדה 252)
עוצבת געש
(אוגדה 36)
עוצבת המפץ
(אוגדה 146)

תגי אוגדות משוריינות שפורקו:

סמל אוגדה 440 (עוצבת חלמיש), פורקה ב-1985
סמל אוגדת להבות האש, פורקה ב-2004
סמל אוגדת עמוד האש, פורקה ב-2004
סמל אוגדת להב, פורקה ב-2004
אוגדה 366
(עוצבת נתיב האש), פורקה ב-2013
סמל אוגדת אתגר, פורקה ב-2014

יחידות נוספות

בחיל השריון יש יחידות נוספות המיועדת לסייע לכוח המתמרן המרכזי:

יחידות עבר

פלוגות מסייעת שריון:
- חטיבה 401
  - מסייעת 9:מסייעת "נץ".
  - מסייעת 46:מסייעת "הדורסים".
  - מסייעת 52:מסייעת "אלפא".
- חטיבה 188
  - מסייעת 53:"אלון".
  - מסייעת 71:"נחשול".
  - מסייעת 74:"טיטאן".
- חטיבה 7
  - מסייעת 75:מסייעת "נשר".
  - מסייעת 77:מסייעת "יגואר".
  - מסייעת 82:מסייעת "ברק
פלוגת סיור בשריון:
- פלס"ר 7
- פלס"ר 401
- פלס"ר 188 (במילואים)
- פלס"ר 14 (במילואים)
- פלס"ר 460 (במילואים)

הכשרה

לוחמי שריון באימון, אוגוסט 2023

אורך הכשרת לוחם בחיל השריון הוא מסלול בן 8 חודשים המורכבים משלב הטירונות ושלב האימון המתקדם (הצמ"פ) כאשר בסופו, הטירון מווסמך כלוחם חיל השריון ומצטרף לשורות חטיבות החיל השונות.^[14]

שלב הטירונות

הטירונות אורכת לרוב ארבעה חודשים, במהלכם מוכשר הלוחם גם במקצועות החי"ר וגם למקצוע השריונאי. בתחילה יעבור הטירון אימונים בנשק קל, שדאות, אימוני חי"ר למיניהם, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני.

לאחר שלב הטירונות החיילים משובצים לאחד משלושת מקצועות הצוות; תותחן, טען-קשר או נהג. בשלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות, נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו. לקראת סוף האימון הבסיסי יעברו הלוחמים מסע כומתה, בסופו יישאו בגאווה את הכומתה השחורה. בנוסף בסיום הטירונות יתקיים טקס ההשבעה בלטרון, בנוכחות ההורים והמשפחה. לאחר פרק הטירונות יעברו הלוחמים העתידיים לאימון המתקדם - הצמ"פ.

שלב האימון המתקדם- צמ"פ

שלב הצמ"פ הוא קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה והוא נמשך כארבעה חודשים. בצמ"פ החיילים מתאמנים בלחימה כיחידת צוות אחת בטנק וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. לאחר חודש וחצי בצמ"פ יעברו הלוחמים את מסע התג בסופו יזכו לענוד את תג החטיבה.

בתום הצמ"פ מוכשר לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון, אשר נקראת צפרגול. הטובים ביותר יעברו ישירות אל קורס מפקדי הטנק (קמ"ט) ושאר הלוחמים ישתבצו בגדודי השריון המבצעיים של החטיבה (71, 74, 53).

לוחמי שריון באימון, אוגוסט 2023

לאחר הסמכת לוחם

קורס מפקדי טנקים (מט"ק)

קורס מפקדי הטנקים נמשך כארבעה חודשים, ובו החניך לומד את שאר המקצועות הקיימים בטנק בנוסף למה שלמד במסלול. כמו כן, הוא לומד את תפקיד מפקד הטנק ומתמקצע בעקרונות השליטה, הניווט והערכת המצב. הקמ"ט הוא בין הקורסים היוקרתיים בצה"ל לדרגת הסמל, מפקד הכיתה.

בסיום הקורס יזכה חניך הקמ"ט בסיכת המט"ק (מפקד הטנק) ומעתה הוא מפקד לכל דבר בצה"ל ובחיל השריון. המפקדים הטריים ממוינים לארבעה מסלולי המשך:

פיקוד במסלול הכשרה (מפקדי טנק בטירונות, בצמ"פ)
פיקוד בפלוגות המבצעיות בגדודי חטיבה 188
מפקדים בקורס הקמ"ט עצמו (מפקדים אלו מכונים "גננים", בדומה ל"מודרכים" בחי"ר)
קורס קציני שריון- יציאה ישירה אל בה"ד 1 במגמת להב ולאחר מכן השלמה חיילית.

קורס קציני שריון

קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים: 3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית. במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה), הם ילמדו ניווט וטקטיקות לחימה ברמה גבוהה. בסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים אל אחת מהאפשרויות הבאות:

מפקד מחלקה בפלוגות המבצעיות בחטיבות ובגדודים 7, 188, 401.
מפקד מחלקה בהכשרה (טירונות, צמ"פ, קמ"ט).
מפקד מחלקה בהשלמה חיילית של צוערי קורס קציני השריון בשזפון.

אמצעי לחימה

ערך מורחב – טנקים בשירות צה"ל

מרכבה סימן 4 של חיל השריון מבצע ירי בתותח 120 מ״מ

טנקים מדגם מרכבה סימן 4 של חיל השריון

טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח", נמצא בשימוש חטיבה 7 חטיבה 401 וחטיבה 188 של חיל השריון

טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" – זהו הטנק המתקדם ביותר בשירות צה"ל

טנק מרכבה סימן 3 ב"ז מהווה כיום את עיקר צי הטנקים של חיל השריון הישראלי. נמצא בשימוש חטיבות מילואים בלבד. בתמונה: מרכבה סימן 3ד מ-2019.

תמונת פרופיל מ-2019 של טנק מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח".

מפגש קציני שריון ראשי לדורותיהם אצל הקשנ"ר דאז, תא"ל הישאם אבראהים, מאי 2023. שורה ראשונה (קדמית) מימין לשמאל: תא"ל יצחק רבין, תא"ל דוביק טל, תא"ל אגאי יחזקאל, תא"ל עפר צפריר; שורה שנייה: תא"ל גיא חסון, אלוף סמי תורג'מן, תא"ל יגאל סלוביק, אלוף אמנון רשף, תא"ל אביגדור קליין, אלוף אודי שני, תא"ל הישאם איברהים

בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.

עד סמוך למבצע קדש סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר שודרג לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע קדש הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרב המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.

לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את טנקי המגח, שכבר אז נחשבו למיושנים מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן בטנקי T-62.

חלק מטנקי השלל ממלחמת ששת הימים היו טנקים סובייטיים מדגמי ‏T-54 ו-T-55 שהוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".

ניסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה והדגם הראשון שלו, מרכבה סימן 1, נכנס לשירות ב-1980. הטנק ערך טבילת אש במלחמת לבנון שבמהלכה התגלו כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו^[^{דרוש מקור]}, אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה שהפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל בשנות ה-2000. במהלך האינתיפאדה השנייה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי. בשנים 2003–2004 הוצאו טנקי המגח משירות סדיר והוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה. ב-2009 החל חיל השריון בקליטת טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" ובסוף 2012 הוסבו כל טנקי חטיבה 401 לטנקי מרכבה סימן 4מ. ב-2014 החלו בהסבת חטיבה 7 מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ גם כן, וזאת הסתיימה ב-2016. ב-2019 הוסבה חטיבה 188 למרכבה סימן 4מ 400 וב-2023 קלטה חטיבה 401 את הדגם המתקדם ביותר – מרכבה סימן 4 ברק – שעתיד להיכנס לכלל החטיבות הסדירות ולהחליף את הטנקים הקיימים שיועברו למילואים.

כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה על טהרת סדרת המרכבה: ארבע חטיבות סדירות של מרכבה סימן 4מ ומרכבה סימן 4 ברק (הטנק המתקדם ביותר בחיל ואחד המתקדמים ביותר בעולם), חטיבות המילואים מפעילות טנקי מרכבה סימן 3 ב"ז (שדרוג של מרכבה סימן 3), ומרכבה סימן 4. הטנקים חמושים בתותח תע"ש 120 מ"מ שיורה מגוון פגזים, בהם חץ-ח"ש, חלולן, כלנית 120 מ"מ (רב-תכליתי) וחצב 120 מ"מ (נגד מבנים וחי"ר מבוצר). בנוסף הטנקים חמושים במקלעי מאג 7.62 מ"מ, מקלעים כבדים M2 בראונינג 0.5 ומרגמות 60 חש"ן.

פלוגות הסיור (פלס"ר שריון) והפלוגות המסייעות (פלמ"ס, מסייעת שריון) מפעילים אמצעי לחימה נוספים בהם רובי M16 ו-M4A1, מקלעי נגב ומאג, רכבי HMMWV, נגמ"שים ומרגמות כולל מרגמת קשת 120 מ"מ.

טנק קרומוול תוצרת בריטניה. מראשוני הטנקים של צה"ל במלחמת העצמאות
‏M50 שרמן (M4 שרמן משודרג) עם תותח צרפתי CN 75-50 בקוטר 75 מילימטר
שוט קל (צנטוריון) תוצרת בריטניה
טירן 4 – T-54 תוצרת ברית המועצות. טנק שלל שהוסב לטנק צה"לי
מגח 6 (M60 פטון משודרג) עם מיגון ריאקטיבי
מרכבה סימן 1 – טנק שתוכנן ופותח על ידי ישראל, היה בשימוש במלחמת לבנון.
מרכבה סימן 3ד ב"ז עם מיגון קס"ג
מרכבה סימן 4מ עם מערכת המיגון "מעיל רוח"
מרכבה סימן 4 ברק, הדגם המתקדם ביותר
מרכבה סימן 2ד, על אף הוצאתו משרות דגם זה עוד נמצא במחסני הצבא וחלק עתיד להימכר.

מפקדי החיל

שם	תקופת כהונה	הערות
אלוף יצחק שדה	פברואר 1948–מאי 1948	ראש שירות המשוריינים
סגן-אלוף שאול יפה	13 בפברואר 1950^[15]–יולי 1950
אלוף-משנה משה מונדק בר-תקווה	10 באוגוסט 1951 – 22 בדצמבר 1953
אלוף-משנה יצחק פונדק	22 בדצמבר 1953^[16] – 24 ביולי 1956	מפקד גֵיסות השריון הראשון
אלוף חיים לסקוב	24 יולי 1956 – 9 בנובמבר 1956	לימים הרמטכ"ל ה-5
אלוף מאיר זורע	9 בנובמבר 1956 – 23 בדצמבר 1956
אלוף-משנה אורי בן ארי	23 בדצמבר 1956 – 21 ביולי 1957^[17]
אלוף חיים בר-לב	21 ביולי 1957 – 25 ביוני 1961^[17]	לימים הרמטכ"ל ה-8 ושר המשטרה
אלוף דוד אלעזר	25 יוני 1961 – 2 בנובמבר 1964	לימים הרמטכ"ל ה-9
אלוף ישראל טל	2 בנובמבר 1964 – מרץ 1969	אבי פרויקט טנק המרכבה
אלוף-משנה מנחם (מנדי) מרון	יוני 1967	קצין השריון הראשי במינוי חירום במהלך מלחמת ששת הימים. לימים נספח צה"ל בארצות הברית.
אלוף אברהם אדן	מרץ 1969 – ינואר 1974	מפקד גיסות השריון
תת-אלוף מרדכי צפורי	אוקטובר–נובמבר 1973	קצין השריון הראשי במינוי חירום במהלך מלחמת יום הכיפורים
אלוף משה פלד	ינואר 1974 – ינואר 1979	לימים מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון
אלוף אמנון רשף	ינואר 1979 – פברואר 1982
אלוף משה בר כוכבא	פברואר 1982 – אוגוסט 1983	בעל עיטור העוז
תת-אלוף עמי מורג	אוקטובר 1981 – יוני 1982	בעל עיטור המופת
תת-אלוף עמוס כץ	אוגוסט 1983 – יולי 1986	בעל עיטור המופת
תת-אלוף יוסי בן-חנן	יולי 1986 – יוני 1990	לימים אלוף, בעל עיטור העוז
תת-אלוף יצחק רבין	יוני 1990 – יוני 1993
תת-אלוף אמי פלנט	יולי 1993 – יולי 1995	בעל עיטור העוז
תת-אלוף דוביק טל	יולי 1995 – ספטמבר 1997
תת-אלוף מאיר גחטן	ספטמבר 1997 – מאי 2000
תת-אלוף אודי שני	מאי 2000 – יולי 2001	לימים ראש אגף התקשוב
תת-אלוף אביגדור קליין	אוגוסט 2001 – ינואר 2004
תת-אלוף סמי תורג'מן	ינואר 2004 – ספטמבר 2005	לימים מפקד זרוע היבשה
תת-אלוף חלוצי רודוי	ספטמבר 2005 – יולי 2008
תת-אלוף אגאי יחזקאל	יולי 2008 – אפריל 2010
תת-אלוף יגאל סלוביק	אפריל 2010 – יולי 2012
תת-אלוף עפר צפריר	יולי 2012 – יולי 2013
תת-אלוף שמואל אולנסקי	יולי 2013 – יוני 2016
תת-אלוף גיא חסון	יוני 2016 – אוקטובר 2019
תת-אלוף אוהד נג'מה	אוקטובר 2019 – 4 באוגוסט 2022
תת-אלוף הישאם אבראהים	4 באוגוסט 2022 – 5 בדצמבר 2023	קצין השריון בתחילת מלחמת חרבות ברזל
תת-אלוף אוהד מאור	5 בדצמבר 2023	נכנס לתפקידו באמצע מלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה נערכו מינויי חירום לתפקיד קצין השריון הראשי, ומפקדי גיסות השריון התרכזו בתפקידם העיקרי.