פתיחת התפריט הראשי

שידורי קשת

חברת תוכן ישראלית

"שידורי קשת בע"מ", המוכרת במותג הטלוויזיה "קשת", היא חברת תוכן ישראלית. החברה הייתה זכיינית שידור בערוץ 2, יחד עם רשת, חברת החדשות והטלוויזיה החינוכית (ועד 2005, גם לצד טלעד), וגם האחרונה ששידרה בערוץ זה. החברה מפעילה כיום את אתר mako, ובעקבות פיצול ערוץ 2 עברה החברה ב-1 בנובמבר 2017 להפעיל את ערוץ קשת 12[5].

שידורי קשת
סמליל "שידורי קשת"
סוג בעלת ערוץ קשת 12 וחברת החדשות שלו (החל מ-16 בינואר 2019), מפעילת אתר האינטרנט mako וכיום גם מפעילת ערוץ ההומור

לשעבר (4 בנובמבר 1993 - 31 באוקטובר 2017) זכיינית שידור טלוויזיונית של ערוץ 2, והפעילה את ערוץ 24 וערוץ ביפ.
מייסדים אלכס גלעדי
שנת הקמה 26 בפברואר 1993[1]
מיקום המטה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי ראול ולנברג 12, רמת החייל, תל אביב, ישראל
שליטה בחברה משפחת ורטהיים (51%)[2]
גל נאור (20%)
משפחת למלבאום (15.32%)
ויליאם נגל (7.76%)
אלכס גלעדי (5.92%)[3]
מוצרים עיקריים

תכנים טלוויזיוניים

הפעלת ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט.
רווח 30 מיליון שקלים (נכון לסוף 2005)
אנשי מפתח דרורית ורטהיים (יושבת ראש)[4]
אלכס גלעדי (נשיא)
אבי ניר (מנכ"ל)
אתר mako
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בין התוכניות הנצפות ביותר של "קשת", הן בערוץ 2, הן בערוץ 12 והן בערוצים האחרים שבהן שידרה, ניתן למנות את כוכב נולד, ארץ נהדרת, בית ספר למוסיקה, הכוכב הבא לאירוויזיון, פלפלים צהובים, רמזור, מאסטר שף ובשבילה גיבורים עפים. חלק מהתוכניות דורגו בין עשרת המקומות הראשונים בטבלאות מדרוג הצפייה בטלוויזיה הישראלית.

השותפים בחברה הם משפחת ורטהיים[6] (51%) באמצעות קשתקבוצת שירותי תקשורת (43.38%) ובאמצעות מ. ורטהיים אחזקות (7.62%), גל נאור, בתו של איש העסקים יצחק תשובה[7], באמצעות G.N. COMMUNICATION INDUSTRIES‏ (20%), משפחת למלבאום באמצעות אחין אחזקות (15.32%), ויליאם נגל באמצעות punchline aps‏ (7.76%) ואלכס גלעדי (5.92%)[8].

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

 
מסע פרסום של קשת לקראת סגירת ערוץ 2 והמעבר לערוץ 12, תל אביב, 2017

עם עליית "ערוץ 2" המסחרי, ב-4 בנובמבר 1993, במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, נמנתה "קשת" (או "שידורי קשת") יחד עם שתי זכייניות נוספות, "רשת" ו"טלעד". שלוש הזכייניות קיבלו חוזה לעשור יחיד של שידורים, במסגרתו החליפו מספר פעמים בשנה את ימי השידור, כך ששתי זכייניות קיבלו שני ימי שידור, ואחת שלושה (לרוב בסוף השבוע).

בשנים 19931995 שימש אלכס גלעדי כמנכ"ל החברה. בשנת 1995 אורי שנער מונה למנכ"ל ובשנת 2001 הפך לנשיא החברה עד שנת 2005. ב-2002 מונה אבי ניר למנכ"ל החברה, וב-2005 מונה אלכס גלעדי לנשיא החברה.

באפריל 2005, החליטה ועדה שרק שתיים מתוך שלוש הזכייניות תקבלנה אישור לחידוש זיכיון השידור שלהן. קשת, כמו גם רשת וטלעד, ששידרו בערוץ 2 מהקמתו התמודדו במכרז. בנוסף הוקמה קבוצת כאן במטרה להתמודד על זיכיון שידור בערוץ 2, והיא הייתה קבוצה חדשה אשר לא שידרה קודם לכן. בתום דיוני המכרז, נבחרו "קשת" ו"רשת" להוביל את הערוץ במשך העשור העוקב[9][10]. "קשת", שהגיעה למקום הראשון במכרז, קיבלה ארבעה ימי שידור ו"רשת" קיבלה שלושה ימים. בשנת 2008 התחלפו ימי השידור של הזכינות ואלה שבו והתחלפו מאז בימים שלוש פעמים נוספות: בראשית 2010, בתחילת 2012 וב-1 בינואר 2014, אז חזרה "קשת" לשדר בארבעה ימי שידור (רביעי עד שבת) ושידורי "רשת" מתקיימים בשלושת הימים הנותרים. בנובמבר 2014, התחלפו שוב ימי השידור של הזכייניות, וקשת חזרה לשדר בימים ראשון-שלישי. קשת שידרה בימים אלה עד אוקטובר 2015, ואז עברו הזכייניות לשיטת הרישיונות, או המשך פעילות ערוץ 2 במתכונתו הנוכחית, תוך החלפת ימי שידור בין הזכייניות. שתי הזכייניות הודיעו כי הן מעוניינות להישאר בשיטת הזיכיונות עד 2017[11][12].

בנוסף לשידורים בערוץ 2 הפעילה החברה את ערוץ המוזיקה "ערוץ 24", אשר היה בבעלותה עד ינואר 2019 לאחר שמכרה אותו לזכיינית השידור טלעד באותו חודש, וכן בעבר הפעילה גם את ערוץ "ביפ" ששודר בחברת הכבלים HOT בשנים 2000–2010. בתוכניות ששודרו בביפ ניתן למצוא תוכניות שהופקו בישראל לצד תכנים שנרכשו ממדינות אחרות. חלק מתכני ערוץ זה שודרו בקביעות גם בשידורי הזכיינית בערוץ 2. "קשת" מפעילה גם את אתר האינטרנט mako, ובעבר, את אתר "MOOMA".

ב-13 באוקטובר 2016 נודע כי רשת הגישה בקשת רישיון למעבר ל-7 ימים בשבוע[13], ובעקבות זאת גם קשת הגישה בקשת רישיון ל-7 ימים בשבוע[14][15]. בחצות הלילה שבין 31 באוקטובר ל-1 בנובמבר 2017 חתמה "קשת" את שידורי ערוץ 2 ועברה לאפיק 12 בשלט. החברה תשדר בערוץ 12 שבעה ימים בשבוע[5]. בדצמבר 2017 נחשף כי ערב פיצול ערוץ 2 ניסתה קשת לרכוש מידי רשת את חברת החדשות תמורת 150 מיליון שקל. מימוש העסקה צפוי היה לסלול את הדרך למיזוג בין רשת לערוץ עשר. בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל[16]. ב-2017 רשמה החברה הפסד נקי של 117.6 מיליון שקל, כשעיקר ההפסד נוצר מהיערכות הזכיינית לפיצול ערוץ 2[17].

סמליליםעריכה

תכנים בולטים בהווהעריכה

 
בניין חברת קשת בתל אביב, בעיצוב האדריכל צבי מוססקו

סדרות דרמה וקומדיהעריכה

תוכניות בידורעריכה

תוכניות מציאות, תחרויות ושעשועוניםעריכה

תוכניות אקטואליה, תחקירים, וחדשותעריכה

תכנים בולטים בעברעריכה

תוכניות בידורעריכה

סדרות דרמה וקומדיהעריכה

שעשועונים ותחרויות ריאליטיעריכה

תוכניות אירוח, תחקירים וחדשותעריכה

תוכניות ילדיםעריכה

במהלך שנות ה-90 הפיקה קשת תוכניות ילדים, ששודרו בין שעות הצהריים לערב, בניסיון להתחרות בערוץ הילדים. בתחילת שנות ה-2000 זנחה "קשת" מגמה זו, מתוך כוונה להתמקד בשידורי הפריים טיים, המכוונים לכל המשפחה.

  • "זבנג" (1998–1999): סדרה קומית המבוססת על הקומיקס המצליח "זבנג" מאת אורי פינק. בהשתתפות ליאון רוזנברג וסנדי בר.
  • "סיפורי מישמיש" (1998–2000): תוכנית ילדים שמקום התרחשותה היה בחנות צעצועים, בהנחייתם של דפנה דקל ובובת הארנב מישמיש שהופעלה על ידי אילן סביר.
  • "נימנומים" (2000–2001): תוכנית בכיכובם של שלוש בובות כוכבים שבכל תוכנית סבבה סביב שאלה ילדותית, כגון :לאן החפצים נעלמים וכו'. בכיכובם של : שירה גפן, ליה קניג וירון לונדון.
  • "איפצ'י ודיפצ'י" (2002–2001): תוכנית בכיכובם של אח ואחות שהם יצורים מסוג בשם פטצ'ון אשר נרדפים בכל פעם על ידי שדון בשם שנוזל. בכיכובם של : אורי אומנותי ושרון צור.
  • "מפתח הלב" (1999–2000): תוכנית בהנחייתו של דן תורן שמארחת בני נוער צעירים לשיחה על נושאי אהבה ועניינים שבלב. התוכנית סובבת סביב משחק הדומה ל"סולמות ונחשים".
  • "סטגדם" (1998–1999): תוכנית בוקר ששודרה בשבתות. בהנחיית ישי גולן, ישי קרני, שירי גדני ויעל פוליאקוב.
  • "איץ ומיץ" (1997): תוכנית בובות. חייזרים נוחתים בטעות על גג בניין, ומתחברים עם הדיירת. עם חגית שמלי, איצ'ו אביטל, אילן סביר ואיקי גלעד.
  • "מסע קסום" (1997): תוכנית הלוקחת ילדים לטיול במקומות שונים בארץ, בעזרת "מטאטא הקסמים", ובדרך מגשימה להם משאלה וגם עורכת להם הפתעה. בהנחיית טל פרידמן ומיכל שביט.
  • "בסלון עם ירון" (1993): תוכנית ילדים שבה ירון לונדון היה משוחח עם שלושה ילדים ותוך כדי היו מראים קטעים מסדרות טלוויזיה ומסרטים.
  • "בוקר של כיף" (1994–1995): תוכנית בוקר בהנחייתו של דליק ווליניץ.
  • "ילדי הקשת" (1993): רצועת ילדים בהנחיית חיים צינוביץ' ומיקי קם.

פעילויות נוספותעריכה

KIעריכה

קשת אינטרנשיונל (KI) (אנ') היא הזרוע הבינלאומית של קשת, העוסקת במכירה ובהפצת תכנים מחוץ לישראל.

 
סמליל "קשת אינטרנשיונל"

makoעריכה

  ערך מורחב – mako

"mako" הוא אתר תוכן ישראלי מבית קשת, אשר עלה לאוויר באוקטובר 2008. באתר ניתן לצפות בתכני הווידאו של "החדשות" ובנוסף, בתכנים המסופקים בידי דסק חדשות עצמאי המופעל על ידי האתר[18].

ערוץ 24עריכה

  ערך מורחב – ערוץ 24

בחודש ספטמבר 2008 רכשה קשת 40% ממניות ערוץ המוסיקה 24, כאשר 60% נותרו בידי חברת מימד. בעקבות הרכישה מונה צביקה ליבליך, סמנכ"ל השידור של קשת, לממלא-מקום מנכ"ל הערוץ. כמו כן, עבר הערוץ מיתוג מחדש ושינוי לוגו, והוא נפתח במתכונת מחודשת ב־24 במרץ 2009[19]. בשנת 2011 רכשה קשת 50% נוספים ממניות הערוץ וכך היא מחזיקה מאז ב-90% ממניותיו. בקיץ 2018 קשת העמידה את הערוץ למכירה, והערוץ נרכש על ידי טלעד[20].

ערוץ ביפעריכה

  ערך מורחב – ביפ

בשנים 2000–2010 הפעילה קשת גם את ערוץ "ביפ" ששודר בחברת הכבלים HOT.

MOOMAעריכה

  ערך מורחב – MOOMA

אתר MOOMA הוקם במסגרת חברה-בת של קשת, בין היתר כחלק מהיערכותה להתמודדות במכרז על ערוץ המוזיקה. במרכזו של האתר הייתה אנציקלופדיה מקוונת בנושא מוזיקה ישראלית ויוצרים מקומיים. לאחר הקמת אתר mako בשנת 2008, אוחד אתר MOOMA עם מגזין המוזיקה של mako. הדף הראשי של MOOMA הפך להפניה ל-mako, ועדכוני האנציקלופדיה והדיסקוגרפיה פסקו. באפריל 2018 נסגר האתר באופן רשמי וקישורים אליו מפנים לעמוד המוזיקה באתר mako.

ערוץ ההומורעריכה

ערוץ ההומור החל את שידוריו ב-10 בפברואר 2019 ופועל 24 שעות ביממה עם תכניות סאטירה, קומדיות, מופעי סטנד-אפ ותוכניות בידור ישראליות. הערוץ משודר ב-yes (אפיק 7) וב-HOT (אפיק 29)[21].

מכירת פורמטי תוכניותעריכה

בשנות ה-2000 מכרה קשת כמה מתוכניותיה לערוצי טלוויזיה מפורסמים בעולם:

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שידורי קשת בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי "רשות התאגידים Online - מידע ושירותים מקוונים"
  2. ^ באמצעות קשת –קבוצת שירותי תקשורת (43.38%) ובאמצעות מ. ורטהיים אחזקות (7.62%)
  3. ^ עץ השליטה, הרשות השנייה
  4. ^ יונתן כיתאין, ‏שאלת הבעלות בקשת עשויה להשפיע על הכניסה לעידן הרישיונות, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2016
  5. ^ 5.0 5.1 יונתן כיתאין, ‏תתחילו להתרגל: קשת באפיק 12, רשת ב-13, ערוץ 10 ב-14, באתר גלובס, 26 באפריל 2017
  6. ^ מיכאל רוכוורגר, ייאלצו להתחלק: ירושת הענק של דודי ודרורית ורטהיים, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2016
  7. ^ לי-אור אברבך, ‏בתו של יצחק תשובה רכשה מבנק לאומי את מניותיו בקשת, באתר גלובס, 24 בינואר 2010
  8. ^ נכון ל-2010
  9. ^ קשת ורשת זכו במכרז ערוץ 2, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באפריל 2005
  10. ^ עומר חימי ויניב זך, "קשת" ו"רשת" זכו במכרז, באתר nrg‏, 13 באפריל 2005
  11. ^ נתי טוקר, גם קשת מתבצרת בערוץ 2: הגישה בקשה לזיכיון עד 2017, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2014
  12. ^ אופיר דור, רשת מודיעה רשמית: לא רוצים לעבור לערוץ עצמאי ב-2015, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2014
  13. ^ נתי טוקר, עוזבים את ערוץ 2: רשת רוצה לעבור לשדר בערוץ חדש ברישיון, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2016
  14. ^ אלירן מלכי, רשת תגיש בקשה לרישיון ותעבור לשדר 7 ימים, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2016
  15. ^ נתי טוקר, עוד שלב בפירוק ההיסטורי של ערוץ 2: גם קשת הגישה בקשה לרישיון, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2016
  16. ^ נתי טוקרכך כמעט "קנתה" קשת את יונית לוי, באתר TheMarker‏, 18 בדצמבר 2017
  17. ^ נתי טוקר, צרות בשוק הטלוויזיה: הפסדי הענק של קשת נחשפים, באתר TheMarker‏, 26 באוגוסט 2018
  18. ^ מעיין כהן, בין וואלה למקו: חמש הערות, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2008
  19. ^ לי-אור אברבך, עיסקת קשת-ערוץ 24 אושרה, באתר nrg‏, 27 באוקטובר 2008
    יעל גאוני, ‏הושלמה עסקת קשת וערוץ 24 - זכיינית ערוץ 2 תחזיק 45% מערוץ המוזיקה, באתר גלובס, 5 בינואר 2009
  20. ^ אלכסנדר כץ, משה אדרי רוכש את ערוץ 24: הרשות ה-2 אישרה את העסקה, באתר אייס, 6 בינואר 2019
  21. ^ yes, ערוץ ההומור החדש באפיק 7, yes
  22. ^ מיקי לוי, עוד הצלחת לקשת: הסדרה "יום האם" נמכרה לרשת CBS, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2012
  23. ^ גילי איזיקוביץפורמט "הכוכב הבא" נמכר ל-ABC האמריקאית, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2013
  24. ^ רותה קופפרפורמט "הכוכב הבא" נמכר לערוץ M6 הצרפתי, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2013
  25. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏הסרגיי הבא: רוסיה תפיק גרסה של "הכוכב הבא", באתר ‏mako‏‏, ‏9 באוקטובר 2013‏(הקישור אינו פעיל, 25.2.2019)
  26. ^ לי-אור אברבך, ‏פורמט "הכוכב הבא" נמכר לשידור לרשת ITV הבריטית, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2013
  27. ^ לי-אור אברבך, ‏גם ערוץ Telefe הארגנטיני רכש את "הכוכב הבא", באתר גלובס, 23 בינואר 2014
  28. ^ דוד אברהם‏, בונג'ורנו קשת, באתר וואלה! NEWS‏, 17 באוקטובר 2013
  29. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏אחרי צרפת, רוסיה וגרמניה: "הכוכב הבא" מגיע גם למדינות הנורדיות, באתר ‏mako‏‏, ‏14 באוקטובר 2013‏(הקישור אינו פעיל, 25.2.2019)
  30. ^ לי-אור אברבך, ‏מעורר עניין: פורמט "הכוכב הבא" נמכר גם להונגריה, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2013
  31. ^ הגרסה הבריטית של "פלפלים צהובים" נמכרה לאמזון פריים, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2016
  32. ^ רז שכניק, סדרת הדרמה "בשבילה גיבורים עפים" נמכרה לנטפליקס, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2018
  33. ^ מערכת tvbee, ‏"בשבילה גיבורים עפים" תופק בגירסה אמריקאית לשידור בחו"ל, באתר ‏mako‏‏, ‏7 ביוני 2018‏