נייס גיא

נייס גיא הייתה תוכנית סאטירה ונונסנס ישראלית בהנחיית גיא מרוז ויוני להב. התוכית שודרה בערוץ 2 הניסיוני בשנים 1992–1993 והייתה לתוכנית הסאטירה הרביעית בטלוויזיה הישראלית מאז "ניקוי ראש", "מוצ"ש" ו"העולם הערב" אחרי שנים רבות בהן היו רק פינות סאטיריות בתוכניות ליל שבת של הערוץ הראשון.

נייס גיא

לוגו התוכנית (מתוך הפתיח)
לוגו התוכנית (מתוך הפתיח)
סוגה	סאטירה, נונסנס, מערכונים
יוצרים	יוני להב וגיא מרוז
שחקנים	גיא מרוז, יוני להב, צביקה הדר, דרור טפליצקי, קרן מור, אורנה רוטברג.
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	1
מספר פרקים	1
הפקה
אורך פרק	25 דק'
שידור
רשת שידור	ערוץ 2
תקופת שידור מקורית	1992–1993
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

פורמט

מרוז שימש כמנחה הראשי בתוכנית ולהב היה הסיידקיק ("שוליה") שלו בעל המימרה הקבועה "יש לי זקפה שקשה לתאר, רוצה לראות?" (שאלה שעליה היה משיב מרוז בשלילה).

התסריטים נכתבו על ידי מרוז, להב ויורם שרתוק אשר שימש גם כעורך הראשי של התוכנית. התוכנית הייתה מלאה בהומור עצמי על רדידותם של המנחים והתכנים של התוכנית. הפתיח של התוכנית נכתב על ידי מרוז ולהב, הולחן והושר על ידי גיא מרוז, ומילותיו היו בדיחה עצמית על ההפקה נטולת התקציב ("תשב מהר על הכיסא כי עוד מעט הוא לא יהיה").

המימון והחסות הקבועה לתוכנית היו של חברת יורוקום והשניים חילקו ממוצרי החברה במסגרת התוכנית. גם על כך התבדחו השניים ב"פינת הספונסר" שבה הפנטומימאי חנוך רוזן גילם את הספונסר.

משתתפים ודמויות

שחקנים נוספים שהשתתפו בתוכנית היו אורנה רוטברג, דרור טפליצקי, קרן מור וצביקה הדר, אז עוד שחקן אלמוני שהתוכנית העניקה לו את הפרסום הטלוויזיוני הראשון. בין הדמויות שגילם בה הייתה דמות של ערס שהייתה מעין גרסה ראשונית לז'וז'ו חלסטרה, הדמות המזוהה איתו מתוכנית הקומדי סטור בערוץ 2 המסחרי.

תכנים שנויים במחלוקת

התוכנית הייתה חדשנית בגישתה הסאטירית אך גם עוררה מחלוקת ניכרת בשל מערכונים פרובוקטיביים בתוכנית אשר פרצו את גבולות ההומור שהיה מקובל בטלוויזיה הישראלית באותה העת. מספר חלקים שנויים במחלוקת בולטים שנכללו בתוכנית:

• מתנחל שהורג ערבי בסוף כל מערכון.
• פינת בישול בהשתתפות אנשים בעלי מוגבלויות, כולל קטועי גפיים, חולים סופניים וחולי אפילפסיה.
• פרודיה על ביבי נתניהו בשם "זיבי נתניהו" (בגילומו של צביקה הדר) אשר במהלך ריאיון הסיר את החליפה, נשאר בבגדי דראג קווין צבעוניים, ירד על ארבע והתמסר להצלפות השוט של יוני להב - רמיזה לפרשת הקלטת הלוהטת.
• אחד המערכונים הידועים ביותר לשמצה היה מערכון סאטירי על תוכניות ילדים בו הופיעה כוכבת הילדים מיכל ינאי לבושה כגבירת סאדו מאזו עם שוט וביריות והנחתה תוכנית מיוחדת המיועדת ל"ילדים חריגים". ינאי קראה לצופים להגשים את הפנטזיות שלהם תוך שהיא מדברת בנימה מפתה, גונחת ומשמיעה רמיזות מיניות כשברקע מנוגן השיר הפרובוקטיבי "Je t'aime... moi non plus" של סרז' גינסבורג וג'יין בירקין. המערכון צונזר במקור ושודר לבסוף רק במהלך אירוע הפרידה מערוץ 2 הניסיוני אותו הנחה רון לוינטל ב-31 באוקטובר 1993.

שיתוף פעולה מאוחר יותר

בשנת 2000 חזרו מרוז ולהב לשתף פעולה בתוכנית הסאטירה "המחשוף" בערוץ 2 (שידורי קשת). עם זאת התוכנית לא זכתה להצלחה רבה ובוטלה לאחר עונה אחת.

קישורים חיצוניים

• "נייס גיא", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "נייס גיא", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית