ניקולאי לוזין

מתמטיקאי רוסי

ניקולאי לוזיןרוסית: Николай Николаевич Лузин‏; (9 בדצמבר 1883, אירקוטסק - 28 בפברואר 1950, מוסקבה) היה מתמטיקאי סובייטי, מייסד אסכולה המתמטית של מוסקבה ממנה יצאו מספר מדענים בולטים.

ניקולאי לוזין
Николай Николаевич Лузин
לידה 9 בדצמבר 1883
אירקוטסק, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1950 (בגיל 66)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Николай Николаевич Лузин עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תורת הפונקציות, תורת הקבוצות, מתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ודנסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • boys' gymnasium in Tomsk (1893)
  • boys' gymnasium in Tomsk (1901)
  • הפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה (1905)
  • אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט דמיטרי יגורוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט מיכאיל לברנטייב, Dmitrii Menshov, לזר לוסטרניק, Boris Petrov, פאבל סמואילוביץ' אוריסון, Alexander Kronrod, Alexey Lyapunov, פאבל אלכסנדרוב, אנדריי קולמוגורוב, Nina Bari, Vladimir Fedorov, Valery Glivenko, Vera S. Bogomolova, Ivan Privalov, מיכאיל סוסלין, אלכסנדר חינצ'ין, Lyudmila Keldysh, לב שנירלמן, מארק אייזרמן, פיוטר נוביקוב, ולדימיר קייליס-בורוק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור הדגל האדום של העמל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

לוזין נולד בשנת 1908 באירקוטסק למשפחת בורגרים. הוא למד באירקוטסק ובטומסק. בשנת 1901 אביו מכר את העסק המשפחתי וכל המשפחה עברה למוסקבה.

לוזין החל לימודי מתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה אותה סיים בשנת 1905. תקופה מסוימת לוזין לא היה בטוח שהוא מעוניין להמשיך בלימודי מתמטיקה, אך בשנת 1908 סיים תואר שני וקיבל הסמכה להעברת קורסים באוניברסיטה.

בשנת 1910 לוזין נסע לאוניברסיטת גטינגן בה עבד בהדרכת אדמונד לנדאו. בשנת 1914 הוא חזר למוסקבה.

בשנת 1915 לוזין סיים עבודה שהעניקה לו תואר שלישי ובשנת 1917 מונה לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה.

בתקופת פעילותו באוניברסיטת מוסקבה לוזין גידל מספר מדענים בולטים לרבות אנדריי קולמוגורוב, פאבל אלכסנדרוב, מיכאיל לברנטייב ומארק אייזרמן.

בעקבות "פרשת לוזין" הוא פוטר מאוניברסיטה. הוא התחיל לעבוד במכון לבקרה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות.

לוזין נפטר בשנת 1950 מבעיית לב.

לוזין פעל בתחום תורת הקבוצות והוכיח משפט לוזין.

לאחר פטירתו פורסם קובץ עבודות של לוזין ב-3 כרכים בעריכת מיכאיל לברנטייב.

על שם לוזין נקרא מכתש פגיעה במאדים ואסטרואיד 5096.

בשנת 1945 הוענק לו עיטור הדגל האדום של העמל.

פרשת לוזין

עריכה

ב-2 ביולי 1936 בעיתון "פרבדה" פורסם מאמר בו לוזין הואשם בפעילות נגד המדינה. במוסדות השכלה גבוהה ברחבי ברית המועצות נערכו ישיבות בגנות לוזין. בעקבות המאמר הוקמה וועדה מיוחדת בראשות גלב קרז'יז'אנובסקי בה היו חברים אלכסנדר פרסמן, סרגיי ברנשטיין, אוטו שמידט, איוואן וינוגרדוב, אלכסיי באך ועוד כמה מדענים. פיוטר קאפיצה לא היה חבר בוועדה אך כתב מכתב להגנה של לוזין לויאצ'סלב מולוטוב. פאבל אלכסנדרוב שהיה בין תלמידיו של לוזין תמך בהאשמות נגדו. ב-13 ביולי וועדה פרסמה את מסקנותיה בה התנהגות של לוזין הוצגה כ"אינה ראויה" אך צוין שהוא יכול לשנות אותה. ב"פרבדה" פורסם מאמר ביקורתי נוסף, אך מסקנות הוועדה לא השתנו.

אלכסנדרוב נבחר לאקדמיה רק לאחר פטירתו של לוזין.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ניקולאי לוזין בוויקישיתוף