ניסים בן-יוסף
ניסים בן-יוסף (נולד ב-19 במרץ 1939) הוא פיזיקאי ישראלי יליד בולגריה, פרופסור אמריטוס במכון לפיזיקה ישומית שבפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, האוניברסיטה העברית בירושלים.[1][2] מראשי הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטה העברית[3] ומומחה באלקטרו-אופטיקה.[4]
 | |
| לידה |
19 במרץ 1939 (בן 85) סופיה, בולגריה  |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה, אלקטרו-אופטיקה |
| מקום מגורים | ירושלים |
| תאריך עלייה | פברואר 1949 |
| מנחה לדוקטורט | פרופ' א' ז' קאופמן |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
ילדות ונעורים
עריכהנולד בסופיה שבבולגריה ב-19 במרץ 1939. בפברואר 1949, בהיותו בן עשר, הפליג לישראל עם משפחתו ואלפי עולים אחרים בני יהדות בולגריה, ומשפחתו קבעה את מושבה בירושלים, שם פתח אביו את פוטו סטודיו ירושלים.
סיים את לימודיו בתיכון שליד האוניברסיטה ב-1957.[3] את שירותו הצבאי עשה בנח"ל, בקיבוץ ניר עוז.
קריירה אקדמית
עריכהב-1962 סיים בן-יוסף את לימודי התואר הראשון שלו בפיזיקה, שנה מאוחר יותר סיים את התואר השני בפיזיקה,[5] ארבע שנים לאחר מכן, ב-1967, קיבל את תואר הדוקטור בפיזיקה. שלושתם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[5] את עבודת המחקר לדוקטורט עשה אצל פרופ' אשר זליג קאופמן.
בין השנים 1968 עד 1970 עבד כפיזיקאי של פלזמה במעבדת המחקר של חיל האויר האמריקאי (אנ') בבדפורד, מַסָּצ'וּסֵטְס שבארצות הברית.[5] לאחר מכן חזר לישראל וב-1971 הצטרף לסגל האקדמי של בית הספר למדע שימושי ע"ש א' ד' ברגמן באוניברסיטה העברית בירושלים, שם היה אחד מראשוני הסגל. ניהל את בית הספר למדע שימושי בין השנים 1983 עד 1987.[5] לימד בתוכנית תלפיות מהקמתה בשנת 1979 ועד 1992.
ב-1986 מונה בן-יוסף לפרופסור מן המניין בבית הספר למדע שימושי. תחומי המחקר העיקריים שלו כללו מערכות אלקטרו-אופטיות, פיזיקה של תהליך הדמיה, אופטיקה אטמוספירית ואנליזה של רעש הרקע בתת-אדום (IR clutter).[5] גישתו של בן-יוסף בתחומי המחקר הללו התמקדה בפישוט של תהליכים ומשוואות מורכבות על מנת לאפיין את התכונות המרחביות של הרקע הטבעי בתמונת תת-אדום, את הדינמיקה שלהן ואת יחסי הגומלין עם תופעות אטמוספיריות. גישה זו איפשרה ליישם את העקרונות המדעים והממצאים הניסיוניים בתכנון ובהנדסת מערכות אלקטרו-אופטיות, וכן בפיתוח אלגוריתמי גילוי וזיהוי.
כיהן כיושב ראש ועדה לבדיקת הבקשה של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, לפתוח תוכנית לימודים בהנדסה אופטית לקראת תואר ראשון "בוגר במדעים" שהוקמה ב־2008 וכן כיושב ראש ועדת המשנה התחומית לטכנולוגיה, הנדסה, אדריכלות, מדעים, ביולוגיה, פארא-רפואה וחקלאות של המועצה להשכלה גבוהה (2014).[6][7]
גם לאחר פרישתו, המשיך ללמד קורסים אקדמיים במערכות אלקטרואופטיות ועיבוד תמונה בחוג לפיזיקה ישומית.[8]
פרסם שבעה פטנטים וכמעט מאה מאמרים.[9][10] אחד ממאמריו המוקדמים, שפורסם ב-1978, היה בנושא של תגובה ספקטראלית של העיין האנושית, בשיתוף עם הפיזיקאי אלברט רוז (אנ').[11]
חבר באגודה הבינ"ל "אופטיקה" (לשעבר: Optical Society of America), ובאגודה הישראלית לפיזיקה.[5]
על תלמידיו הבולטים נמנים ד"ר עמי דוברת, לימים המדען הראשי ומנהל המו"פ של רפא"ל,[12][13] ד"ר מרדכי (מרק) אביטבול מייסד ויושב ראש ההנהלה של חברת ויז'יוניקס VISIONIX,[14][15] פרופ' אהרון אגרנט, פרופ' אורי כץ, תא"ל מיל' אופיר שהם ועובדים בכירים נוספים בתעשיות הביטחוניות הגדולות ובמערכת הביטחון.
קריירה מקצועית
עריכהבמקביל לעבודתו האקדמית, עבד בן-יוסף במשך שנים רבות במשרה חלקית בתעשייה הצבאית ברמת השרון, שם גם עבד בשבתונים.[16] כמו כן, נטל חלק בפרויקטי מחקר ופיתוח בעבור תעשיות ביטחוניות נוספות בארץ.
בשלהי שנות השמונים שימש כיועץ מומחה מטעם בית המשפט במשפט של מדינת ישראל נגד יוז איירקראפט שעסק בתחום הקניין הרוחני של מערכות תצוגה עילית במטוסי קרב, ואשר הוביל לאחד מפסקי הדין החשובים בדיני פטנטים.[17][18] בן-יוסף המשיך בקשרים עם עולם המשפט כאשר בשנת 2003, כאחד המומחים בתחום האלקטרו-אופטיקה בישראל, יעץ להגנה בעתירה לבית המשפט העליון בעניין השימוש באקדח לייזר למדידת מהירות כלי רכב.[4]
מאוחר יותר גם שימש כיועץ מדעי לכתיבת ספרי לימוד בנושא צילום דיגיטלי ותקשורת סלולרית, בהוצאת אורט ישראל, 2011.[19][20]
הוקרה
עריכהבן-יוסף קיבל פרס הוקרה מטעם כנס OASIS (הכנס השנתי לאלקטרו אופטיקה ולייזרים) על תרומתו בתחום, ב-2013.
חיים אישיים
עריכהגר בירושלים, נשוי לכלכלנית והעיתונאית תמר בן-יוסף בתו של אליעזר שמאלי, אב לשתי בנות וסב לשישה נכדים.
הערות שוליים
עריכה- ^ אמריטוס, המכון לפיסיקה יישומית, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- ^ פרופ' (אמריטוס) נסים בן-יוסף, באתר new.huji.ac.il
- ^ 1 2 ראובן לייב, המחזור של המי ומי, באתר www.news1.co.il, 12 יוני 2007
- ^ 1 2 על פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין אקדח הלייזר - עתירה לדיון נוסף, באתר www.quimka.com
- ^ 1 2 3 4 5 6 ספריית ויקיפדיה, באתר wikipedialibrary.wmflabs.org, Zadok Hadas, Kalman Wilner, and Nissim Ben-Yosef "Introducing anisotropy in the autocorrelation function of natural terrain infrared images," Optical Engineering 42(6), (1 June 2003). https://doi-org.wikipedialibrary.idm.oclc.org/10.1117/1.1569495, 1 ביוני 2003 (באנגלית)
- ^ הסמכה זמנית למכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה להעניק תואר ראשון (B.Sc.) בהנדסה אופטית, באתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ ועדות "אד-הוק" לבדיקה וליווי של תכניות חדשות (עמ' 149), באתר che.org.il
- ^ מידע על החוג, באתר catalog.huji.ac.il
- ^ Nissim Ben-Yosef, scholar.google.com
- ^ Google Patents, patents.google.com
- ^ N. Ben-Yosef, Albert Rose, Spectral response of the human eye, JOSA 68, 1978-07-01, עמ' 935–937 doi: 10.1364/JOSA.68.000935
- ^ עידו סולומון, תחרות היזמים BizTEC 2009 מתחילה היום, באתר וואלה, 7 בדצמבר 2008
- ^ אבי בליזובסקי, מד תאוצה ננומטרי, עדשה בגודל פיקסל אחד ורובוטים שיטפסו על קירות, באתר הידען - Hayadan, 2012-04-04
- ^ CheckId, ויז'יוניקס בע"מ / VISIONIX LTD. - 511905929, באתר www.checkid.co.il
- ^ Learn how we are innovators in eyecare, 2022-03-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ספריית ויקיפדיה, באתר wikipedialibrary.wmflabs.org, Kalman Wilner and Nissim Ben-Yosef "Clutter in the solar blind ultraviolet in urban areas," Optical Engineering 37(3), (1 March 1998). https://doi-org.wikipedialibrary.idm.oclc.org/10.1117/1.601939, 1 March 1998 (באנגלית)
- ^ מבוא לדיני קיניין רוחני, אור כהן, 2019, באתר עולם המשפט
- ^ עא 345/87 hughes aircraft company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 045, באתר אפיק ושות׳ עורכי דין ונוטריון
- ^ צילום דיגיטלי, באתר ptc.weizmann.ac.il
- ^ תקשורת סלולרית, באתר ptc.weizmann.ac.il