ניסן רוטמן

פעיל במחתרת ניל"י

ניסן רוטמן (12 בינואר 189417 במרץ 1977) היה מילדי העלייה השנייה ובן למשפחה ממייסדי חדרה. היה פעיל במחתרת ניל"י ובשל כך נכלא בדמשק. עסק רבות ברכש קרקעות באזור חדרה והיה פעיל ציבור בעיר זו.

ניסן רוטמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 12 בינואר 1894
הומל, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 במרץ 1977 (בגיל 83)
חדרה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג טובה רוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יושבים: שרה אהרנסון ויוסף לישנסקי. עומדים: טובה רוטמן וניסן רוטמן - ספטמבר 1917
המצבה של ניסן רוטמן בבית הקברות הישן בחדרה

קורות חייו עריכה

רוטמן נולד בהומל שברוסיה למרדכי רוטמן וחוה (רוזומובסקי). למד בחדר בעיר הולדתו וב-1907 עלה עם הוריו לארץ ישראל והמשפחה התיישבה בחדרה[1]. לאחר תקופת לימודים החל רוטמן לעבוד בחקלאות בסביבות חדרה. במהלך עבודתו התוודע לאהרון אהרונסון ולאבשלום פיינברג וב-1911 אף מונה לתפקיד האחראי על התחזוקה בתחנת הניסיונות של אהרונסון בעתלית.

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה עזר לפעילי מחתרת ניל"י ואף עבד במשקם של משפחת פיינברג. בין האנשים שהכיר בתקופה זו הייתה גם טובה גילברג מזכרון יעקב שאותה נשא לאישה[2]. כשהחלו הטורקים לפעול נגד המחתרת ומנהיגיה, נאסרו גם רוטמן ואשתו והועברו לכלא "חאן עלי באשה" בדמשק שם נחקר ועונה רוטמן על מנת שיודה באשמה ויסגיר את חבריו למחתרת. על אף שלא נשבר בעינויים נשפט לשנתיים מאסר אך זמן מה לאחר תחילת ריצוי עונשו החלו הטורקים לסגת מדמשק תוך שהם לוקחים איתם את אסירי המחתרת. למזלם של האסירים הופצצה הרכבת, על ידי מטוסי בעלות הברית, בתחנת הרכבת ראיאק שבבקעת הלבנון והם ברחו וחזרו לארץ ישראל[3].

עם סיום המלחמה חזר רוטמן לעבוד בחקלאות ובמקביל עסק ברכישת קרקעות באזור חדרה וחיפה. שימש כמנהל עסקיהם של אלכסנדר אהרנסון ורבקה אהרנסון ובשמם עסק בגאולת הקרקעות[4]. כמו כן פעל להעביר את הבעלות על קרקעות חדרה מידי פיק"א לידי החקלאים עצמם (שהיו קשורים לחברת מיסדי חדרה בע"מ). כל פעילויותיו הפכו את רוטמן לאיש אמיד מאוד ולחבר בארגונים שונים כמו "הסתדרות החקלאים בחדרה", "חברת אפא"י (אגודת פירות ארץ ישראל)", "לשכת בני ברית 'השרון' בחדרה" ועוד.

רוטמן נפטר ב-1977 בחדרה ונקבר בבית הקברות הישן בחדרה. האדמות שרכש שומשו או עדיין משמשות להרחבת שכונות בחדרה, כולל שכונת ניסן הקרויה על שמו. שמו הונצח ברחוב ובשכונה בדרום חדרה. רעייתו לשעבר טובה נפטרה ב-1974 ונקברה בבית הקברות בזכרון יעקב.

ילדיו: אבשלום, שרה, הדסה.

לקריאה נוספת עריכה

  • עופר רגב, רוטמן – אנשי שורשים, הוצאת פורת, 2001

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניסן רוטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ המשפחה עלתה בעקבות בני משפחה שעלו ארצה כבר ב-1892 במסגרת העלייה הראשונה
  2. ^ משפחת גילברג הייתה מקורבת למשפחת אהרונסון וטובה הייתה חברתה של שרה אהרנסון. למעשה החתונה הקיימה רק ב-1919 לאחר סיום המלחמה
  3. ^ שותפים נוספים לבריחה זו היו גם איתן בלקינד, גרשון פליישר ואברהם ברד
  4. ^ חלק ממימון הרכישות ניתן על ידי מרים (מרי) פלז שיסדה קרנות רבות ושונות למתן עזרה כספית לאגודות ארץ-ישראליות