נייטיביזם (מדע המדינה)
| ערך מחפש מקורות | |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
במדע המדינה, נייטיביזם (מאנגלית: nativism; בעברית: יְלִידָנוּת[1]) היא תגובה תוקפנית והגנתית אל מול גלי הגירה המונית.
הנייטיביזם צמח לראשונה, והשפיע על הפוליטיקה של ארצות הברית במאה ה-19.[דרושה הבהרה] תנועות נייטיביסטיות נוספות צמחו מאז בקרב האפריקאנרים בדרום אפריקה ומאוחר יותר, במאה ה-20, בקרב האוסטרלים והבריטים, וכן בברזיל תחת שלטונו של ז'טוליו ורגאס. המונח נייטיביזם משמש לרוב בהקשר של קבוצות ממוצא אירופאי.
נייטיביזם אמריקני
עריכההנייטיביזם כתנועה החל בארצות הברית עם תחילת גלי ההגירה הגדולים לאחר פתיחת תעלת אירי במדינת ניו יורק ב-1825. התנועה תמכה בחקיקה מפלה לטובתם של ילידי היבשת ואופיינה על ידי רגשות לאומניים קסנופוביים ואנטי-קתוליים (אנ') אשר לוו ברעיונות על עליונות הלבנים הפרוטסטנטים האנגלו-סאקסים (White Anglo-Saxon Protestant Supremacy). ב-1836 נעשה ניסיון על ידי מפלגה נייטיביסטית להריץ מועמד לראשות עיריית ניו יורק והוא זכה ב-1,496 קולות.
שנות ה-40 של המאה ה-19 אופיינו במהומות אנטי-קתוליות, כגון המהומות הנייטיביסטיות בפילדלפיה אשר פרצו פעמיים: ב-3 במאי וב-4 ביולי (יום העצמאות של ארצות הברית) של שנת 1844. בדצמבר באותה שנה נוסד בעיר ניו יורק "מסדר האמריקנים המאוחדים" (OUA). בקליפורניה היפנו קבוצות נייטיביסטיות את זעמן כלפי הסינים. מוצאם הקתולי של חלק גדול מהמהגרים והדעות הקדומות של הרוב המסורתי הפרוטסטנטי יצרו אפליה אנטי-קתולית אשר יחד עם הנייטיביזם גברה לאחר כישלון המהפכות באירופה ותחילתו של גל הגירה חדש ב-1848.
בין 1849 ל-1850 נוסדה בעיר ניו יורק כתוצאה מפחד מהמהגרים חברה סודית נייטיביסטית בשם "מסדר הדגל זרוע הכוכבים" (על שם המנון ארצות הברית) על ידי אדם בשם צ'ארלס ב. אלן. כדי להפוך לחבר במסדר זה אדם היה חייב להיות פרוטסטנטי מאמין מעל גיל 21 ולהתחייב לציות מוחלט לכל פקודות המסדר. חברי המסדר זכו לכינוי "שאינם יודעים דבר" (Know-Nothings) על ידי עורך העיתון הוראס גרילי. כינוי זה הוצמד להם מכיוון שאיש לא הודה ששמע על המסדר, וכך הם נודעו בציבור. ב-1854 הנייטיביסטים נודעו בפומבי עם הקמת "המפלגה האמריקנית" אשר נודעה במיוחד באיבתה לאירים-קתולים והציגה מצע הכולל חקיקה להארכת התקופה שבין הגירה להתאזרחות. בבחירות לנשיאות של 1856 הנשיא-לשעבר מילרד פילמור היה מועמד מטעם מפלגה זו.
בתקופת השיקום שלאחר מלחמת האזרחים (ובשנות ה-80 בעקבות גל הגירה חדש) וכן בתקופה הפרוגרסיבית (שנות ה-1920) חווה הנייטיביזם תקופות של תחייה מחודשת. כך התייחסו חברי קו קלוקס קלאן בדרום לקתולים בשנאה ואכזריות זהים לאלו שהפגינו כלפי שחורים.
בבחירות של 1928 שיחק הנייטיביזם תפקיד חשוב בהפסדו של המועמד הקתולי לנשיאות אלפרד אי. סמית'.
במהלך מלחמת העולם השנייה הביאו זרמים נייטיביסטיים להקמתם של "מחנות מעבר מלחמתיים" ולכליאת מעל מאה אלף תושבים ממוצא יפני (62% מתוכם היו אזרחי ארצות הברית) במחנות הללו בשל היותם "סכנה לביטחון הלאומי".
הפגנות של נייטיביזם עלו מחדש מדרגה בסוף המאה ה-20. בעקבות גל הגירה לא חוקית, בעיקר מאסיה ומקסיקו, הועברה ב-1996 חקיקה קשוחה כנגד מהגרים לא חוקיים. לאחר פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001 על מתקנים בארצות הברית התגברו רגשות הנייטיביזם, כמו גם האיסלאמופוביה, והביאו לעלייה בשכיחות פשעי שנאה. כמו כן שונו חוקי ונוהלי ההגירה לרעה. תנועת הפחתת ההגירה הפועלת בארצות הברית מתחילת המאה ה-21 עושה מאמצים להרחיק עצמה ככל האפשר מההגדרה נייטיביזם.
הנושא נלמד בבתי ספר תיכוניים בישראל בהקשר של הגבלת ההגירה לארצות הברית בחקיקות אשר קבעו מכסות הגירה לקבוצות אתניות ובכללן יהודים ממזרח אירופה.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- הנרי א. רודס, Nativist and Racist Movements in the U.S. and their Aftermath
נייטיביזם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ יְלִידָנוּת במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ בת-עמי צוקר, The American Way of Anti-Semitism, 1920-1939 / אנטישמיות נוסח אמריקה, 1920-1939, Proceedings of the World Congress of Jewish Studies / דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות כרך שני: העת החדשה, 1993, עמ' 281-287