ויקיפדיה

העדפה מתקנת

מתן עדיפות לאנשים על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת באוכלוסייה הנחשבת לחלשה
(הופנה מהדף אפליה מתקנת)

העדפה מתקנת (מכונה גם אפליה מתקנת) היא מתן עדיפות לאנשים על סמך השתייכותם לקבוצה מסוימת באוכלוסייה הנחשבת לחלשה יותר, על פני המשתייכים לקבוצות אשר נחשבות לחזקות יותר, במטרה להשוות פערים חברתיים, מתוך הנחה שהם ניתנים לתיקון. אחת ההשקפות רואה בהעדפה המתקנת פיצוי קולקטיבי על אפליה ממנה הקבוצה החלשה סבלה בעבר או שהיא אף ממשיכה לסבול ממנה בהווה. מתנגדי ההעדפה המתקנת רואים בה אפליה של אדם על סמך מוצאו או מינו.

העדפה מתקנת מקובלת במדינות רבות בעולם, למשל במדינות שונות בהודו יש העדפה בקבלה לאוניברסיטאות ולמשרות ציבוריות לבני קאסטות נמוכות, בארצות הברית יש או היו נהוגים העדפת קבלת נשים ואפרו אמריקאים לאוניברסיטאות, בישראל סעיף 18א לחוק החברות הממשלתיות מחייב קבלת נשים, על פני גברים, כחברים בדירקטוריונים בחברות ממשלתיות, לשם השגת "ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים". בכל המקרים האלו יש הבחנה בין אדם שנמנה עם הקבוצה החזקה לזה שנמנה עם הקבוצה החלשה, כאשר האחרון מקבל יחס מועדף.

שיטות להעדפה מתקנת

עריכה

העדפה מתקנת מתבצעת בדרכים שונות, להלן שלוש הדרכים העיקריות:

  1. העדפה בין שווים - כאשר מספר המבקשים להיכנס למקום עבודה, מוסד או גוף מסוים גדול ממספר המקומות המוקצים, או לחלופין, ישנם מספר מועמדים לתפקיד במקום מסוים ותנאי הקבלה הם על-סמך יכולות ונתונים אישיים, ובשקלול הנתונים ישנם מספר מועמדים בעלי נתונים זהים, תינתן עדיפות לבני הקבוצות המקופחות בקבלת המקום או התפקיד על פני המועמדים שאינם משתייכים לאחת מהקבוצות טעונות הטיפוח. שיטה זו היא הנפוצה ביותר ונחשבת למתונה מבין השיטות המקובלות כיוון שרק במקרים נדירים ישנו שוויון בין המועמדים.
  2. העדפה בין "כמעט" שווים - כאשר בן הקבוצה המקופחת הוא פחות טוב באופן מועט מבן הקבוצה הלא מקופחת, גם אם השקלול הסופי של המקופח נמוך במעט מהמועדף, בכל זאת יקבל עדיפות בקבלה.
  3. מכסָה - קביעת מכסה של הממונים. כלומר, נקבע בדרג המחליט כי עד תאריך מסוים יש להגיע לייצוג מסוים של קבוצות, אחרת כפופים לסנקציות. למשל, בחלוף שנתיים צריך ש-25% מסגל ההנהלה תהיינה נשים.

השיח הציבורי על העדפה מתקנת

עריכה

העדפה מתקנת מהווה סוגיה קשה מבחינה תאורטית ופילוסופית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ופוליטית.

מחד, נטען כי אם היא מופעלת כהלכה היא עשויה לתרום רבות לעידוד שוויון אם לא בתוצאות לפחות בהזדמנויות לשאר האוכלוסיות - ככה שלפרטי החברה השונים אין רק אותן זכויות משפטיות, במובן הטכני של המילה, אלא הם זכאים לשוויון הזדמנויות מלא ואמיתי בפועל. יש מחקרים הטוענים כי בחברה שבה הונהגה אפליה קשה כלפי קבוצה חלשה, הרי שאי אפשר יהיה להגיע לשוויון אמיתי, בפרק זמן סביר, אלא אם תונהג העדפה מתקנת, לפרק זמן קצוב.

מאידך, מתנגדי ההעדפה המתקנת תוקפים אותה משתי זוויות שונות. מצד אחד, יש הטוענים כי הבעיה עם ההעדפה המתקנת היא שהיא, בפשטות, מפלה. כך למשל, נטען, כי ההעדפה המתקנת בקבלה לאוניברסיטאות בארצות הברית, גורמת לכך שלבן מוכשר לא יתקבל לאוניברסיטה, כי את מקומו יתפוס אפרו-אמריקאי, המוכשר ממנו פחות, רק בשל צבע עורו (השופט אנטונין סקאליה הוא מהדוברים הבולטים המעלים טיעון זה). כלומר, אם, כמו שטענו מתנגדי ההפרדה הגזעית נגד אפרו-אמריקאים במשך שנים, החוקה אכן עיוורת לצבע העור של האזרח, הכיצד זה ניתן להשלים עם אפליה נגד לבנים?

מהזווית האחרת, יש הטוענים כי הבעיה עם ההעדפה המתקנת היא העובדה שהיא מנציחה את הסטראוטיפים נגד קבוצת המיעוט, ואף מעודדת שנאה נגדה (השופט קלרנס תומאס הוא מהדוברים הבולטים המעלים טיעון זה). כך למשל, ההעדפה המתקנת למען אפרו-אמריקאים בקבלה לאוניברסיטאות בארצות הברית מחזקת את הרושם כי אדם שחור עור לא יכול להצליח בלימודים בכוחות עצמו, אלא צריך להיעזר בגורמים חיצוניים לשם כך. כמו כן, הדבר יוצר פקפוק כלפי כל אפרו-אמריקאי מצליח, שכן לא ניתן לדעת אם הוא היה מצליח באותה מידה בהיעדר העדפה מתקנת.

התומכים בהעדפה מתקנת טוענים שהיא אינה אפליה מאחר שיש לה הצדקה עניינית וסטטיסטית (אפליה סטטיסטית). לטענתם, לבנים נהנו ובמידה מסוימת עדיין נהנים מאפליה חברתית לטובתם וזה לא מעלה ספק באשר להישגים המרשימים שלהם. באשר לטענות על אפליה גזענית נגד לבנים, תומכי העדפה מתקנת מציינים שלפי מחקרים מדיניות העדפה מתקנת מטיבה בעיקר עם נשים לבנות.[1][2]

העדפה מתקנת בארצות הברית

עריכה

בארצות הברית, המונח העדפה מתקנת (באנגלית: "Affirmative Action"; מילולית: "פעולה מאשרת" או "פעולה חיובית") מתייחס למדיניות ממשלתית או פרטית שמעניקה יחס מיוחד לקבוצות מיעוט מוחלשות מבחינה היסטורית, בייחוד קבוצות גזע, קבוצות אתניות ונשים, במטרה למנוע אפליה או לתקן את השפעותיה בעבר.[3] שני תחומים מרכזיים בהם ננקטה מדיניות של העדפה מתקנת בארצות הברית הם השכלה ותעסוקה.

נושא ההעדפה המתקנת מעורר לעיתים קרובות מחלוקות משפטיות ופוליטיות בארצות הברית, כאשר, באופן היסטורי, מאז תקופת התנועה לזכויות האזרח, תומכי המפלגה הדמוקרטית נוטים יותר לתמוך במדיניות זו מאשר תומכי המפלגה הרפובליקנית. בסקר של מרכז המחקר פיו מיוני 2023 נמצא ש-54% מהנשאלים שהגדירו עצמם כדמוקרטים חשבו שמדיניות העדפה מתקנת בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה הופכת את ההליך להוגן יותר; לעומת זאת, 74% מהנשאלים שהזדהו כרפובליקנים ענו שהמדיניות הופכת את ההליך להוגן פחות.[4]

היסטוריה

עריכה
נאום של הנשיא לינדון ג'ונסון בטקס הענקת תארים באוניברסיטת הווארד, ב-4 ביוני 1965. הנאום נודע בתמיכתו בהעדפה מתקנת, בנימוק שהענקת חופש ושוויון הזמדנויות פורמליים אינה מספיקה. ג'ונסון אמר (11:49 דק') בנאום כי "החירות היא הזכות לקחת חלק, לקחת חלק באופן מלא ושווה בחברה האמריקאית – להצביע, להחזיק בעבודה, להיכנס למרחב הציבורי, ללכת לבית הספר... אבל חופש זה לא מספיק. אתה לא מעלים את הצלקות שנצברו במשך מאות פשוט באומרך: 'עכשיו אתם חופשיים ללכת לאן שאתם רוצים, ולעשות מה שחשקה נפשכם ולהצביע על פי בחירתכם'. אתה לא לוקח אדם שהיה כפות בשלשלאות, משחרר אותו, מביא אותו לנקודת הפתיחה של המירוץ, ואז אומר לו 'עכשיו אתה חופשי להתחרות עם כל האחרים'... לכן, לא מספיק רק לפתוח את השערים להזמדנויות. לכל האזרחים צריכה להיות היכולת לעבור דרך השערים האלה".[5]

המושג "affirmative action" לא היה תמיד מזוהה עם העדפה מתקנת במשמעותה כיום. מקורו הוא בתקופת הניו דיל, בטקסט של חוק וגנר (אנ'), שכונן את הוועד הלאומי ליחסי עבודה (NLRB), שם הוא התייחס לפעולות שמעסיקים מפלים יידרשו לנקוט.[6][7] ב-1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט חתם על צו נשיאותי שמטרתו "לקדם השתתפות מלאה ושוויונית של כל העובדים בתעשיות ההגנה". הצו לא עשה שימוש במונח "העדפה מתקנת", אך הוא נחשב להתקדמות משמעותית לקראת מדיניות מסוג זה.[7]

הנשיא הראשון שהשתמש במונח במשמעותו הנוכחית הוא ג'ון פיצג'רלד קנדי, בצו נשיאותי מס' 10925, בו נכתב כי "קבלנים ממשלתיים ינקטו בפעולות חיוביות [affirmative action] כדי להבטיח... שהיחס לעובדים בזמן העסקתם אינו מושפע מגזע, אמונה, צבע, או מוצא לאומי".[8] הנשיא לינדון ג'ונסון חתם ב-1965 על צו נשיאותי שהחליף והרחיב את זה של קנדי, עשה גם כן שימוש במונח "affirmartive action" ואף יצר משרד בתוך מחלקת העבודה של ארצות הברית, שתפקידו להבטיח אי-אפליה בהעסקת עובדים על ידי מעסיקים שעושים עסקים עם הממשל הפדרלי.[9] ג'ונסון התבטא רבות בזכות העדפה מתקנת ובתקופתו הפך המושג לשגור בדיונים על פוליטיקה בארצות הברית.[7]

במוסדות חינוך

עריכה

בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע במספר מקרים כי באופן עקרוני העדפה מתקנת המתייחסת לקבוצות גזע בתחום החינוך מפרה את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, וכי על מנת שתהיה חוקתית עליה לעמוד במבחן מחמיר (Strict Scrutiny) המחייב את המוסדות להראות כי מדיניות ההעדפה המתקנת משרתת אינטרס ממשי וחשוב של המדינה (compelling interest), שהיא מתאימה באופן הדוק (Narrow tailoring) למימוש אינטרס זה ושלא קיימת מדיניות פחות בעייתית להשגת אותה המטרה (least restrictive means).[10]

בשנת 1978 התקבלה פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון ב"פסק הדין חבר הנאמנים של אוניברסיטת קליפורניה נגד באקה", שאישרה את חוקתיותה של העדפה מתקנת, אך אסרה על העדפה מתקנת באמצעות מכסות. הפסיקה עסקה בבקשתו של אלן באקה, שנחשב לבן בארצות הברית, להתקבל לבית ספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, לאחר שנדחה, אף על פי שציוניו עלו על אלה של מועמדים שחורים שהתקבלו. בית הספר לרפואה נקט בשיטה של מכסות למיעוטים, כך ש-16 מתוך 100 מקומות נשמרו למיעוטים. בחוות הדעה המרכזית קבע לואיס פאוול שהשגת גיוון במוסדות לימוד מהווה אינטרס חשוב של המדינה, ולכן העדפה מתקנת היא חוקתית ועומדת המבחן המחמיר ביותר של בית המשפט (Strict scrutiny), שבו יש לנקוט כאשר המדינה מקיימת מדיניות הקשורה לחלוקה לקבוצות גזע. עם זאת, על פי דעת הרוב, לבית הספר מותר להתייחס לגזע כאחד הקריטריונים מבין רבים, אך השימוש ב"מכסות גזע" לצורך העדפה מתקנת אינו חוקתי.

בשנת 2003 נתן בית המשפט את החלטתו בשני פסקי דין במקביל, פסק דין גרוטר נ' בולינגר (Grutter v. Bollinger; להלן "גרוטר") ופסק דין גרץ נגד בולינגר (Gratz v. Bollinger (להלן "גרץ"). בשניהם נידונו תוכניות להעדפה מתקנת באוניברסיטת מישיגן. בית המשפט קבע שתוכנית אחת, זו שנידונה בגרוטר, היא חוקתית, ואילו השנייה, זו שנידונה בגרץ, אינה חוקתית. שני השופטים המכריעים בפסקי דין אלו היו סנדרה דיי או'קונור וסטיבן ברייר, שתמכו בדעת הרוב בשני התיקים. התוכנית שנידונה בגרץ העניקה נקודות בונוס אוטומטית למתמודדים מקבוצות מיעוט, והשפוטים קבעו שהליך זה אינו עומד במבחן המחמיר של בית המשפט. מנגד, התוכנית שנידונה בגרוטר התייחסה למועמדים באופן הוליסטי יותר, תוך התייחסות לגזע כאחד מבין פרמטרים רבים שעומדים למבחן, ובית המשפט קבע שהליך זה הוא חוקתי.[11] הפסיקה חידדה את הדרישות המשפטיות ממוסדות לימוד שרוצים להנהיג העדפה מתקנת, ובעקבותיה, עד 2023, ניסו מוסדות לימוד להנהיג תוכניות העדפה מתקנת הוליסטיות, שאינן "עיוורות" לגזע, אך גם אינן מעניקות יתרון אוטומטי למועמדים מגזע מסוים על פני מועמדים מגזע אחר.

מקרה אחר הוא עתירתן של אביגיל פישר ושירלי שימוביץ,[12] אמריקאיות לבנות, אשר בשנת 2009 תבעו את אוניברסיטת טקסס אחרי שלא התקבלו ללימודים. לדברי פישר, הסיבה שנדחתה הייתה העדפה מתקנת והרקע היה גזעי בלבד. בשנת 2016, ברוב של 4–3 שופטים (אלנה קגן פסלה את עצמה מהשתתפות בתיק בעקבות מעורבותה בו קודם לכן כפרליקטת המדינה של ארצות הברית ואנטונין סקאליה נפטר זמן קצר לפני ההחלטה), פסק בית המשפט העליון שאוניברסיטת טקסס רשאית לבחון מועמדים על פי שיקולים הוליסטיים, לרבות שימוש בהעדפה מתקנת.[13]

בפסק דין שניתן ב-29 ביוני 2023 קבע בית המשפט העליון ברוב של 6 שופטים מול 3, שתוכניות העדפה מתקנת באוניברסיטאות אוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת קרוליינה הצפונית (אנ') אינה חוקתית ומפרה את התיקון ה-14 לחוקה. כל שישה השופטים שתמכו בדעת הרוב מונו על ידי נשיאים רפובליקניים והשלוש שהתנגדו מונו על ידי נשיאים דמוקרטיים. בדעת הרוב, שכתב נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ג'ון רוברטס, לא נאמר במפורש כי הפסיקה החדשה מבטלת את פסק דין גרוטר. עם זאת, בחוות הדעה המסכימה שכתב קלארנס תומאס נכתב כי "לכל דבר ועניין, גרוטר בוטל".[14][15] השופטת סוניה סוטומאיור כתבה בדעת המיעוט שכתבה שפסק הדין "מתחפש" להחלה של הדין הקיים אך למעשה מבטל את פסק הדין גרוטר.[16]

פרשנים, והשופטים עצמם, חלוקים בשאלה האם הפסיקה מ-2023 מבטלת לחלוטין את האפשרות להעדפה מתקנת בהקשר של גזע בקבלה למוסדות לימוד, ובעוד שברור כי למוסדות לימוד אין אפשרות להתייחס למידע משאלונים הממיינים על פי השתייכות לקבוצות גזע, ייתכן שהם יכולים להתייחס למאמרים של מגישי בקשות הדנים בהשתייכות זו. רוברטס כתב בדעת הרוב ש"כפי שכל הצדדים מסכימים, אין להתייחס לדבר בהחלטה זו כאיסור על אוניברסיטאות לשקול את הדיון של מגיש בקשה לגבי האופן בו גזע השפיע על חייו או חייה, יהיה זה בגלל אפליה, השראה, או כל דבר אחר".[17] סוטומאיור כתבה שהצהרה זו של בית המשפט היא ניסיון "לשים ליפסטיק על חזיר".[18] עם זאת, סוטומאיור כתבה שההחלטה משאירה מקום לשיקולים הוליסטיים בקבלה ללימודים מבלי להשתמש במיון סטודנטים לפי גזע, וש"על אוניברסיטאות להמשיך ככל יכולתן להשתמש בכלים שעומדים לרשותן לגיוס וקבלה של תלמידים מרקעים שונים בהתבסס על פקטורים שבהם החלטת בית המשפט אינה נוגעת ולא יכולה לגעת". בתגובה, רוברטס הוסיף לחוות דעתו הערה לפיה "על אף ההצהרות המנוגדות של דעת המיעוט, אוניברסיטאות לא יכולות פשוט לכונן, באמצעות מאמרים של מגישי בקשות קבלה ואמצעים אחרים, את המשטר שקבענו היום כי הוא אינו חוקי".[17]

העדפה מתקנת בישראל

עריכה

בנציבות שירות המדינה קיימות חמש הגדרות מרכזיות לקבוצות כלפיהן יש לדאוג לייצוג הולם, דרך העדפה מתקנת:

  1. נשים
  2. ערבים, דרוזים וצ'רקסים
  3. קהילת יוצאי אתיופיה
  4. אנשים עם מוגבלויות
  5. יהודים חרדים

בפועל, הקבוצות העיקריות שבהן התמקד החוק הישראלי בנושא זה הם נשים, ובמידה פחותה ערביי ישראל ונכים.

נשים

עריכה

פקודת מס הכנסה מעניקה לנשים חצי נקודת זיכוי ממס, ובנוסף אמהות זכאיות, בניגוד לאבות שאינם חד-הוריים, לנקודת זיכוי אחת בגין כל ילד בגיל שש עד שמונה עשרה. נכון ל-2016, כל נקודת זיכוי שוות ערך להנחה של 2592 ש"ח בחבות המס השנתית. אישה נשואה שאינה עובדת, ובעלה משלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, פטורה מתשלומים אלו ('פטור עקרת בית') גם אם בני הזוג פרודים.

במקרה של התאלמנות (לרבות התאלמנות ידועים בציבור וזוגות חד מיניים), רק אישה זכאית לקצבת שאירים ללא תלות בהכנסתה וגם אם אין לה ילדים.[19] ההעדפה לנשים מעוגנת גם בתקנות הקובעות את זכויות הפרישה של נושאי משרה שונים. לדוגמה, אשתו וילדיו של שר לשעבר שנפטר זכאים לקצבה לה היה זכאי בחייו, אך אלמן של שרה מכהנת או לשעבר אינו זכאי לקצבה "אם הוא עוד ברשות עצמו".[20] אלמנת נשיא המדינה לשעבר זכאית לדירת שרד, למכונית צמודה ולנהג, ויחד עם שאר שאריו (ילדיו עד גיל עשרים) זכאית לגמלה בגובה משכורת נשיא המדינה, אך אלמן של נשיאת המדינה אינו זכאי להטבות מיוחדות.[21]

גיל הפרישה שנקבע לנשים (המעוניינות בכך) הוא 62 לעומת 67 לגברים, פער המקדים בחמש שנים את זכאותן לקצבת זקנה, לקצבאות נוספות, לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ולהנחה של 4,096 ש"ח לחודש (נכון ל-2017)[22] במס הכנסה על תשלומי פנסיה, ולהנחות בשירותים שונים. ב-2016 קיצבת הזקנה המלאה ליחיד הייתה 1,531 ש"ח לחודש.

בקרנות הפנסיה הוותיקות גודל הפנסיה זהה לגברים ולנשים, תוך התעלמות מכך שתוחלת משך קבלת הקצבה של נשים ארוך יותר, באופן היוצר סבסוד צולב של גברים לנשים בתוך כל קרן. בנוסף, במשך שנים רבות נקבע ששיעור פנסיית השאירים לאלמן יהיה חצי משיעור פנסיית השאירים לאלמנה. בעקבות עתירה לבג"ץ[23] החליטה הכנסת לבטל העדפה זו, והובילה להשוואת שיעור הפנסיה לאלמנים לזה של אלמנות.[24]

בשנת 2000 תוקן חוק שיווי זכויות האישה, תחולתו הוגבלה למניעת אפליית האישה לרעה, ונקבע בו שהוא בא להוסיף על זכויות האישה ולא לגרוע מהן. עוד נקבע בחוק שיש להעדיף נשים על פני גברים באיוש תפקידי דירקטורים בחברות הממשלתיות, עד להשגת ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.[25] בג"ץ אכף חקיקה זו, והורה לבית המשפט להעביר מתפקידיהם כמה דירקטורים, משום שבמינוים לא נעשה מספיק מאמץ למצוא לתפקיד זה נשים.[26] מחקרים סטטיסטיים שנעשו מלמדים כי בעשר השנים שלאחר מתן פסק דין זה עלה אחוז הנשים בתפקידי דירקטורים בשיעור ניכר.[27] בשנת 2013 רשות החברות הממשלתיות השיקה את נבחרת הדירקטורים שמיסדה את העדפת הנשים ובני המיעוטים באמצעות תנאי הסף ושיטת הניקוד ובגמר ההליך כללה 53% נשים ו-10% בני מיעוטים. תיקון משנת 2002 לחוק חובת המכרזים מחייב העדפת "עסק בשליטת אישה" במקרה של שוויון מול הצעה אחרת במכרז.

בשנת 2014 תוקן חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), ונקבע בו שסיעה במועצת רשות מקומית שלפחות שליש מבין חברי הסיעה המכהנים כנציגיה הן נשים, תזכה לתוספת של 15% למימון הבחירות.[28]

החל משנת תשס"ב המחלקה למחוננים ומצטיינים של משרד החינוך נוקטת במדיניות של העדפה מתקנת לטובת בנות.[29]

קבוצות אחרות

עריכה

בשנת 2000 תיקנה הכנסת את חוק החברות הממשלתיות והוסיפה דרישה להבטחת ייצוג הולם לערביי ישראל בתפקידים בכירים במגזר הציבורי. בית המשפט העליון נתן מספר פסקי דין התומכים עקרונית בהעדפה מתקנת כלפי ערביי ישראל. ועדת אור שחקרה את ההפגנות האלימות שערכו קבוצות מערביי ישראל באוקטובר 2000, שבמהלכן 13 מהם נורו למוות על ידי משטרת ישראל (אירועי אוקטובר 2000), המליצה גם היא לפעול ביתר תוקף להשגת שוויון עבורם, גם באמצעות הפעלת העדפה מתקנת אגרסיבית יותר כלפי קבוצה זו. גם בתחום זה פעל בית המשפט העליון בעצמו, ובשנת 2004 מונה שופט ערבי ראשון, סלים ג'ובראן, לשופט בית משפט זה, לאחר מאמצים מרובים מצד הנשיא אהרן ברק למצוא מועמד ערבי מתאים לתפקיד ולאחר שניסיונות כאלה נכשלו בעבר.

בכלל האוניברסיטאות בישראל נהוגה העדפה מתקנת בקבלה ללימודים במסגרת תוכנית "ראויים לקידום" המאפשרת "למועמדים לנסות ולהתקבל למערך הלימוד האקדמי בדרך אחרת, הנוספת לדרך הרישום הרגילה – על בסיס העדפה מתקנת – על פי סולם ניקוד הנקבע על סמך פרמטרים הכוללים התייחסות לרקע האישי של כל מועמד והאירועים שהתרחשו בעת לימודיו בתיכון".[30]

סעיף 3 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שכותרתו "העדפה מתקנת" קובע: "אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות". בספטמבר 2014 פורסם צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, ולפיו נדרש כל מעסיק המעסיק 100 עובדים או יותר לדאוג שלפחות 3% מעובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות.[31] המדינה מסבסדת את העסקתם באמצעות מענקי עבודה לבעלי שכר מינימום מותאם.[32]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: העדפה מתקנת
  ציטוטים בוויקיציטוט: העדפה מתקנת
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: העדפה מתקנת

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "White women benefit most from affirmative action — and are among its fiercest opponents". Vox. נבדק ב-2018-11-05.
  2. ^ Kohn, Sally. "Affirmative Action Has Helped White Women More Than Anyone". Time (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-781X. נבדק ב-2018-11-05.
  3. ^ Walter Feinberg, "Affirmative Action, in The Oxford Handbook of Practical Ethics (Oxford University Press: 2009), Ch. 11
  4. ^ John Gramlich, Americans and affirmative action: How the public sees the consideration of race in college admissions, hiring, June 16, 2023
  5. ^ [https://www.americanyawp.com/reader/27-the-sixties/lyndon-johnson-howard-university-commencement-address-1965/ Lyndon Johnson, Howard University Commencement Address (1965)
  6. ^ Anemona Hartocollis, How the term ‘affirmative action’ came to be., The New York Times, October 31, 2022
  7. ^ 1 2 3 Jackie Mansky, The History Behind the Supreme Court’s Affirmative Action Decision, Smithsonian Magazine, originally published June 22, 2016, updated June 29, 2023
  8. ^ John F. Kennedy, Executive Order 10925—Establishing the President's Committee on Equal Employment Opportunity, March 6, 1961, The American Presidency Project website
  9. ^ Executive Order 11246 – Equal Employment Opportunity, September 24, 1965
  10. ^ Equal Protection: Strict Scrutiny of Racial Classifications, Congressional Research Service, Updated June 30, 2023
  11. ^ Neal Devins, Explaining Grutter v. Bollinger, University of Pennsylvania Law Review 152, pp. 347–383
  12. ^ Jamelle Bouie, The Supreme Court Might Destroy Affirmative Action Because a White Woman’s Grades Weren’t Good Enough, Slate Magazine, ‏2015-06-30 (באנגלית)
  13. ^ Fisher v. Univ. of Tex., 136 S. Ct. 2198 (2016) | AAUP, www.aaup.org
  14. ^ Lawrence Hurley, Supreme Court strikes down college affirmative action programs, NBC News, June 29, 2023
  15. ^ Students for Fair Admissions, Inc. v. President and Fellows of Harvard College, 600 U.S. ___ (2023) (slip opinion), Justice Thomas concurring, p. 58
  16. ^ Students for Fair Admissions, Inc. v. President and Fellows of Harvard College, 600 U.S. ___ (2023) (slip opinion), Justice Sotomayor dissenting, p. 26
  17. ^ 1 2 Students for Fair Admissions, Inc. v. President and Fellows of Harvard College, 600 U.S. ___ (2023) (slip opinion), Justice Roberts, opinion of the Court, p. 39
  18. ^ Students for Fair Admissions, Inc. v. President and Fellows of Harvard College, 600 U.S. ___ (2023) (slip opinion), Justice Sotomayor dissenting, p. 47
  19. ^ קצבת שאירים, באתר כל זכות, סעיף "מי זכאי?"
  20. ^ החלטת ועדת הכספים של הכנסת מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, סעיף 14
  21. ^ החלטת ועדת הכספים של הכנסת מכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, סעיף 6
  22. ^ אתר פרישה
  23. ^ בגץ 2911/05 משה אלחנתי ואחרים נגד שר האוצר ואחרים, פ"ד סב(4) 406
  24. ^ צבי לביא, בשורה לאלמנים: השוואת זכויות פנסיה לאלמנות, באתר ynet, 24 בנובמבר 2010
  25. ^   חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 6) (מינויים), התשנ"ג-1993, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
    חוק החברות סעיף 239(ד)
  26. ^ בג"ץ ייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות
  27. ^ נשים מנהיגות - נשים בדירקטוריונים תמונת מצב, באתר שדולת הנשים בישראל
  28. ^ תיקון מספר 12 לחוק
  29. ^ "העדפה מתקנת ושוויון הזדמנויות בקרב בנות מחוננות", דו"ח במימון משרד החינוך משנת 2008, עמ' 97
  30. ^ ראויים לקידום, האגודה לקידום החינוך
  31. ^ חוזר מס' 35/2014 – צו הרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, באתר של התאחדות התעשיינים, 29 בספטמבר 2014
    הוראות ביצועיות בנוגע ליישום ההסכם הקיבוצי לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, באתר של משרד נ. פינברג ושות', אוקטובר 2015
  32. ^ שכר מינימום מותאם לאנשים עם מוגבלויות, באתר כל זכות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=העדפה_מתקנת&oldid=38682702"